זמן השראה | אהרן רזאל | בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

965

2 דק' קריאה

הרבה שואלים אותי על תהליך כתיבת שיר. האם זה כרוך בעבודה קשה או בהשראה של רגע, ומה קודם למה, ההשראה או העבודה?
התחלתי מסתבך בתשובותיי: כמובן שיש השראה, אמרתי. אבל גם עבודה קשה. ושמא העיקר הוא העבודה והתיקונים, ובתנאי שיש קודם השראה...
טובה עשו עמי והראו לי גמרא מופלאה במסכת שבת: "'מזמור לדוד' – מלמד ששרתה שכינה ואז שר שירה. 'לדוד מזמור' – מלמד ששר שירה ואז שרתה עליו השכינה".
אפילו דוד המלך, עתים שישב לאור הירח בחדרו והחל לשורר בלי השראה, מתוך לב נשבר או מתוך אמונה, ולפתע שרתה שכינה בעבודתו. ולעיתים שרתה עליו שכינה, פתאום משמיים. נחה עליו הרוח והוא החל לומר שירה ולזמר תפילה.
יהודי צריך לעבוד את ה' מתוך השראה, אך לא כתנאי מקדים.
שמעתי פעם על משורר לא ידוע שניגש אל משורר גדול ומפורסם וביטא לפניו את תסכולו: "כיצד זכית שרבות מיצירותיך הפכו נחלת הכלל, ומשלי אף לא שיר אחד? אני יכול להעיד שבכל עת שנחה עליי הרוח, פונה אני מעסקיי וניגש ליצירה".
ענה לו המשורר הידוע: "זהו ההבדל בינינו. אני כל הזמן עסוק ביצירתי, כל השנה כולה. ואילו בעת השראה אני ניגש למחוק ולתקן".
לפני שנים במניין קרליבך בנחלאות, נעמד ר' מויש גלר לומר דבר תורה לפני מוסף. חודש אלול היה בפתח, והוא ציטט את ר' שלמה: "באלול לא מתקנים רק את המעשים הרעים. אלול נוגע גם במעשים הטובים". הוא חזר על זה שוב ושוב. חוזרים בתשובה גם על המעשים הטובים.
לקח לי זמן להבין.
בסוף הבנתי את הפשט. בכל השנה צריכים אנו לשוב בתשובה. לא יתכן לומר בחודש שבט למישהו שמרבה לדבר לשון הרע – "חכה לאלול. בנתיים תמשיך כרגיל". אלול איננו 'תאריך אחרון לתשלום הארנונה'. יהודי שואף כל השנה לקרבת ה' ותמיד הוא עמל על תיקון מידותיו וזיכוך לבו בעבודת התפילה.
וכשמגיע אלול, מגיע זמן השראה. זמן לתקן מתוך השראה.
עבודת ה' מתעטפת בניגון חדש.
הנה אתה פוגש את עצמך, ח ו ז ר א ל י ך.
הניגון החרישי של אלול פוגש את רגעי העמל של כל השנה, ומעלה אותם.
אתה מתכונן לערבית של ראש השנה,
לומר בדמעות: "לדוד מזמור. לה' הארץ ומלואה".
הנה אלול, עכשיו הזמן למחוק.

קרוב אליך