בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
רבי נתן אומר / הרב ארז משה דורון
ארגון 'אור פנימי ברסלב'
התשובה הכי טובה שאני מכיר היא: תלמד "ליקוטי הלכות".
רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, השאיר לדור האחרון יצירת מופת בת שמונה כרכים. ב"ליקוטי הלכות" הוא מגלה לנו מה ה' חושב עלינו. דף אחרי דף הוא מראה בעליל שה' אוהב אותנו אהבת עולם, מאמין בנו ובכוח שלנו לעמוד בכל הניסיונות, רוצה אותנו, מתגעגע אלינו, מאמין בנו, שמח בנו, מחכה לנו. כל זה, גם אם וכאשר הסתבכנו במה שהסתבכנו, נפלנו והתרחקנו מאד.
איפה רואים את זה? בהלכות תפילין ובהלכות נטילת ידיים, בהלכות שחיטה ובהלכות משא ומתן, בכל סיפורי התורה ופירושיהם, בדברי הזוהר הקדוש והאריז"ל, עד להיסטוריה של עם ישראל ועד להרפתקאות הכי אישיות שעוברות על כל אחד מאתנו, בפרט בדור הזה.
ה' יתברך נמצא בכל מקום ובכל זמן, ואהבתו ממלאת את כל המציאות. הכל קשור לה' והכל קשור אליך והכל נועד לעודד ולחזק אותך בכל מה שעובר עליך. רבי נתן לא רק מספר על זה, הוא מוכיח את זה!
ב"ליקוטי הלכות" הוא שוזר בפנינו את הנסתר והנגלה שבהלכה, את המופלא והפשוט. הוא נושא אותנו מעלה מעלה לעבר הנקודה הנשגבה, שבה הגשמי והרוחני נפגשים.
כשבאים למכרה הזהב הזה לחפור ולבקש ולמצוא, מופתעים לגלות בעיניים חדשות את מה שנחשב בעינינו למוכר וידוע. מרגישים שייכים, אהובים, רצויים ויחידי סגולה. זה מה שה' חושב עלינו.

רוח הבריות אומרת / הרב יצחק אבי רונס
רב בית הכנסת המרכזי האשכנזי רמת בית שמש
ההערכה אליה זוכה האדם מאת סביבותיו, משקפת נאמנה את הערכת שמים כלפיו. קביעה זו מונחת בדברי רבי חנינא בן דוסא במסכת אבות לפיו: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו" (אבות ג, י). לדברי ה'תוספות יום טוב' זהו "סימן מובהק" בין לחיוב ובין לשלילה. לדבריו, רוח הבריות משקפת במדויק את רוח המקום היות וישנו זיהוי של ממש בין השניים: "דכתיב 'ואת רוחי אתן בקרבכם' – רוח הבריות הוא רוח המקום!".
אך מי הן אותן הבריות? בשאלה זו נחלקו הדעות, ונציג כאן את דעתו של אביי בגמרא במסכת ברכות (יז). אנו מוצאים כי אביי הציב השקפה זו כיסוד עיקרי במשנתו החינוכית: "מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה... ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות".
אביי היה רגיל לעורר על כך שאחריות מוטלת על האדם להתנהל באופן שיהיה מקובל על סביבתו. אדם הרודף אחר השלום ומתנהג באופן שיאהבוהו כאן בעולם הזה ויהיה מקובל על הבריות, מובטח לו שיהא "אהוב למעלה"!

הלב אומר / הרב אור טאוב
רב קהילת 'נהורא', רמת גן
פעמים רבות אנחנו מסתכלים על עצמנו דרך המשקפיים של הקדוש ברוך הוא בצורה שלילית, ברור לנו שהוא לא מרוצה מאתנו. וכאן מגיעה ההפתעה, ה' אומר לנו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" – כלומר, ה' יתברך חושב עלינו באופן אחר ממה שנדמה לנו.
ב'תורה' בנושא זה (ליקוטי מוהר"ן תורה קלח), עוסק רבי נחמן בפסוק "לך אמר לבי בקשו פני", הוא מסביר שדבר ה' והציפיות שלו ממני נמצאים בתוך תוכי: "וְזֶהוּ 'לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי', 'לְךָ - בִּשְׁלִיחוּתְך' כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי ה' מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן".
ה'תורה' הזו מסתיימת במילה "והבן", כי הדברים אכן צריכים התבוננות. כיצד אוכל לברר מהן הנטיות הטובות האמיתיות שלי, מתי ה' אכן מדבר אלי מתוך לבי ומתי מדובר בחיצוניות הלב שרק מטעה את מחשבתי?
ניתן להשלים את הדברים באמצעות דבריו של אדמו"ר הזקן בתניא (פרק לג): "וזהו שכתוב 'ישמח ישראל בעושיו', פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה', אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש".
כלומר, כאשר אני עוסק בהשלמת גילויו של ה' בעולם, ואין לך יהודי שאינו עוסק בכך באופן כזה או אחר, ודאי שה' עצמו שמח ממעשי וחושב עלי מחשבות טובות. כשזהו המצב, אני עצמי נעשה שמח מהזכות הגדולה לעשות נחת רוח לרצון ה' ולממש את רצונו. כשהלב מנחה אותי לעסוק בגילוי רצון ה', זוהי בעצם מחשבה טובה שה' חושב עלי.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il