^ 1.בראשית יח, יז-כ.
^ 2.רשב"ם בראשית יח, טז.
^ 3.משך חכמה בראשית יח, יט.
^ 4.וכן ברד"ק ובבכור שור שם.
^ 5. הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש) (גרמניה), התקס"ח-התרמ"ט - מהבולטים שבמנהיגי היהדות באירופה ומחשובי פרשני המקרא האחרונים. אבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". בילדותו למד תורה מפי סבו ואביו. בהמשך אחת מהדמויות שהשפיעו עליו מאוד, היה הרב יצחק ברנייס, רבה של המבורג. בגיל עשרים נסע אל ישיבתו של רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר", ולאחר שנתיים וחצי בלבד של לימודים קיבל ממנו היתר הוראה. עם פרישת רבה של דוכסות אולדנבורג, נתמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו והוא רק בן עשרים ושתיים. בתקופה זו התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים, וכן עם שונאי תנ"ך נוכריים, וחיבר את ספרו "חורב" על הסברת טעמי המצוות ומיונן לסוגיהן. קודם לכן פרסם חוברת בשם "אגרות צפון". בשנת התר"א מונה לרבם של שני המחוזות המערביים של ממלכת הנובר, אוריך ואוסנאבריק, ועבר להתגורר באמדן. שם המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת. השקר לא מתקיים", וכן הרבה לעסוק בחינוך ובגמילות חסדים. כעבור שש שנים נקרא לכהן כרבה הראשי של מורביה, משרה שלא היתה לה מקבילה באירופה מבחינת הסמכויות שניתנו לנושא בה. ממקום מושבו בניקלשבורג היה אחראי על חמישים ושתיים קהילות. בשנת התרי"א החליט לנטוש רבנות חשובה זו לטובת קהילת פרנקפורט, שם הקים בית ספר תיכון בו שולבו לימודי חול ולימודי קודש - "תורה עם דרך ארץ". בפרנקפורט חיבר הרב הירש את פירושיו לתורה, לסידור התפילה ולספר תהלים. בתקופה זו עמד בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות. הרב הירש התנגד נחרצות לראשוני חיבת ציון ולרעיון החדש של הלאומיות היהודית כמטרה לגאולת העם, אף בצביונה הדתי.
^ 6.מורה נבוכים ג, יז, יח, נא.
^ 7.דרך ה' ח"ב, פרק רביעי, אות ח; פרק חמישי, אות ד. וראה גם פרק ראשון, אות א.
^ 8.כתר יום טוב, סימן קעט ואילך, בהוספות.
^ 9.אורות הקודש ח"ב עמ' תקמט.
^ 10.אבות פ"ה, מ"ג.
^ 11.בראשית כב, יב.
^ 12. רבי חיים (איצקוביץ) מוולוז'ין, התק"ט-התקפ"א - מגדולי הדור בתקופתו ומחשובי תלמידיו של הגאון מוילנה (הגר"א), רב העיירה וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין ("אם הישיבות"). בצעירותו למד אצל רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג, רבה של מינסק‏‏, ואחר כך אצל הרב אריה ליב גינצבורג, בעל ה"שאגת אריה", שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל תשע עשרה החל נוסע אל הגאון מוילנה, ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו ובברכתו של רבו, הגאון מוילנה, חזר רבי חיים מוילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. לאחר פטירת רבו, ייסד רבי חיים את ישיבת וולוז'ין. המפורסם מבין ספריו הוא ספר "נפש החיים", ספר יסודי בהדרכה לתורה, לתפילה ולעבודת ה' טהורה על פי תורת הנגלה והנסתר. כמו כן חיבר ביאור לפרקי אבות בשם "רוח חיים".
^ 13.רוח חיים על מסכת אבות פ"ה, מ"ג.
^ 14.נתנו להם מים בכלי זכוכית צבוע ולא רצו לשתות ונהרגו על קידוש השם (ירושלמי שביעית פ"ד, ה"כ).
^ 15. רבי אלעזר שמחה וסרמן (ארצות הברית-ירושלים), התרנ"ח-התשנ"ג - ראש ישיבת "אור אלחנן" בארצות הברית ומייסד הישיבה בארץ ישראל, בנו בכורו של הרב אלחנן וסרמן. למד אצל אביו בישיבת "אוהל תורה" בברנוביץ', ולאחר מכן למד בישיבות נובהרדוק, טלז, גרודנה וקלצק. נסע לצרפת בשליחותו של אביו להקים ישיבה בניודורף שליד שטרסבורג. מאוחר יותר הגיע לארצות הברית, שם היה פעיל בוועד ההצלה. הקים את ישיבת "אור אלחנן דקליפורניה" בלוס אנג'לס. בשנת התשל"ט עלה ארצה, התיישב בירושלים ויזם את הקמתה של ישיבת "אור אלחנן" בארץ ישראל. עסק בהוצאת ספרי אביו ובראשם הספר "קובץ שיעורים", ואף כתב את ההקדמה לספר.
^ 16.ירמיה לא, יד-טז.
^ 17.שמחת אלעזר ח"א המאמר השמיני.
^ 18.עין איה ברכות ח"ב פרק תשיעי אות יב.
^ 19.תהלים פט, ג.