לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
3546
זוהי אחת הבחינות היסודיות של ימי הפורים ומשמעותם אז והיום. כי סדר הופעת הגאולה ידע תהפוכות מהקצה אל הקצה, במהלך הבירור הנוקב של "ישועת אלוקינו" 1 .
למתבונן מבחוץ 2 נדמה כי יש שפל ויש גאות, יש צרה ויש ישועה. למנסה להשיג מדעתו 3 את פשר המציאות - יש ברוך ויש ארור, יש צדיק ויש רשע 4 .
אך הנה אנו עומדים ומשתאים מול המגילה, מול הגלגל המסתובב, ובענווה אפשר להכיר כי אין לדעת מאיזה אפיק יותר זורמת הגאולה 5 , ומתרוממים לכך ש"מיני ומיניה אתקלס עילאה" 6 , עד שלא ידע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" 7 .
בהסתכלות פנימית זאת 8 , נופלות המחיצות הרגילות בין ההפכים, ומתברר כי שורש המציאות, אחד הוא 9 , וכפי רצון בוראו כך הוא 10 . אפילו המחיצה ה'אנושית' העלולה להיות בין החיים לבין ערכיהם 11 , שנוצרת כחלק מתהליך הבחירה החופשית של האדם 12 . מחיצה הגורמת לפער 13 בין החפץ לרצון, בין החמדה לבין הטהרה, בין התאווה לבין ההכרה 14 - אפילו מחיצה זאת נופלת בפורים; כי נתברר שכל הקנאות והתאוות, שכל הדמיונות וההתנפחויות - על ידי ה' הן נשלטות 15 , ומסייעות ברצונן וגם בעל כורחן, להבאת הגאולה. "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו" 16 .
ופור ועוד פור 17 , וההתחכמות האנושית עם המהלך האלוקי, הכל הולך לכיווּן אחד, וגם בלי נטילת רשות זה מזה ונתינתה זה לזה 18 - יש 'סיוע' הדדי 19 , מוסתר מעין כל 20 , והדעת מוסחת ממנו בגלל שִיעבודה למציאות הנגלית 21 - אבל כשיש ענווה כלפי הדעת האלוקית, והאדם יודע שאינו יודע 22 , או אז נפתחים החיים לקלוט את הגאולה האלוקית בכל מכמניה ובכל מעמקיה 23 .
התיקון הגדול של חטא הנחש הקדמון, הוא לטהר את הדעת האנושית ולרוממה לכלל אמִתיות 24 , עד כדי כך שהאדם יכיר בכך שאינו יכול לאכול מעץ הדעת טוב ורע ללא ציווי אלוקי 25 .
כי רק בורא החיים שקובע מגמתם יעדיהם, תכניהם ומאורעותיהם 26 - יוצר את קנה המידה 27 לטוב, לאמת, לטוהר, ליושר, לעָצמה - לעומת כל המושגים המהופכים להם, שכנגדם יש להתמודד ולנצח את הרפיונות שבהם 28 .
וימי הפורים הם המסייעים לאלו הפתוחים לכך 29 , ללכת בעקבות מרדכי ואסתר 30 , להתחבר אל הטוב האלוקי ללא מחיצות 31 , לינוק את הכוחות ולבנות את המשימות - מרצון ה' ומלכותו בעולם 32 .
החיבור אל הטוב האלוקי עם ענווה ועם בקשת הטהרה בכל העָצמה, בכל החמדה 33 , בכל העֶרְגָה 34 , בכל התאווה 35 - הוא שיוצר את חג הפורים ככְּפוּרים 36 , ויום מיוחד של עבודת ה', כאשר אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו 37 , האם באמת התחבר אל הנקודה הפנימית של הנשמה 38 .
כז. לשתות ללא שטות
ההתבסמות בחג הפורים, היא השתייה "קצת יותר מכדי לימודו" 39 , מעט יותר מן הרגיל. שהרי בשתיית היין, מטושטשת קמעא ההכרה האנושית השגרתית , ויכול אז האדם אם יכוון וייפתח כראוי להשתחרר מהמחיצות המלאכותיות של החיים ולשמוח שמחה של מצווה , שמחה של התחדשות הקשר עם ריבונו של עולם עד כלות הנשמה 40 .
בשמחה זו, כפי שלמדנו עליה לעיל, לא ישאל אותנו קהלת - "ולשמחה מה זו עושה" 41 , כי שאלה זאת מופנית כלפי שמחה שאיננה עם ערך 42 , שאיננה של תוכן ומהות, אלא היא מבלה ומבזבזת, מרוקנת ומיישנת את הנפש בגירויים של ברק חיצוני 43 .
אלא יאמר לנו קהלת, "ושבחתי את השמחה" 44 , כי זאת שמחה שיש בה ערך, שיש בה צימאון לקליטת התוכן האלוקי מלמעלה 45 , והתחברות עמו - מלמטה 46 .
אמנם, אם אדם תופס את השתייה כשחרור של התפרקות 47 , או אז מתגלית השטות 48 , מתגלים רבדים שהם בעצם חיצוניים שעדיין לא טופלו כראוי וטרם טוהרו 49 .
אם כך, בשתייה מעין זאת יש בעצם החמצה גדולה של שמחת פורים 50 , והופכת להיות חוויא במקום חוויה, כפי שהתבהר לעיל 51 .
אמנם, אולי מבחינת תחושת הסיפוק האישי, עלולה להתערבב ולהוביל הרגשת השחרור המדומה 52 , אבל זוהי בעצם כניעה לתכתיב העכשווי 53 ושיעבוד לרמת הגירויים האנושיים 54 , ובכך אין שום חידוש של קודש, ובסופו של עניין - ניצח שוב הנחש 55 .
לעומת זאת, אם יש ענווה ופתיחות של כנות וטהרה, אזי הנשמה רוצה בכל נימיה העדינים ביותר להידבק בנקודה הפנימית ביותר, האלוקית 56 - ואז ורק אז גם הבשר הוא קודש, גם הגוף 57 , גם התאווה 58 שכולם הופכים להיות כלים לביטוי הצימאון 59 אשר הוא בתמימותו וביַשְרותו הטבעית כפי שעשאו אלוקים 60 מַשִּיר מעל שטחיותו את הקליפות המלאכותיות 61 , חופר פנימה, ומגלה מה היא מהותו ברבדיה העמוקים 62 .
כח. כי רֵעוּת שכזאת, לעולם לא ניתן את לִבנו לשכוח
תוך כדי התהליך של ההיתוודעות הפנימית אל המהלך האלוקי 63 , והחוויה של הפתיחות והדבקות 64 עם הופעת שרשרת הנִסִּים האלוקיים שבתוך המערכת הטבעית 65 - נפתח הלב גם לרֵעוּת מיוחדת.
לא בִּכְדִי נצטווינו ביום זה על "משלוח מנות איש לרעהו" 66 . יש אמנם במהלך חיי היום יום משקעים ומטענים, דמיונות ומריבות, מתחים ופערים בין אדם לחברו 67 . אבל גם מי ששונא יכול להיות אוהב - אם "ישכח השנאה, יזכור האחוה" 68 .
אך הכיצד זוכרים את מה שנשכח ונשחק?
איך שוכחים את מה שצף ונטחן עד דק?
קושיות אלו - שוברן בצִדָּן. שהרי מה שהתגלה בפורים, אלו הן הנקודות הפנימיות של ישראל 69 שאף על פי שבתחילה - נהנו מסעודת הרשע, והשתתפו בתאווה של הייאוש משיבתם של כלי המקדש 70 , ובכל זאת, גם בגלל הסרת הטבעת - גילוּ את עצמיותם 71 , ושבו בתשובה של הכרה מרצון 72 בקבלת התורה, והפילו את המחיצות המלאכותיות בינם לבין אביהם שבשמיים 73 .
ואם נטע הקב"ה את האומה הישראלית, ויצרה כ"נשמה אחת וגופות מחולקים" 74 , או אז כשנופלות המחיצות המלאכותיות 75 , גם הקשר הדדי ביניהם ניעור מחדש 76 .
גם נקודת הייאוש מגילוי אהבת ישראל, גם זו מתוקנת, אפוא, בפורים 77 , ונשאר לדורות חותמו של "לך כנוס את כל היהודים" 78 , כעובדה ממשית, יותר ריאלית ויותר קיומית 79 , מכל המשקעים האנוכיים שנובעים מדמיונה 80 של הפרטיות הגולשת מעל מֵמָדֵיה הטבעיים ובגלל זה - כוזבת היא 81 .
ורֵעוּת שכזאת היא הנצח והיא נקודת התקווה , ו"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" 82 , ומתאים הוא "יום פורים כפורים" לגילוי האהבה בכל עָצמתה.
גם במצוות הצדקה של "מתנות לאביונים" 83 מהדרים ביום זה של פורים, ואין בודקים בהגינותו של האדם 84 אלא ממשיכים את השפע האלוקי החל בנו 85 , נדבקים בו 86 , ואז מתאמצים לתת מתנות לאביונים ומתייחסים בכל כובד הראש 87 לזקנים ונזקקים גם לחיוך ולתשומת לב 88 , ומתמסרים לכך שלא יהיה פיצול בין חזק לחלש ובין מעמדות שונים 89 .
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
