בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
מה דינם של אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, אך מתו על קידוש ה'? הרב קוק זצ"ל, במכתב אל הסופר אז"ר, מבאר את מעלת ההרוגים על קידוש ה', שמדרגתם גם ללא שמירת תורה ומצוות גדולה מאוד, מעצם מסירותם למען עם ישראל והארץ:

"כשנהרג (יהודי) על ידי נכרים מתאבלים על הכל.
גם על הנבדלים הגמורים– כנפי חסד של אהבת אם פרושות, אחרי אשר נהרגו בידי זרים. קול ענות חלושה היא זו, אבל את הד נפש האומה הרצוצה ממכאוב הננו מקשיבים ממנה:
"יש אומרים שמומר שנהרג בידי נכרים מתאבלים עליו" (שולחן ערוך חלק יורה דעה, סימן ש"מ סעיף ה, בהגה).
חלילה לנו להכניס גם את הגרועים שבפורשים מדרכי ציבור שלנו, האוחזים בידם את דגל האומה וקניניה באיזו צורה שתהיה, בכללם של המומרים הנבדלים וקרועים לגמרי"

הרב מביא סיוע לפסק זה של הרמ"א מדברי הגמרא:

"כשאנו באים לחשבונו של עולם ברור, אנו שואבים דלי מלא של מים קרים על נפשנו העיפה, ואנו מקשיבים בשימת לב את האגדה בתלמוד: "יוסף בריה דרבי יהושע חלש אינגיד (= כמעט שמת ויצאה נשמתו. כשחזר לבריאותו) אמר לו אבוה מאי חזית (אמר לו אביו – מה ראית?), אמר לו עולם הפוך ראיתי– עליונים למטה ותחתונים למעלה, אמר ליה (אמר לו) עולם ברור ראית, ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. מאן נינהו (מיהם הרוגי מלכתו?), אילימא (אם תגיד שהכוונה היא ל-) רבי עקיבא וחביריו, משום הרוגי מלכות ותו לא?! פשיטא בלאו הכי נמי (פשוט שגם בלי מסירות נפשם אין בריה יכולה לעמוד במחיצתן בזכות התורה והמעשים טובים שלהם), אלא הרוגי לוד (אנשים פשוטים שמסרו נפשם על האומה)" (פסחים נ. בבא בתרא י:).
ועל פי עומק חשבונו של עולם ברור נוכל להקשיב ולשמע בקול ברמה של רחל המבכה על בניה, הממאנה להנחם על בניה: תחתונים הללו, אשר מצד אורחות חייהם של בני גילם והלך רעיונותיהם הנם מושפלים כל כך בעיני המון רבה של האומה, אשר בעד תקותה באו עד כדי מסירות נפשם, כמה הם למעלה, במעלת קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים.
ויחד עם הד הקול המחבב את התורה ומעשיה על ישראל "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", שומעים אנו גם כן ברגשי תנחומים "הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן".
בתקוה לנחומים, שגבורי התחיה העתידים יחיו חיים טובים וארוכים, ולא יהיה שוד ושבר בגבולנו, ויחד עם כל העם המצפה לתשועה יענו תמיד: בית יעקב לכו ונלכה באור ד'"
(מאמרי הראי"ה , על במותינו חללים)

מעלת מסירות הנפש למען האומה והארץ כל כך גבוהה, עד שהם שאין כל בריה יכולה להיות במחיצתם בגן עדן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il