בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מועדי חודש איר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
תוצאת התפוצצות הכוחות במחשבה
הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה*, מְבִיאָה גַּם-כֵּן לַאֲפִיסַת* הַמַּחְשָׁבָה וְחֻלְשָׁתָהּ; כִּי מַה יּוּכַל לַחְשֹׁב מִי שֶׁסּוֹבֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא חוּץ לַחֲלַל-הַגֻּלְגֹּלֶת* שֶׁלּוֹ אֵינֶנּוּ כִּי-אִם תֹּהוּ-וָבֹהוּ* אָרֹךְ, וְהָעוֹלָם וְהַחַיִּים אֵינֶנּוּ כִּי-אִם מַה שֶּׁמָּצוּי בִּרְבִיעִית-דָּם וּבְכַזַּיִת-מֹחַ שֶׁלּוֹ.

מיעוט המחשבה בנושא זה
מִעוּט הָעֲבוֹדָה, שֶׁל הַכְנָסַת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת* הַטּוֹבוֹת וְהָעֲדִינוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמָקוֹם אֶחָד, לְהַתְאִימָן וּלְהַפְרוֹתָן, הוּא שֶׁגָּרַם שֶׁאוֹתָן הַמַּחְשָׁבוֹת, שֶׁהֵן בֶּאֱמֶת תּוֹלְדוֹת הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ, שֶׁאֵינָן עֲלוּלוֹת לְהִתְאַחֵד עִם הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים וְהַמְּלֵאִים שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, הַדֵּעוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הַבָּאוֹת מִקֹּצֶר הָרְאוּת וְקַטְנוּת אֲמָנָה* שֶׁל עֹז הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית, מָעֻזָּם* שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְגַאֲוָתָם, "מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה", הֵן עוֹלוֹת כְּעָבֵי חֹשֶׁךְ וּמְבִיאוֹת אֲפֵלָה לָעוֹלָם, וּמְאַבְּדוֹת בְּיִחוּד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים* אֶת כָּל גְּאוֹן* הַהַכָּרָה הָעַצְמִית מִמְּקוֹרָהּ וּמִבְּסִיסָהּ הַבָּרִיא, "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה, מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְּלָה מֵהֵן".
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
______________________
הִתְפּוֹצְצוּת הַכֹּחוֹת שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה – שיטות מנוגדות זו מזו בענייני מחשבה. לַאֲפִיסַת – לעצירת. חוּץ לַחֲלַל-הַגֻּלְגֹּלֶת – מנוגד לדעתו. תֹּהוּ-וָבֹהוּ – הבל. כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת וכו' לימוד אמונה של כל זרמי המחשבה של גדולי ישראל. וְקַטְנוּת אֲמָנָה – אמונה מצומצמת, שאינה נותנת מקום להיפתח להסתכלות עמוקה יותר. מָעֻזָּם – מבטחם. גְּאוֹן וכו' – עמידה בעוז, מתוך ההכרה בערכם העצמי.


ביאורים
תפיסת העולם הרווחת בקרב הציבור היא שיש דעות שונות ומנוגדות בתוך האומה, ואין יכולת לגשר ביניהן. יש ימניים ויש שמאלנים, יש לאומיים ויש אוניברסליים. אין מקום ב'מרחב תפיסות העולם' שבו הם יכולים לדור יחד. תפיסת העולם של כל אחת מהדעות סוברת שרק מה שהיא חושבת הוא הנכון והאמתי, ואילו הדעה השנייה היא דעה שקרית ומסולפת. מכך נגרמת 'התפוצצות הכוחות', מאבק נוקב בין כל הדעות, שבו כל אחת מנסה להשליט את עצמה על חברתה. אך יש בגישה זו חולשה גדולה. תפיסת עולם כזו מצומצמת וחלשה. מי שחושב שכל מה שלא מתאים למה שהמוח שלו חושב – טועה, גורם לתוהו ובוהו בעולם, והוא בהכרח צר אופקים ומצומצם. ישנן בעולם דעות עמוקות ותפיסות עולם רחבות, שאין האדם הפרטי יכול לעמוד עליהן ולהבין את חשיבותן ואת אמיתתן.
לכן צריך לקחת את כל עולם האמונות והדעות, את המנעד הרחב ביותר של תפיסות העולם בעם ישראל, לברר את נקודת האמת שבכל אחת מהתפיסות – ולגרום להתנגשות ביניהן, התנגשות שתביא לפריון ולשלמות. תפיסת עולם צרה אינה מתאימה לאופי של עם ישראל, החפץ בשלמות, שכל תפיסת עולם מצומצמת גורמת לו למחנק רוחני ולחוסר מיצוי יכולותיו וכישרונותיו. זוהי תכונה שמייחדת את עם ישראל משאר האומות. כל הגויים יכולים להאמין באידיאל מסוים ולנסות להגשימו במציאות. יש להם אל, כוח מסוים, שאותו הם צריכים לעבוד ולגלות. אך עם ישראל עובד את אלוהי האלוהים, את מקור כל הכוחות, ולכן הוא רוצה נגיעה בכל תפיסות העולם וחפץ בחיים שלמים ועשירים. כאשר תפיסות העולם הצרות משתלטות על השיח הציבורי, עם ישראל כולו מפסיד, ובעיקר בני הנעורים, שאינם יודעים על העושר האמוני ועל תפיסת העולם הרחבה והעמוקה של עם ישראל. זו הסיבה שהם הולכים לחפש מענה במקורות זרים ומנוכרים.

הרחבות
 הירידה של בני הנעורים – מעידה על גדלות נפשית
דֵּעוֹת הַקְּלוּשׁוֹת הַבָּאוֹת מִקֹּצֶר הָרְאוּת וְקַטְנוּת אֲמָנָה שֶׁל עֹז הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית... וּמְאַבְּדוֹת בְּיִחוּד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים. בדורו של הרב קוק הייתה התרחקות ממסורת ישראל, בעיקר בקרב בני הנעורים. במאמר הדור מנתח הרב קוק את הסיבה לכך, וכותב שהדבר לא נובע משפלות הדור, אלא אדרבה – מגדלות נפשית. נפשם של בני הנעורים גדולה, ולכן הם רוצים להיפגש עם עמקות וגדלות רוחנית בתורה, עם ערכי מוסר גדולים, עם תורה שמחיה את עם ישראל לתחייה לאומית. אולם בגלל מיעוט העיסוק בעמקות בנושאים אלה בקרב תלמידי החכמים, לא מצא הדור הצעיר את מבוקשו: "חלק גדול מהדור הצעיר איננו חש כל כבוד לכל מה שהורגל (מסורת ישראל), לא מפני שאופלה נפשו... כי אם מפני שעלה עד המקום, שלפי אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על ידו על החק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש, על כל אמת גדולה נצחית ואלהית אשר במושגים, מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה... עד שנדמה לו שהכל הוא שפל הרבה מערכו ... הוא נתגדל ועלה בפעם אחת, הצרות מרקוהו... ולא יוכל לעמוד בשפל. כנפים עשה לו רוחו ובמרומים ימריא, ושם לא נתנו לו עדיין את חפצו". הצרות התכופות שהיו בעם ישראל גרמו לבני הנוער להתבגר ולתור אחר משמעות ואידיאלים לאומיים, אולם הם לא מצאו את מבוקשם בתורה מהסיבה שהזכרנו לעיל. הדבר גרם לכך שהדור הצעיר "פנה לו אל הזלזול והשלילה" ביחס למסורת ישראל, כי היא נתפסה אצלם כדת עתיקה ולא רלוונטית.
התיקון לבעיה זו, על פי הרב, הוא שתלמידי החכמים ילמדו ויכתבו ספרים על פנימיות התורה, על מוסר התורה ועל רעיונות אמוניים, שיהוו תורת חיים עבור הלומדים: "אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב" [אדר היקר, עקבי הצאן, מאמר הדור].

להצלחתם, רפואתם, זיווגם וזרע של קיימא של תושבי נוף איילון בתוך עמך בית ישראל
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il