מהי הסיבה שבגינה מותר לאדם לגרש את אשתו? | הרב מיכאל יומטוביאן | בית המדרש

משנה וגמרא
גיטין

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

960

2 דק' קריאה

המשנה עוסקת בשאלה, מהי הסיבה שבגינה מותר לאדם לגרש את אשתו. מצאנו בזה שלוש דעות
בית שמאי: רק אם מצא בה ערוות דבר, כלומר אם יש בעייה בצניעות המכריחה את האדם לגרש את אשתו, יעשה כן. כשאין הכרח הלכתי, לא יפרק את ביתו.
בית הלל: אם מקדיחה תבשילו, כלומר לאו דוקא הכרח הלכתי אלא אם האשה מציקה לו בחיי היום יום, מותר לו לפרק את החבילה.
רבי עקיבא: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. לדעתו אם אין חן בנישואין זו סיבה אפשרית לפרק את החבילה, אפילו שהאשה מצידה לא עשתה דבר רע.

האם מדובר בעצה טובה או בהלכה?
האם מדובר במחלוקת הלכתית מתי מותר או אסור לפרק את הנישואין? כלומר, למשל האם לפי בית שמאי אסור לגרש את אשתו כשהקדיחה תבשילו או שכל אחת מהדעות במשנה נותנת עצה טובה מתי נכון לגרש את אשתו אך אין בזה איסור?!
ערוך השולחן(קיט ס"ה) מוכיח מראשונים רבים שהדיון הוא מתי מותר או אסור לגרש, אמנם אם גירש ללא סיבה מתאימה, הגט תופס, אך כל אחד לשיטתו סובר שאסור לגרש ללא סיבה מתאימה.

ביאור מחלוקת התנאים
בית שמאי מחמירים, לדעתם אסור לאדם לפרק נישואין אא"כ הוא מוכרח הלכתית, כגון כשאשתו נוהגת שלא בצניעות וכדו'. אך כשאין סיבה כזו, אנו דורשים מהאדם מאמץ עילאי, לסבול את חיי הנישואין גם אם אשתו מצירה לו.
בית הלל סוברים שאדם לא צריך לסבול בחיי הנישואין שלו, ואם אשתו נוהגת כלפיו שלא כהוגן, אם נוצרת שנאה בינהם, זו סיבה המתירה לפרק את החבילה. אך גם לדעתם אם האשה מצידה לא עשתה דבר רע, אסור לאדם לפרק את הנישואין.
לעומתם, רבי עקיבא סובר שנישואין צריכים להיות דבר שכולו חן! אם יש מישהי אחרת בראשו של אדם, הרי שהקשר לאשתו חסר, וזו סיבה אפשרית לפרק את הנישואין.
האם טוב שמצא אחרת נאה הימנה? דוקא רבי עקיבא שלימד אותנו שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה" מלמד אותנו שאדם הפוזל לעבר נשים אחרות אינו מקיים באשתו ואהבת לרעך כמוך, שהרי הוא לא היה רוצה שאשתו תראה מעלותיהם של גברים אחרים על פניו! לכן אין בדברי רבי עקיבא היתר לזלזל באשתו, אלא ללמד אותנו שקשר זוגי הוא דבר שאמור למלא את כל האישיות של האדם.
אמנם לדעתו אם אדם לא קיים ואהבת לרעך כמוך והגיע למצב של מצא אחרת נאה הימנה, מותר לפרק את הנישואין.

בעל ספר תורה תמימה מסביר שדוקא עמדתם של בית הלל ורבי עקיבא מכבדות את הנשים, משום שאם היה מותר לגרש רק מפני ערוות דבר, כשהיה נוצר הכרח לגרש אפילו משום סיבה אחרת, היו אומרים העולם שמפני ערוות דבר גרש את אשתו, ותולים את החיסרון בה, ומאחר והיה יוצא עליה שם רע היה לה קשה להינשא בשנית. אך לאחר שסוברים בית הלל ורבי עקיבא שאפשר לגרש את אשתו גם מסיבות אחרות, אין האישה מתגנה בגירושין.

כמי נפסקה הלכה? בזיווג ראשון השו"ע פסק כבית שמאי, הציפייה היא שעם האשה הראשונה איתה אדם כרת ברית, הזוג ימצא דרך לחיות יחד. בזיווג שני, נפסקה הלכה כבית הלל.

1 תגובותב1 דיונים

ג גאולה |ט' כסלו תשפ"ג

מתי מותר להיפרד

תורת ישראל נבונה:היא מביטה במכלול היחסים בין בני הזוג.הבית צריך הרבה השקעה.אם אין אהבה בבית ,סימן שאין השתדלות ,,ואו שכמו שאמר עקיבא,אין אהבה ב בו כליה;מוטב תינתן רשות לשני הצדדים לחיות חיים טובים. בי =אהבה.