- מדורים
- פרשת שבוע
737
"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר" (שמות ב' יא-טו).
ניתן לזהות תהליך בן שלשה שלבים.
בראשון, משה מתחיל את פעילותו כמושיעם של ישראל והוא מציל את אחד מאחיו מידי מצרי המכה בו.
בשלב השני, משה פגש שניים מאחיו נִצִּים והוא מוכיח את הרשע, שלא קיבל את תוכחתו.
בשלב השלישי, משה נאלץ לברוח למדין, מה שגרם להפסקת פעילותו הגואלת.
מסקנתו של משה מתוארת במילים הבאות: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".
רש"י הסביר בהסבר כפול:
א. "כמשמעו" כלומר התפרסמה בציבור העובדה כי משה הרג את המצרי.
ב. "ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
בעלי התוס' (במקום) הגדילו וטענו כי מה שרש"י כינה דרש זה הפשט וז"ל: "כן הפשט. עד עתה נבהלתי למה הם גולים יותר משאר אומות כשראה שהם מלשינים (מספרים לשון הרע) אמר אכן נודע לי הדבר למה הם גולים".
הדברים מזעזעים, שהרי בגלל חטא זה נדחתה גאולתם של ישראל כששים שנה.
נוכיח את הדברים גם ממקור נוסף. לאחר שדוד עלה על כס המלוכה הוא ניסה לברר, אם נותר צאצא לבית שאול. ציבא היה זה שנקרא אל דוד כדי לברר זאת. וז"ל הסוגיא במסכת שבת (דף נו ע"א): "גופא, רב אמר: קיבל דוד לשון הרע, דכתיב 'ויאמר לו המלך איפוא הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בְּלוֹ דְבָר', וכתיב: 'וישלח המלך ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מִלּוֹ דְבָר' (אינו חכם בתורה, והוא מצאו מלא דבר וחכם בתורה-רש"י)". כלומר, ציבא אמר לדוד שמפיבושת יושב בבית עמיאל, אבל אין כל טעם ליצור עמו קשר כי הוא 'כלומניק'- ריק מכל תוכן-בלא דבר. אומנם, אחרי שמפיבושת הובא אל דוד, הוא גילה כי הוא 'מלא וגדוש' בתוכן הוא 'מלא דבר'. מקשה הסוגיא "כדי חזייה דשקרא הוא (הרי התברר לדוד כי ציבא הוא שקרן) , כי הדר אלשין עילויה מאי טעמא קיבלה מיניה (ציבא על מפיבושת, כשהיה דוד בורח מפני אבשלום, מאי טעמא קביל מיניה?-רש"י)? דכתיב 'וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וְאַיֵּה בֶּן אֲדֹנֶיךָ וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ הִנֵּה יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי אָמַר הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵת מַמְלְכוּת אָבִי' " (מקשה האמורא) "ומנא לן דקיבל מיניה (מנין לנו שאכן דוד האמין לציבא)"- "דכתיב: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצִבָא הִנֵּה לְךָ כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִי בֹשֶׁת וַיֹּאמֶר צִיבָא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".
העברת רכושו של מפיבושת אל ציבא, מוכיחה כי דוד האמין לציבא. התוצאה לפי חז"ל הייתה בכיה לדורות. וז"ל הסוגיא בהמשך (שם) "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה. אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל עבודה זרה (שעל ידי שנחלקה המלכות העמיד ירבעם העגלים, שלא יעלו ישראל לירושלים לממשלתו של רחבעם-רש"י), ולא גלינו מארצנו".
אין צורך להכביר במילים כדי לשכנע, מה צריך לעשות על מנת לשמור על כל ההישגים הרבים שהגענו אליהם,
בסייעתא דשמיא, בשבעים השנים האחרונות!

פרשת השבוע: האימפריה הפרסית, הסתר הפנים, העגל והשכנת השכינה
הרב יוסף כרמל | אדר תשפ"ה

"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", הכיצד?
הרב יוסף כרמל | אלול תש"ע

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה?
הרב יוסף כרמל | אלול תשס"ד

פרשת שופטים- קבלת גרים בימי אתחלתא דגאולה חלק ב'
הרב יוסף כרמל | אלול תשפ"ד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד אמונה?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהי עיקרה של הגאולה?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד

הלכות ספירת העומר
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז
