שאלות ותשובות בנושא העקירה - ב' | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
סירוב פקודה

קטגוריה משנית

ספריה
פסקים בענין העקירה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

ארץ קודשנו

8 דק' קריאה

23. אם הימין יסרב לפנות מאחזים והשמאל יסרב לבצע פעילות צבאית מנוגדת לדעתו, אי אפשר יהיה לקיים צבא בצורה כזו. הלא כן?
אכן, יש כאן סכנה, ולכן על הממשלה להיזהר שלא להחליט לעשות מעשים שאין בהם הסכמה מרבית, כי בזה היא עלולה לקרוע את העם. ואם היא עושה זאת, היא נושאת באחריות לכל התוצאות. אבל אין לדרוש ואין לצפות שאדם יעשה מעשים בניגוד לאמונתו.

24. האם אין אנחנו לוקחים על עצמנו אחריות שתהיה מלחמת אחים?
מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל אמר שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה אם ינסו למסור חלקים מיש"ע לנכרים. אני סבור שדבריו היו בבחינת חכם הרואה את הנולד ומזהיר מפניו. הוא ידע שאנשים ילחמו על בתיהם ועל אמונתם, והוא הזהיר את הממשלה מפני מלחמת אחים. הוא לא הזהיר את המתיישבים, אלא את הממשלה.
עד כמה שאני מכיר את הציבור, איני רואה הרבה חיילים או שוטרים שיוכלו לעמוד מול המשפחות - הורים, ילדים ונשים ולהוציא אותם מבתיהם בהם הם גרים, כאשר אותן משפחות לא עשו כל דבר רע. מי האכזר שירים יד על אשה וילדים סתם מפני שקיבל פקודה. ובעיקר כאשר הוא אינו מבין איך יעזור הגירוש הזה לביטחון המדינה, ורוב הציבור סבור שהמעשה הזה מוטעה ורק מזיק.
אני סבור שחיילים רבים מאוד ושוטרים רבים מאוד וגם קצינים רבים יסרבו למלא פקודה לא מובנת ולפי דעתם לא מוסרית ולא אנושית לפנות יישובים. וזה יביא לשבר בצבא ובעם, וכל האחריות לכך תיפול על הממשלה.

25. שמעתי רב שאמר שמצוות כיבוש הארץ מוטלת על הציבור, ואם הממשלה החליטה למסור איזה חלק מארץ-ישראל לנכרים, שוב אין איסור על היחיד להשתתף במסירה.
זו טעות, כי כמו שכאשר הממשלה מחליטה לכבוש חלק מארץ-ישראל, כל מי שמשתתף בכיבוש מקיים מצווה, כך הדבר כאשר הממשלה מחליטה לעבור על מצוות יישוב הארץ: כל מי שמשתתף בדבר עובר באיסור תורה.

וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל: "אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, לפיכך החיוב מוטל על כל גדול תורה בישראל, ועל כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו." (עיין ארץ הצבי עמוד י"ט).
ושם בעמוד כ"ו כתב: "זו מצות עשה דאורייתא - ייהרג ואל יעבור - ושום חשבונות וסבוכים פוליטיים, שום סידורי ממשלה ושום בטויי שרים שלנו לא ישנו ולא יועילו בזה".
ובעמוד מ"ו שם חזר וכתב שצריך לעמוד במסירות נפש נגד מסירת מה שהוא של ארץ חיינו לנוכרים כמו בכל כפיה איזו שהיא, אם מצד נוכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות נפש (עיין שם).
כלומר, דעתו הברורה של מו"ר הרב צבי יהודה שגם אם הממשלה מחליטה למסור חלקים מארץ-ישראל לנוכרים, אין להחלטה זו שום תוקף, ואיסור גמור בעינו עומד, וחייב אדם למסור את נפשו ולא להשתתף ח"ו במעשה המסירה. קשה להאמין שיש מי מתלמידי מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שיחלוק על רבו.

26. אם השיקול שקצינים דתיים לא יסרבו על-מנת שלא תפגע הנציגות הדתית ברמות הפיקוד השונות – אינו חשוב?
גם שיקול זה אינו מוסכם, והוא נראה מוטעה בעיני הרוב הרואה את הגירוש כמעשה חמור בלתי מוסרי של עקירת יהודים מבתיהם בארץ-ישראל. מוטב להיות מפוטר ולא להיות מושחת ובלתי מוסרי ועובר על מצוות התורה.
קצין דתי שערכיו הם דתיים, שמוכן לפגוע בערכיו בשביל להמשיך את הקצונה אפילו כביכול לשם שמים, מוטב שלא יהיה קצין בצבא.
הדבר דומה למצוות קידוש ד' שמחויב אדם למסור את הנפש ולא לחלל את שם ד'. ולא יכול לומר הפעם אעבור על האיסור בגלל האונס. וזאת אעשה כדי שאחר כך כל חיי אמסור להרבצת תורה וקיום מצוות, כי המניעה מלעבור איסור שקולה יותר מכל המצוות שיעשה כל חייו.

27. מה מקור האיסור להשתתף בגירוש? מהיכן פקודה זו מנוגדת לתורה? לפי הרמב"ם אין מצוה לירושת הארץ מהתורה. רק הרמב"ן סובר כך. האם בכל המצוות הולכים לפי הרמב"ם ורק מצוה זו לפי הרמב"ן? היכן היה הרב שפירא כשהחזירו את חברון, בית לחם, שכם, רמאללה ג'נין ועוד שטחים? האם הקריאה לסירוב אינה הכנה למלחמת אחים שהיתה כבר לפני כ-2000 שנה?
א. כדעת הרמב"ן פסקו הרבה פוסקים עיין בפאת השולחן.
ב. הרב שפירא פסק את פסקו גם לפני שמסרו את חברון ושאר מקומות בהסכמי אוסלו, וגם אז לא דובר על גירוש יהודים מבתיהם.
ג. סירוב פקודה המנוגדת לתורה אין בה שום פעולה אקטיבית, ומה זה שייך למלחמת אחים?! נהפוך הוא: פעולת עקירה של ישובים שלמים מאדמתם היא יותר קרובה למלחמת אחים.
ד. מסגנון שאלתך אני מניח שאתה לא תקבל את דברי אך דברי מכוונים לשאר הקוראים.

28. מרא דארעא או מרא דאתרא. אני לומד בישיבת הסדר. ראשי הישיבה אמרו לא לסרב פקודה. בחודשים הקרובים אני עומד להתגייס והנושא הזה יהיה נוגע לי אם חס וחלילה תוכנית התנתקות תצא לפועל... האם עלי לשמוע לראש הישיבה שלי שהוא המרא דאתרא או לשמוע לרב אברהם שפירא שהרי הוא הרב הראשי...
לדעתי יש לשמוע להרב הגאון ר' אברהם שפירא שליט"א. אני גם מניח שהרוב הגדול של ראשי הישיבות יגיע בהמשך הזמן למסקנה זו שאין למלא פקודה הנוגדת כל כך את האמונה ואת המצפון.

29. מה דעת הרב בקשר לפרסומים האחרונים של גדולי רבותינו שיש לסרב פקודה באם תינתן הוראה לגרש יהודים מבתיהם? האם חייל צריך לסרב פקודה בכל פעם שהשירות הצבאי מתנגד לערכיו הדתיים?
אנחנו משרתים בצבא גם במקומות שדעתנו אינה נוחה מכך, כגון לשמור על מטיילים שבאים בשבת לשמורות טבע. כמו כן אנו משרתים בתנאים בלתי מתאימים לשומרי מצוות כאשר יש בעיות בכשרות ובצניעות. אך כאן מדובר בדבר שונה לחלוטין, כאן מדובר באיסור מוחלט. לא בהידור מצוה אלא במעשה שנוגד את יסוד אמונתנו ולא בכדי אמר מו"ר צריך למסור את הנפש ולא לעבור עליו.
אני סבור שסירוב לפנות ישוב לא יפגע בצבא אלא יחזק את הצבא כי הסירוב הוא למען המטרות האמיתיות של הצבא ואלו שיסרבו הם בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר המשרתים בצה"ל.

30. מדינתנו מבוססת על עקרון הדמוקרטיה שבעצם אומר שאנו מתאגדים ביחד לקבוצה אחת ומסכימים לקבל את החלטות הממשלה כיון שרק על-ידי כך אפשר לקיים מדינה שהיא הכלי הטוב ביותר לבניית הארץ. כשקמות קבוצות שאינן רוצות לקבל את החוק כגון סירוב לשרת בשטחים או להתנגד לפינוי ישובים הן גודעות את הענף שאנו יושבים עליו. האם אנו לא פותחים פתח למצב שאף מה שישנו בידנו לא יישאר? שהרי כך יציבות המדינה תתערער ותיווצר ח"ו סכנה לכלל ישראל.
העיקרון המרכזי של הדמוקרטיה הוא שאין כפיה על היחיד לעשות בניגוד למצפונו וזכותו שכל יחיד וכל קבוצה להיאבק על דעותיה ולנסות בכל הדרכים הדמוקרטיות להשפיע על הממשלה. זה מה שעושים אנשי ארץ-ישראל השלמה. באמריקה יש קבוצות שנאבקות על דעותיהם המנוגדות לממשלה בדרכים חריפות פי כמה ואין זה פוגע בדמוקרטיה אלא מחזק אותה. אני מניח שאתה מסכים שאם הממשלה תחליט שחיילים חייבים לציית לפקודות גם אם הם מנוגדות לתורה כגון חילול שבת או מאכלות אסורות או איסורי צניעות אין לציית לפקודות האלה. אם כן מה ההיתר לעבור על איסור כה חמור של מסירת ארץ-ישראל לנוכרים אויבי ישראל? כל מעשה שפוגע באחיזתנו בארץ-ישראל הוא איסור נורא שאין לעשותו.

31. באיזה אופן עלינו להתנגד לגירוש? האם בעת פינוי מאחזים מותר לתושבים להתנגד באופן אקטיבי או פסיבי? האם מותר לחיילים לסרב פקודה לכך או שעליהם לסרב לפקודת ד'?
אסור לפגוע בחיילים ובשוטרים ואין לנהוג באלימות כלל מותר להתנגד באופן פסיבי, כגון להיאחז במקום בחזקה, אך ללא כל אלימות. יש איסור גמור להחליש את אחיזתנו בארץ-ישראל וכל פינוי מאחז יש בו משום ביטול מצוות ישיבת ארץ-ישראל ועוד איסורים וכיון שאסור לחייל, שוטר או כל אדם אחר להשתתף במעשה איסור, עליהם להימנע מכך.

32. בהיותי חייל כאשר אסרב לפנות מאחז, הרי ברור הוא שיוטלו עליי סנקציות מטעם הצבא, ובמקרה הטוב מפקדיי יעבירו אותי לתפקיד אחר. אם כל החיילים אשר מאמינים בשלמות ארץ-ישראל יסרבו לפנות מאחזים, הרי שבסופו של דבר לא יישארו חיילים מאמינים בתפקידים קרביים והיישובים ביהודה ושומרון יישארו בשמירת אלו שכן הסכימו לפנות. האם כך צריך להיות?
כבר עניתי בתשובה קודמת שאם ניתנה פקודה לעבור על מצוות התורה אין כל היתר לעשות זאת גם אם הדבר יגרור עונש.
אכן, מי שנמצא בתפקיד פיקודי וסבור שהמשך השירות שלו תורם לצבא צריך למצוא את הדרך איך לא לעבור על דברי תורה מבלי להתעמת עם מפקדיו. מכל מקום, שום דבר לא מתיר לעבור על דברי תורה אלא פיקוח-נפש בלבד ומצוות יישוב ארץ-ישראל היא מצווה מרכזית ששקולה כנגד כל המצוות וגם עליה אסור לעבור.

33. דיברתי עם תלמיד אחת המכינות, ושאל אותי מנין שאסור לפנות ישובים על פי ההלכה, והרי אין מוסרים את אותה הגבעה לגוי ואין כאן "לא תחונם". לא ידעתי לענות. האם כבוד הרב יוכל להסביר את האיסור? ב. אמרתי לו שיש את הכרוז "לא תגורו" של רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, הוא אמר שהבנתי את הכרוז לא נכון ועובדה היא שמגדולי תלמידי רבנו אומרים שאין איסור לפנות. מה באמת היתה דעת רבנו זצ"ל בנדון?

אסור לפנות ישובים גם אם אין מוסרים אותם לידי נוכרים. פינוי יישוב או מאחז יש בו משום ביטול מצוות ישיבת ארץ-ישראל ששקולה ככל התורה. בנוסף לכך, כל החלשה של אחיזתנו בארץ-ישראל מזיקה ומסוכנת. כל זה אמר וחזר מו"ר הרב צבי יהודה פעמים רבות מאוד.
עיין בספר "ארץ הצבי" ותיווכח בעצמך מה היתה דעתו של רבנו. הדברים שכתב הם פשוטים וברורים.

34. מתארגנת עצומה עם רשימות חיילים שיסרבו לפקודה וכן רבים יוצאים בהצהרות רמות שיסרבו. האם נכון לנופף בדגל זה? האם ראוי להצטרף לעצומה הנ"ל?
מורנו ורבנו הגאון הרב שפירא שליט"א ראש ישיבת מרכז הרב קבע שיש להודיע מראש לרשויות הצבא ולממשלה שפקודה זו מנוגדת לתורה ויש לסרב להישמע לה. וזאת על מנת שידעו עד כמה מעשה העקירה חמור בעינינו וימנעו מלעשותו בכח הזרוע. אם כן יש חשיבות להצטרף לעצומה. אם העצומה תקיף רבים מאד מחיילי צה"ל כך שצה"ל והממשלה יבינו שהעקירה הנוראה מנוגדת לדעתו של ציבור רחב מאד, אין לך הליך דמוקרטי יותר נכון מזה.

35. צבא לא אמור להתנהל באופן דמוקרטי. מוכרח שתהיה בו משמעת?
אחד הדברים היפים במשטר דמוקרטי הוא שאין המשטר כופה על היחיד לעשות מעשה המנוגד לאמונתו. התופעה של סרבנות היא תופעה בריאה מאד מבחינת המשטר הדמוקרטי השואף לתת חופש אישי מרבי לכל אדם ולכל קבוצה.
אמנם יש כמה דברים בסיסיים שבהם אין חופש ליחיד, ואחד מהם הוא השרות הצבאי. אך בתוך הצבא השאיפה צריכה להיות לתת ליחיד את החופש לחיות על פי אמונתו.
על כן אני רואה את תופעת הסרבנות כתהליך דמוקרטי בריא. איני יחיד בזה. יש להשקפה זו תמיכה מוצקה בין אישי המשפט והפרקליטות הבכירים ביותר.

את ה"עליהום" התקשורתי נגד הסרבנות בנושא עקירת הישובים יש לראות כתכסיס פוליטי שמגמתו להכתיב לציבור דרך בניגוד לרצונו.
אני תמה מאד מה ראו רבנים אחדים לחשוש מקריאה לסרבנות בשם הטענה כאילו הסרבנות היא סכנה קיומית לצבא. אין זו דעת המומחים. זו טענה דמגוגית שאין לה על מה שתסמוך. לבוא ולומר שהסרבנות בנושא המיוחד העומד על הפרק, נושא העקירה של הישובים, תהרוס את צה"ל – זו שטות.

36. סרבנות מימין לא תעודד סרבנות משמאל?
אמנם סרבנות גורפת בכל נושא יש בה סכנה. אבל סרבנות בנושא מוגדר שאינו מתפקידו העיקרי של הצבא – אינה יכולה לפגוע בצבא. גם אם כתוצאה מהסרבנות לפקודת העקירה תבוא סרבנות נגדית לשרת ביש"ע, אין בזה סכנה לצבא. אדרבא, את הסרבנים מהשמאל ניתן לשחרר מלשרת ביש"ע. הם ישרתו בגבול הצפון עם מוטיבציה, והמשרתים ביש"ע ישרתו ביש"ע עם מוטיבציה, וכך הצבא יוכל למלא את תפקידו בצורה הבריאה והנכונה. אין מקום לכפות על חייל לעשות דבר בניגוד למצפונו ולאמונתו.
הכפייה אינה מחזקת את צה"ל אלא מחלישה אותו. ההחלטה של הצבא לשחרר מהצבא את הקצינים המסרבים לפקודת העקירה תזיק לצבא ולא תועיל.

37. האם אין אנו הורסים במו ידינו מפעל גדול שהקמנו?
אני מבין את הקושי של ראשי המכינות החוששים שהקריאה לסרבנות תפגע במכינות ובהשתלבות חיילי המכינות בפיקוד הצבא. אך על זה דיבר מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שעל שלמות ארץ-ישראל צריך למסור את הנפש ולא לעבור על איסור תורה של מסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים, ומסירות נפש משמעותה ויתור על כל המפעלים הרוחניים שאדם יכול היה לעשות במשך החיים אילו לא מסר את נפשו. עליו למסור את נפשו ולא לעבור על רצון ד'.

38. האם אין עצם האיום לסרב פקודה כבר מזיק בלכידות של הצבא?
האיום שסרבנות לפקודה לעקירת ישובים תפרק את הצבא הוא רברבנות בעלמא. אין אנו רבים כל-כך שיהא בידנו לפרק את הצבא. זו גאוה, וגאוה תמיד מחוברת עם רגשי נחיתות, אשר גורמים לפחד לעמוד על הזכויות המינימאליות שלנו, וכך נולדת הטענה שיש לנו כביכול כח לפרק את הצבא ושעל-כן עלינו לבטל את דעתנו ולהיות חסרי עקרונות וחסרי עמוד שדרה. אם בכח הסרבנות יש כדי לפרק את הצבא, יש בכוחה גם למנוע את עקירת היישובים טרם שיפרקו את הצבא.