ברכות השחר למי שהיה ער בלילה | הרב מיכאל יומטוביאן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה

על נטילת ידיים: יטול ידיים בלי ברכה, (סימן ד סעיף יג ברמ"א, וכן דעת כף החיים, ובמ"ב כתב שאם יתפנה ויגע במקומות מכוסים יטול ויברך).

אשר יצר: רק אם מתפנה.

אלוהי, נשמה: לפי המ"ב (מו כד') לא יברך אלא ישמע מאחר, והספרדים נוהגים לברך על פי דברי הארי ז"ל.

שאר ברכות השחר: מברך אותן משום שהברכה היא שבח לקב"ה שברא צרכי העולם אע"פ שהוא באופן אישי לא נהנה (מו ח).

המעביר חבלי שינה: לפי המ"ב (מו כד') לא יברך אלא ישמע מאחר, והספרדים נוהגים לברך על פי דברי הארי ז"ל.

ברכות התורה:
לדעת הרא"ש שינה מהווה הפסק ואם אדם ישן שינת קבע על מיטתו אפילו ביום צריך לברך שוב ברכות התורה. לעומתו סובר ר"ת ששינה לא מהווה הפסק אפילו בלילה, וכל עוד לא הגיע בוקר חדש, הברכה שבירך בבוקר הקודם מספיקה.
השו"ע הכריע ששינה בלילה מהווה הפסק אך ביום אינה מהווה הפסק. הכרעה זו אינה כאף אחת מהשיטות, שהרי לפי הרא"ש גם שינה ביום מהווה הפסק, ולפי ר"ת אפילו בלילה שינה אינה מהווה הפסק. לדעת השו"ע אם ישן בלילה וקם יברך ברכות התורה אע"פ שלא הגיע בוקר.

אדם שהיה ער בלילה, לדעת הרא"ש אינו מברך שהרי לא הפסיק, ולדעת ר"ת מברך משום שמדובר ביום חדש כמו בשאר ברכות השחר.

הכרעת ההלכה לגבי ניעור בלילה: מנהג הספרדים לסמוך על ר"ת ולברך ברכות התורה, אך צריך להקפיד לברכם אחר עלות השחר!
לעומת זאת כתב המ"ב (מז' כח) מחמת הספק, לא לברך ברכות התורה.

העיר רעק"א הערה גאונית (מובא במ"ב מז כח), שאם ישן ביום, לכו"ע יברך! לרא"ש שהרי הפסיק, ולר"ת מכיון שהגיע היום החדש.

2 תגובותב1 דיונים

א אורח |י"א אדר ב׳ תשפ"ד

שאלה

איל לפי רבי עקיבא איגרות שאם ישן ביום גם לפי ר"ת מברך כי זה יום חדש, הרי כבר בירך בתחילת היום החדש, ועכשיו נמצא שהוא כבר בתוך היום החדש אז איך צריך לברך שוב גם לפי ר"ת