^ 1.הרב יועזר אריאל (דיני בוררות, 'חתימה על שטר בוררות', עמ' סה) כותב שאף בדעת הרא"ש יש לומר שכתב כן דווקא לגבי עובר הואיל וישנו במידה מסויימת בעולם, שהרי מודה שאם עדיין לא נוצר העובר כלל לא מועיל, ואם כן יש לומר שכשלא בא לעולם כלל מצטרף טעם נוסף לחיסרון בסמיכות דעת והוא שהקניין לא יכול לתפוס בדבר שאינו קיים. אך בפשטות לא נראה כך מלשון הרא"ש כי הוא כתב שמכאן יש ללמוד מהו הטעם הכללי של דין דבר שלא בא לעולם, משמע אפילו כשלא בא לעולם כלל.
^ 2.הרב גוסטמאן (קונטרסי שיעורים בבא מציעא סי' יג) מסייג שנימק כן דווקא לגבי פירות דקל אך בדבר שלא בא לעולם כלל מודה לטעם השני.
^ 3.שילה שטיינמץ
^ 4.חילוק זה לשלושה שלבים, המופיע באחרונים נוספים, טעון הבנה – מה בדיוק קורה בשלב של החלות לפני התוצאה. ואולי אפשר להבין קצת על פי דברי הקהלות יעקב בבבא מציעא (סימן לא ס"ק ב) המסביר בשיטת הרמב"ם לגבי "מעכשיו ולאחר שלושים יום" שהמשמעות היא 'שיור בזמן', כלומר הוא מקדש כעת אלא שמשייר את הזמן שעד שלושים יום. כבר כעת מסתיימת החלות של הקידושין אלא שהחלות היא על עוד שלושים יום. (ראה בסוגיית "שרגא דליבני - מעכשיו ולאחר שלושים יום" בקידושין).
^ 5.ועוד, שלכאורה פשוט שלא מדובר כאן על קניין שהרי זה קניין דברים. אולם דבריו מובאים גם בתשובת רא"ש (כלל קב סי' י) ושם יש השלמה לדבריו וכותב שאין זה קניין דברים משום שהוא כמקנה את התינוק למוהל, והרא"ש תמה על כך מאוד, מניין שאדם יכול להקנות בנו.
^ 6.אולם החתם סופר בתשובה (ח"ה סי' סו סוף אות ב) מביא שהמהר"ם במרדכי בב"ק (סוף רמז מד) כותב שכל הטעם שאינו קונה הוא משום שלא סמכא דעתו ומכיוון שנהגו שפיר סמכא דעתו, ולפי זה נדחים דברינו, אך יעויין במרדכי עצמו שם שלא כתב כן אלא רק כתב שהואיל ויש דרך להקנות להדיוט חפץ זה (כשיבוא לעולם) ניתן להקדיש אותו (גם טרם שבא לעולם).
^ 7.יעויין בשיעור הכללי של מו"ר ראש הישיבה שליט"א, שהרחיב בנושא זה.