51
הרב שמואל אלכסנדרוב נולד בשנת תרכ"ה (1865) בבוריסוב שבפלך מינסק לאביו, ר' הלל, "העילוי משקלוב", צאצא של המהר"ל מפראג. הוא התחנך בחינוך החרדי הקלסי בעיר הולדתו מפי למדנים מקומיים, ובגיל חמש עשרה כבר היה תלמידו של המרא דאתרא המפורסם הרב יהודה הכהן צירקל, למד בישיבת וולוז'ין והוסמך לרבנות. הצימאון הגדול דחף אותו גם אל עולמות אחרים שמחוץ לעולם ההלכה והאגדה. וכך, חקר והגה ורכש השכלה רבה, בספרי הפילוסופיה וההיסטוריה, ולא הניח ידו מלעסוק גם במדעי הטבע. הוא לומד לשונות, בייחוד, גרמנית ורוסית, כדי ללמוד את הדברים בלשונם המקורית. בשלב זה הוא מתחבר לחברו משכבר הימים, יוסף מאיר אייזנשטדט הם עוסקים יחדיו בחקר ותבונה. ומוציאים לאור את פרסומם הראשון "מסכת נגעים" ובה דברי ביקורת אודות המאמרים השונים שהופיעו בשנתון "האסיף" תרמ"ה-תרמ"ו בעריכת נחום סוקולוב.
בגיל 24 נשא לאישה את גיטל בת מרדכי קצנלסון, יהודי אמיד מבוברויסק והתיישב בעירה זו. נולדו לבני הזוג בן ושתי בנות, הבן, הלל שהתבלט מילדותו כמחונן ובעל כישרונות, רצה הרב שמואל אלכסנדרוב לחנכו לתורה. אך כיון שהיה סמוך על שולחן חותנו וחותנתו שרצתה, שהבן ילמד בגימנסיה וכך היה, לאחר מכן, למד באוניברסיטה בפטרבורג והפך להיסטוריון וחוקר ספרות והשתלב בשלטון הקומוניסטי.
הרב שמואל אלכסנרוב היה אישיות מרכזית בחיי הרוח בבורויסק והיה שקוע ראשו ורובו בעולם התורה והמחקר, פילוסופיה נגלה ונסתר, אך ליבו ואוזנו הייתה כרויה לנעשה בבית ישראל. וכך כתב באותם ימים: "הלאומיות איננה כי אם כוח נעלה יורד ממרום להחיות את העצמות אשר נתייבשו מחום אש הדת, עד אשר מבלי משים תתעורר בלבנו השאלה הנשגבה "התחיינה העצמות האלה?"... לפי דעתנו אש דת העברי ולאומיותו שתים שהן אחת". היה ציוני בהשקפותיו והצטרף לתנועת "המזרחי" ושימש ציר בוועידותיה.
הרב שמואל אלכסנרוב פונה באגרת (מכתבי מחקר ובקרת) למרן הרב זצ"ל להצטרף לתנועת "המזרחי" - "ב"ה י"ד באדר תרס"ג הצופה באספלקריא מאירה בזמנינו עליו להודות כי רק על ידי התנועה הציוניית עלינו לרפוא את מצב עמנו ההרוס, כי כל מה שנוגע לישראל לדתו ולתורתו וללאומיותו כבר יש לו יחס להתנועה הציוניית הבאה לעורר את העם מתרדמתו, ובכן נפלא בעיני מאד מה שכותב לי כתר"ג שבחפצו להספח להציונית המזרחית על תנאי, וכי באיזה תנאים שייכים לזה? אדרבה יבואו נא אנשים גדולים ככתר"ג ויתחברו למזרחי ויפעלו עליו לפי רוחם ומה גם כי ראשי המזרחים כבר מרגישים את הצריך להרגיש ובלי תפונה יהיו עמדו תמימי דעה".
ב"ה כ"ג אדר תרס"ד לידידי הרב הגאון הנעלה מהרא"י קוק שליט"א.
סוף כל סוף רואה אנכי כי השקפותינו כמעט שמתאימות (ואם כי באופני התוכחה לדור עוד חלוקים אנחנו, אבל אין זה עיקר כי אם פרט), ובכן הלא שאלתי במקומה עונדת מדוע זה לא יתן את ידו בגלוי להציוניים? ואם אולי ההנהגה הציוניית ואף המזרחיית אינה מוצאת חן בעיניו, מדוע זה לא ייסד פראקציע או פעדערציע מיוחדת בתכנית חדשה?... על כן על כתר"ג לפעול לטובת הציוניות ולדרוש ברבים ולהפיצה ואז בנקל יהיה לכתר"ג ליסד פראקציע לפי רוחו והלך נפשו ואף אנכי אהיה לעזר לכתר"ג".
הרב אלכסנדרוב חווה את תמימות הדעים בינו לבין מרן הרב זצ"ל, אך אינה כך בהכרח. מחליפות המכתבים בין השניים עוד בימי הרבנות של מרן הרב זצ"ל בבויסק ועד לשנותיו הראשונות כרב ביפו, הדברים באים לידי ביטוי באופי השונה בין השניים, בסגנון ובשיעור הקומה הרוחנית עומקה ורוחבה. דבר אחד ברור העולה מקריאת חליפות המכתבים, המביא את הקורא להבנה שדבר אחד גדול מאחד את השניים - אהבה ללא מצרים לאמת, לתורה, ולאומה הישראלית.
הרב אלכסנדרוב מעריץ את מרן הרב זצ"ל ואינו מסתיר זאת: "הנני מרגיש כי בכתר"ג מצאתי איש כלבבי ואשר הנני משבח את אדון העולם על כי הקרה ד' לפני איש ככתר"ג ואשר הוא חזון בלתי נפרץ בתורתו ובהשכלתו ובאמיתו". מרן הרב זצ"ל רגיש למשמעויות ולדעות שמשמיע הרב שמואל אלכסנדרוב באיגרותיו וכתביו, שחלקן גם מסוכנות ופזיזות, מרן הרב זצ"ל עונה לו בשום שכל וטוב טעם ודעת.
מבחינת רוחנית, הרב אלכסנדרוב היה קשור למקורות קבליים ולחסידות חב"ד, ויחד עם זאת, גם לפילוסופיה המערבית המודרנית כזו של קאנט ושלינג והכיר את העמדות הפילוסופיות של האנרכיסטים באירופה. אחרית קשה הייתה לו, נספה בשואה יחד עם יהודי בוברויסק ב-י"ז בחשוון תש"ב.
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
שימוש נכון בתנור הביתי
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהי עיקרה של הגאולה?
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז
מנהגי אבלות בספירת העומר
הרב אליעזר מלמד | אייר התשס"א
פרשת אחרי מות – יודע את הדרך
הרב יצחק חי זאגא | ט' אייר תשפ"ה

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אחרי מות-קדושים
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
יחס הגאולה לעומת הגלות
נצח ישראל פרק י"א
הרב משה חביב | י אייר תשפ"ה

חמדת השבת: צירוף לזימון על אכילת מצה
הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
