- מדורים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
4119
הרב היה כאהרן הכהן, שאהב את הבריות וקרבן לתורה. אהרן הכהן היה איש קדוש, לבוש בגדי כהונה, כולו אמר קדושה, יראת ד', אהבה, ותכונות אלו היו ניכרות בפניו. כאשר היה פוגש אדם ברחוב, אפילו אם היה אותו אדם רחוק מתורה, אהרון היה מקרבו מתעניין בו, שואל לשלומו ומרעיף עליו אהבה. ואותו אדם שראה, איך אהרן עוטף אותו באהבה, היה אומר בליבו, אילו אהרון הקדוש היה יודע כמה אני רחוק מתורה, וכמה עבירות אני עושה, היה אהרון מאד מצטער וזה היה מכאיב לו. ואותו אדם היה מחליט, שמעתה ואילך עליו לשפר את מעשיו, ולהיות ראוי לאהבתו של אהרון. כך אהבתו של אהרון קרבה רחוקים. אף אחד לא העלה בדעתו שאם אהרן מקרב ואוהב רחוקים, סימן שלא נורא וניתן לעשות עבירות, כי כולם הכירו את קדושתו ואת דבקותו של אהרון בתורה ומצוות. הבינו שאהבת הבריות של אהרון נובעת מאהבת התורה והמצוות, ומתוך כך ידע לראות בכל אחד את נקודת הטוב שבו, וידע לראות שבפנימיותו הוא קדוש, ואת התוך הפנימי הזה הוא אהב והדגיש, וזה היה מעורר את האדם לראות את הטוב שבתוכו, את נקודת הקדושה שבתוכו, ולחזור למוטב.
אבל מי שאינו כאהרן, שאין בו גדלות תורה ויראת שמים, והוא ינסה לחקות את אהרן הכהן, ולקרב רחוקים רק מאהבה, מה יאמר הרואה: כנראה שלא נורא להיות פורק עול, הנה הדתי הזה אוהב אותי למרות מעשי. אהבה כזו אינה מקרבת רחוקים אלא יש סכנה שהיא פועלת להיפך.
ונראה שזה מה שאמרה המשנה: הווה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. למה הזכירה המשנה הווי מתלמידיו של אהרון, מדוע לא הסתפקה באמירה הווי אוהב שלום ורודף שלום...בלי להזכיר את אהרון. זה המקום היחידי באבות שנזכר אדם שהוא נהג כך וכך....ושאומרים לנו היו כמוהו ותהיו מתלמידיו . אלא ללמדך שכדי לקרב רחוקים, עליך להיות מתלמידיו של אהרון, לחקות אותו בכל מעשיו, להיות קדוש כמוהו, ירא אלוקים כמוהו, ומתוך כך להיות אוהב שלום ..... ואז אהבת הבריות מקרבתן לתורה. אהבת הבריות אינה אמצעי לקרוב לתורה, אלא כשהיא במהותה הפנימית מתוך גדולה של תורה ממילא היא מביאה לקרבן לתורה.
גם מרן הרב הכהן קוק זצ"ל היה כאהרן הכהן,כולם ראו וחשו את עוצם קדושתו ויראתו, ומתוך כך הבינו שהוא מקרב את הבריות מפני שרואה בתוכם את הטוב הגנוז, את נקודת הקודש, ואת זה הוא אוהב. אבל מצדדי החול, הקליפות והקלקולים, מזה הוא סולד, ואת זה הוא כואב עד מאוד. על כן מי שעדין לא התמלא בתורה וביראה, צריך לנהוג בשום שכל אם הוא רוצה לעסוק בקרוב רחוקים, להיזהר ולהבחין בין קרוב רחוקים להתקרבות לרחוקים.
מדינה לחוד וממשלה לחוד
יש אנשים המתייחסים למדינה לפי מעשי הממשלה, וכאשר הממשלה הולכת בדרך רעה הם אומרים שהמדינה רעה ומקולקלת. אך זו טעות, שלטון לחוד ומדינה לחוד, מלך לחוד והעם לחוד, עם ישראל קדוש תמיד, גם כשעמדו בראשו מלכים רשעים, שעבדו עבודה זרה. העם ככלל הוא עם ד', עם קדוש, והמדינה היהודית היא מדינתו של העם היהודי, וערכה אינו נגרע כאשר עומדת בראשה ממשלה גרועה ומושחתת.
עם ישראל הוא עם ד' עם התורה, ואם יש יהודים שמתרחקים מתורה ומצוות הם אינם מייצגים את עניינו של עם ישראל, ואפילו היחידים הללו יהיו רבים, אפילו אם יהיו רוב בדור, עדיין הרוב הם הפורשים מדרכו של עם ישראל, כי דרכו אינה משתנית ומתחלפת. הוא עם ד', עם התורה, ולבסוף הגל העכור של הפורשים חולף, ועם ישראל ממשיך בדרכו. גם אם הממשלה ושאר מוקדי השלטון רחוקים מתורה ובוגדים בה, העם ומדינתו לא השתנו, שלטון הולך ושלטון בא והעם והמדינה קבועים ואינם משתנים.
יש המתייחסים למדינה לפי הנהגתה של הממשלה, וכיוון שהממשלה הנוכחית היא גרועה ופוגעת בתורה ובארץ, הם מסתייגים לגמרי ובאופן גורף מהמדינה, ויש שרואים את קדושת ישראל ומעלתו וערכה הרוחני של המדינה, ולכן גם מתייחסים בכבוד לממשלה על אף מעשיה החמורים. גם אלה וגם אלה קושרים את הממשלה לעם. אך אלה גם אלה שוגים. יכול להיות שלטון גרוע ועם טוב, יש להתייחס לשלטון לפי מעשיו ולעם לפי ערכו, וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה בספר ארץ הצבי עמוד ל':
"הממשלה הזאת בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה, וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי המרגיש אין לו שייכות לממשלה הזאת".
ובעמוד ל"א:
" אנחנו מצווים על פי התורה ולא על פי הממשלה, התורה קודמת לממשלה, היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
ובעיני מו"ר הרב צבי יהודה, רצון העם הוא רצון העם לדורותיו, כלומר התורה מבטאה את רצון העם, ולא משאל עם קובע מהו רצון העם, לפיכך הוא אומר שם בעמוד ל"ג: "אין שום עניין למשאל עם בעניין שטחי ארץ חיי קודשינו ".
על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ניתן לומר שמעולם לא אמר דבר וחזר בו לאחר מכן. כל אמירה שלו הייתה מדויקת ומחושבת,כול ביטוי היה שקול, מדוד ולתמיד. אנו משתדלים להמשיך את העמידה האיתנה שלו, ומכוחה אנו פועלים ומתקדמים ב"ה כל הזמן.
תקיפותו של הרב צבי יהודה במלחמה על א"י
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור לד' אדר ב' התשס"ה
מזמור י"ט
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
חינוכו של הרצי"ה
מתוך אזכרת הרצי"ה תשפ"ד
הרב משה גנץ | י"ד אדר א' תשפ"ד
מבטו האמיתי של מרן הרצי"ה
אזכרת הרב צבי יהודה הכהן ק"ק זצוק"ל
רבנים שונים | י"ג אדר תשפ"ג
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
למה משווים את העצים לצדיקים?

הוצאת ספר תורה ביום העצמאות
הרב אורי בצלאל פישר | איר תשס"ט

סדר תפילה יום העצמאות ויום ירושלים- נוסח עדות המזרח
איגוד רבני הקהילות
רבנים שונים | אייר תשע"ט

סדרי תפילות ביום העצמאות ויום ירושלים
על פי הנחיות הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם
רבנים שונים | אייר תשע"א
יום העצמאות
ויום ירושלים וימי הזיכרון
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
שלמות האומה מורכבת מארץ ועם
אורות ישראל פרק ז' פסקה ו'
הרב ש. יוסף וייצן | ל' ניסן תשפ"ה

חמדת השבת: שינוי תפקיד הזימון
הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
מכות דף כ'
הרב אלי סטפנסקי | ל' ניסן תשפ"ה
