^ 1.מתוך שיחה בבוקר יום העצמאות השבעים למדינת ישראל (תשע"ח) בישוב נריה, כינוס של דברי תורה והודאה לכבוד עיצומו של יום.
^ 2."ומפני כי עכו"ם הם מן העולם הטבעי לכך היו שבעים אומות, כי עולם הטבע נברא בשבעת ימי בראשית, וכנגד שבעת ימי עולם הטבע היו שבעים אומות כנגד כל יום עשרה. והאומה היחידה היתה על הטבע והיא כנגד השמיני כי השמיני הוא על הטבע, ולכך ראויה לישראל התורה שהיא על עולם הטבע.." (מהר"ל, תפארת ישראל, פרק א').
^ 3."וכן תמצא בישראל שכל האומות נבראו קודם כי שבעים אומות היו בדור הפלגה כחז"ל (פדר"א פ' כ"ד) ואף עמון ומואב תמצא כי היו לעם קודם שהיו ישראל, כי כאשר יצאו ממצרים והיו לעם כבר ישבו עמון ומואב בארצם שמזה תראה כי היו לאומות ונתישבו בארצם קודם ישראל כי יש על ישראל משפט הצורה שהיא יוצאת באחרונה, והנה ישראל ראוים שיקראו עם זו שהם צורת השלמה לעולם..."(מהר"ל, שם, פרק יב').
^ 4.בסוף תקו"ז תי' עשיראה, "שור וחמור אינון ממנן דעשו וישמעאל".
^ 5."...כי השבת הוא קודש להשי"ת ולכן מי שהוא נוטה וסר מן השי"ת אינו ראוי לו השבת. וכנגד שבעים אומות והם גויי הארצות אשר הם סרים מן השי"ת לצד ימין ולא נתן השבת לעובדי פסילים אשר הם סרים מן הש"י לצד שמאל גם כן אינו ראוי השבת..." (הקדמת המהר"ל לספר 'דרך-החיים', עמ' יג', מהדורת לונדון).
^ 6."וכאשר תתבונן על גודל השגחה עוד בירידתם למצרים, אין לאחר ולא להקדים ביאתן, כי עם ביאתן למצרים היו ע' נפש, כי יוכבד נולדה בין החומות. שכבר אמרנו לך כי לא היה ראוי השעבוד והירידה למצרים רק עד שהיו שבעים נפש, כי ישראל משתתפים לאומות במספר הזה שהוא שבעים, רק כי האומות הם שבעים אומות ובבני יעקב היו שבעים פרטים בלבד. והטעם ידוע למבינים, כי האומות יש בהם הרבוי ולפיכך מספרם שבעים אומות, שכל אומה יש בה רבוי, וישראל אומה יחידית פרטית ולפיכך היה מספר שלהם רק שבעים פרטים, וזהו מעלת ישראל שהיא אומה יחידית..." (גבורות השם, פרק יא').
^ 7.וראה מהר"ל, תפארת ישראל, פרק לא'
^ 8.וראה עוד ירושלמי, סנהדרין, פ"א ה"ב, דף יח ע"ב.
^ 9."אמנם יש בישראל שבעים זקנים והם שבעים סנהדרין ונקראו עי"ן העדה כי יש בהם עין השכל. ואין זה גלוי כי השכל הוא נעלם מן האדם הגשמי והם בית דין מופלא שנגלה להם החכמה המופלאת והנעלמת ואין זה יוצא אל הגלוי והם כמנין סוד לכך שבעים זקנים הם תוך כלל ישראל. כי דבר שהוא תוך הכלל אין זה דבר גלוי. אבל האומות הם שבעים בעצמם ובודאי דבר זה גלוי ממש וזהו שווי האל"ף והעי"ן מפני כי האל"ף היא ידיעת הנעלם וזהו עי"ן השכל והעי"ן הוא גלוי ממש. וי"ל ג"כ כי לכך האל"ף והעי"ן שוים בתמונה ובקול ואין הפרש רק שהעי"ן מורה על נסתר שיצא אל הגלוי והאל"ף מורה על נסתר שאינו יוצא אל הגלוי וכן העכו"ם יוצאין אל הגלוי כמו שמורה על זה העי"ן שאינם דבקים בכח פנימי קדוש אבל ישראל כח עליון שלהם עומד בהעלמו ובהסתרו שהם דביקים בכח קדוש עליון" (דרשות המהר"ל - דרוש על המצות).
^ 10.רש"י, רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל.
^ 11.עד לחרבן הבית הראשון נספרו בסך הכל 117 שמיטין ו- 16 יובלות.
^ 12.מבט בסגנון המהר"ל יסתכל על כך באופן פנימי יותר, הכרח הגלות הנגזר על ישראל במדבר, גורם לחוסר קביעות מוחלטת בארץ, המתבטא בחוסר יכולת ומסוגלות לאומית לשמור שמיטה כהלכתה לאורך דורות ולא להיפך. אולם, נקודות המבט משלימות זו את זו.
^ 13.ישנם כמה חישובים אפשריים של מניין השבעים: א. טעות המלך בלשצאר שחישב מהתחלת מלכות בבל שבעים שנה. ב. חשבון דניאל שחישב מתחילת גלות בבל בכיבוש יהויקים ומסתיים מניינו בשנת הצהרת כורש ותחילת בניין המקדש. ג. טעות המלך אחשוורוש שחישב משנת גלות יהויכין. ד. החישוב שהתממש לבסוף – מתחיל בחורבן בית המקדש הראשון עד חידוש בניין בית שני (ע"פ גמרא, בבלי, מגילה יא:).
בהקשר לכך, מובא הגדה של פסח עם פירוש הגר"א: "הקב"ה חשב את הקץ": פירוש, כמו שכתוב "בעתה אחישנה". ואמרו: "לא זכו בעתה, זכו אחישנה". והענין, כאשר הקב"ה נותן קץ וחשבון על זמן הגלות, לא מתגלה מאיזה זמן להתחיל לחשוב. ואם ישראל זוכים, מתחיל מזמן קודם ומסתיים מנין הקץ תחלה. וזהו זכו אחישנה. ואם חס וחלילה לא זכו, מתחיל מזמן המאוחר. וזהו שאמר כאן: שברוך הוא, על שהקדוש ברוך הוא חישב את הקץ של ארבע מאות שנה לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו תיכף מאותו זמן שאמר לאברהם אבינו" (הגדה של פסח עם פירוש הגר"א השלם, עמ' עד, ירושלים, תשנ"ג).
^ 14.ראה סנהדרין צח., יחידה של שבע שנים נקראת שם 'שבוע'.
^ 15.מהכיבוש הבבלי הראשון של נ"נ עד כורש – עברו 52 שנה (שהן 'שבעה שבועים' ויתרה קטנה שלא מונים אותה) ואחר כך לפי מניין השנים של חז"ל (המובא בסדר-הדורות), מכורש עד חורבן הבית השני עברו 438 שנה (שהן 62 סדרות שלימות של 7 ויתרה קטנה שגם היא מעוגלת. (רס"ג ורמב"ן, מלבי"ם, שם ע"פ דברי ר' יוסי ב'סדר עולם', לעומת זאת לפי הא"ע בית שני עמד 434 שנה, ובהתאם לכך הוא מחשב את מנין שבעים השבועים) .
^ 16.ראה נתיב-העבודה למהר"ל, סוף פרק יא, בעניין העונה איש"ר.
^ 17."וירצו לומר דשינוי השלוה והשקט והשמחה שיהיה בימות המשיח מהטילטול והטירוד והעצב של הגלות יהיה כל כך גדול שיהיה נרגש כל אותן השנים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ומשם ואילך שכבר הורגלנו בו לא יהיה חשוב בעינינו כדבר חדש ולכן לא נקראנו עוד בשם ימות דמשיח (יושר לבב, רבי רפאל עמנואל חי ריקי, אמשטרדם ה'תצ"ז).
^ 18."ימות המשיח ארבעים שנה... שבעים שנה... הוא דבר פלא, האם על זמן קצר ייחל ישראל כאלפים שנה בגלות? אבל הוא הדבר אשר דברנו, דפליגי על ראשית "ימות המשיח" שהם רק הכנה להאושר המקווה שאז יתקימו הבטחות כל הנביאים בעצם תומן - "באחרית הימים"; על זה הזמן הראשון פליגי, חד אמר דלא יארכו "ימות המשיח הראשונים" רק ארבעים שנה, שבמשך הזמן הזה כבר יהיו ישראל ראוים לקבל פני משיח בן דוד עם כל בחינותיו, ולקבל כל הטובות הנפלאות שהבטיחו הנביאים על אחרית הימים, וחד אמר, שבעים שנה יארכו ימות המשיח הראשונים, הזמן של משיח בן יוסף, להכין את לבב ישראל לאביהם שבשמים, באופן שיהיו ראוים לכל הנחמות והיעודים הנפלאים של באחרית הימים" (אהבת הקדמונים, עמ' צ', הרב יקותיאל אריה קאמלהאר, בילגוריי, תרח"ץ).
^ 19.האומר: "אין משיח לישראל", רש"י מסביר שם שכוונתו שהקב"ה יגאלם בעצמו וראה ביאורים רבים נוספים בספר "התקופה הגדולה" כרך א', עמ' 155-166, הרב מנם מנדל כשר, ירושלים, מהדורת תשס"א.
^ 20.ראה בספריו של ד"ר אריה מורגנשטרן, 'משיחיות וישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט', יד בן צבי ירושלים תשמ"ה; גאולה בדרך הטבע: תלמידי הגר"א בארץ-ישראל 1800-1840, ירושלים, תשנ"ז; השיבה לירושלים: חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת שלם, תשס"ז.
^ 21."בכדי לדעת ולהבין לרוחם התלהבותם ומסירת נפשם של תלמידי הגר"א והסתכנותם בנסיעה לאר"י משך שנה בסירות קטנות על מים רבים אדירים ומבלותם בהתישבות הראשונה בזמן של מחלות ומגפות ר"ל ופרעות ר"ל ולהבין לעקשנותם הגדולה בעבודה זו צריכים קודם ללמוד הרבה את היסוד הרוחני שלהם את "סערת אליהו" רבם הגר"א לקיבוץ גליות וישוב ארה"ק שזה היה יסוד היסודות שתלמידיו מסרו את נפשם ובאו באש ובמים בכדי לקרב את הגאולה במצות רבם. ענין האתחלתא שרבנו הגר"א מדבר הרבה ע"ז בחבוריו הקדושים, הקבלה ותורה רבה היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים.
ידוע רמזי הגר"א על הפסוק: "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון". וכן דברי הגר"א שכל קיבוץ גלויות תלוי במצוות התלויות בארץ (בספרו יהל אור פרשת משפטים דף כ"ו ובספר תולדות יצחק על ביאור הגר"א לספר יצירה חלק ב' בהקדמה) ובאמונת תלמידיו שהגר"א היה נהורא דמשיח בן יוסף והגר"א עצמו אומר בהרבה מקומות שקיבוץ גליות מתחיל ע"י משיח הראשון מב"י ומכאן למדו תלמידיו את כל דרכי האתחלתא דגאולה [...]
זה מאה וארבעים שנה מיום שעלו אבותינו תלמידי הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט, השיירה הראשונה בשבעים נפש משקלוב, יבנה דרייסין הגיעה לצפת ביום ח' אלול תקס"ט. מי יוכל לספר ומי יוכל לתאר את מסירות נפשם ומכ"ש את רוחם הסוערת "בסערת אליהו" רבנו הגר"א לשם קירוב הגאולה ע"י קץ המגולה. כי ראו ברוח קדשם כי הגיעה עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו..." (מתוך הקדמת הרב ישעיהו חשין, ראש המלמדים בת"ת 'עץ חיים' ומצאצאי תלמידי הגר"א, לספרו "דברי ישעיהו", יצא לאור ע"י חתניו, ירושלים, תשט"ז).
^ 22.על דברי הזוה"ק (תיקוני-זוהר חדש, כז.) "ובגין דבעא משה רחמין עלייהו. שמאלא דוחה - ולא יפקון ביה ישראל, וימין מקרבת - דאיהי ימינא מטה כלפי חסד", כתב הגר"א: 'וימין מקרבת" – כמ"ש 'וברחמים גדולים אקבצך' שיפקון בסטרא דימינא, אבל, בתחלה יתער בשמאלא, שמאלו תחת לראשי והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש ולא יצאו בו ואח"כ יתער ימינא...".
וכן כתב בביאורו לספד"צ דף י', ג' וז"ל: "וזה סוד שיעור ימות המשיח כשיעור עטרת ביסוד רק אם יזכו יבא קודם וימלוך משיח בן יוסף כמו שאול קודם לדוד וזה היה מתחיל אם זכינו בתחילת האלף החמישי כו' וז"ש שתי אלפים ימות המשיח (סנהדרין צז ע"א, ע"ז ט' ע"א) אז אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות (שם צט ע"א) אבל משיח בן דוד שיבא אז בלע המות לנצח וזה נקרא לעתיד לבוא" וראה מקורות נוספים בספר: אחרית כראשית, הרב אריה שפירא, ירושלים, תשס"ג.
גם מבחינה הלכתית סבר הגר"א שמצוות ישוב ארץ ישראל נוהגת גם בזמן הגלות וכפי שהעיר בביאור הגר"א, יו"ד סימן רס"ז, ס"ק קס"א דלא כשיטת רבינו חיים כהן בתוס' בכתובות שאינה נוהגת בזה"ז.
^ 23.גמרא סנהדרין צט:, זוהר, פרשת וירא, קי"ז.
^ 24.הרב יהודה אלקלעי היה היחיד שכתב ששנת ת"ר כשנת פקידה, פירושה כל מאה השנים שמת"ר עד תרצ"ט ואף הוסיף וכתב דברים מחרידים שהתגשמו למרבה האסון בשנים ת"ש-תש"ה (שלום ירושלים, כתבי הרב אלקלעי, כרך א' עמ' 34, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ה, החיבור יצא לאור בשנת ת"ר).
^ 25."ובשית מאה שנין לשתיתאה, יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא, ויתתקן עלמא. לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה, מכי ערב שמשא, לאעלא בשבתא. אוף הכי נמי, וסימניך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה" (זוהר, פרשת וירא, קלב). [תרגום: "ובשש מאות שנה לאלף השישי ייפתחו שערי החכמה למעלה. ומעייני החכמה למטה. ויכין עצמו העולם להיכנס באלף השביעי. כאדם המכין עצמו ביום השישי אחרי הצהרים להכנסת השבת, כן גם בזה. וסימנך: "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו', נבקעו כל מעיינות תהום רבה"].
זוהר, חלק א, קיז', א, בתרגום חופשי: "במאה השישית לאלף השישי ייפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה, והעולם יתתקן להיכנס אל האלף השביעי"
^ 26.אודותיו בספר: ר' יואל משה סלומון - פועלו ותולדותיו: הרב עודד וולנסקי וד"ר שמחה מנדלבוים, ירושלים, תשע"ב.
^ 27.בבלי, מגילה יז.: "ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".
^ 28.ראה בהרחבה בספר: שירת אומה לארצה: פרקי יסוד במשנתו של הראי"ה קוק על העם והארץ, התורה והמצווה התלויות בארץ, הגלות והגאולה. הקדמת הראי"ה קוק לספרו שבת הארץ - מבוארת ומוארת ע"י הרב עוזי קלכהיים, התקין לדפוס ר' שמואל מרקוביץ, הוצאת אריאל, ירושלים תשמ"ז.
^ 29."... ואין ספק שהיא מצוה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' ועיין ביבמות דף סד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראלובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה..." (שו"ת ישועות מלכו, יורה-דעה, סימן סו', התשובה נכתבה בשנת תרנ"א).
^ 30."וזה הוא סימן גדול לישראל שמיום שגלו ממנה לא נתישבה שם אומה כלל אבל היא חרבה ושממה עד שישובו אפרוחיה לתוכה..." (רבנו בחיי עה"ת, בראשית, יז' כד').
^ 31.ראה בספר זה במאמר "מגילת אסתר – בימים ההם בזמן הזה".
^ 32."והאוכלוסא שתהיה לא בארץ הגלות כי אם בארץ ישראל, ובמספר הראוי, שישים ריבוא, תהיה תחילת צמיחת קרן לבית ישראל" (הראי"ה קוק, "עולת ראי"ה", ח"א עמ' שפז', מוסד הרב קוק, ירושלים, תרצ"ט).
^ 33.ראה בספר זה שיחה ליום העצמאות.
^ 34.ע"פ דברי הרב דוד שלוש והרב שלום נתן רענן, הובאו בספרנו: המחזיר שכינתו לציון, מבט תורני על מלחמת ששת הימים וליום ירושלים, ח"ג, עמ' 72 (הרב שלוש), ח"ב, עמ' 72 (הרב רענן), תנועת המזרחי העולמית, ירושלים, תשע"ז.
^ 35.ראה בספרנו: המחז שכיתו לצין הנ"ל, ח"ג, עמ' 295.
^ 36.הוספה מאוחרת ע"פ דברי מו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל באחד משיעוריו: בשנת ה'תנש"א, ישנם כבר כשישים ריבוא חיילים יהודים בצבא הסדיר, ומתוך כך, נופלת ממלכת הרשע בארץ צפון ולמעלה ממיליון יהודים שבים לארץ אבות, ועוד יקויים בהם: "מתוך ששבה אל עמה שבה אל אלוהיה", בב"א.
^ 37.נתונים שנאספו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת תשע"ו ופורסמו לציבור בשנת תשע"ח.
^ 38. דונאלד ג'ון טרמפ, נשיא ארה"ב הארבעים וחמש, וכבר דרשו דורשי רשומות בדרך הלצה: "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום..." – סופי תיבות אובאמה (קודמו בתפקיד), שהיה העוין ביותר מבין נשיאי ארה"ב.
^ 39.ואכן, מצוה גוררת מצוה, ובחלוף שנה נוספת הכיר זכינו להכרה ברמת הגולן, ועוד שנה עברה וזכינו להכרה בחוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון, וברוך המקום שומר הבטחתו לישראל .
^ 40.ראה בהקדמתנו לספר: "לשכנו תדרשו", הר-הבית ומקום המקדש בימינו, בתורתו של הגאון הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן זצ"ל, דברי שיר, תשפ"א.