לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
9021
חז"ל אמרו בירושלמי (פסחים פ"י) שישנם ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, וכנגדם ארבע כוסות בפסח. וישנו חילוק בין שתי הלשונות הראשונות לשתיים האחרונות, הראשונות - גאולה חומרית מתחת יד מצרים - "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם", וכביאור הרמב"ן, שלא ימשלו בהם אפילו מחוץ לגבול מצרים. אולם הלשונות האחרונות מורות על שלמות הגאולה - הגאולה הנפשית, שהרי ביציאת מצרים היה הבירור הגדול בין ישראל לגויי הארצות, יצירה של עם סגולה, ע"י החיתוך בכור הברזל, וזוהי השלמת הגאולה, כפי שכתב הרמב"ן (בפתיחה לספר שמות), שלא הייתה גאולתן שלמה עד שזכו להשראת השכינה והקמת המשכן. ועל אלו הדברים אנו מדגישים בברכת הגאולה שבליל הסדר: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
בכך נבין את דבריו של משה רבינו: "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים", ופרש"י, ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שייעשה להם נס ואוציאם ממצרים, כלומר שאלתו של משה לא התייחסה על הוצאתם משעבוד גופני במצרים, אלא במה זכו להיבחר עתה , כי ההוצאה ממצרים היא ההתגלות של בני ישראל כעם סגולה. וכך נאמר בסוף פרשת שמיני: "כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו'" ופרש"י שם, על מנת שתקבלו מצוותי העלתי אתכם, וכוונתו כנ"ל, שהעלה הוא לשון התעלות הקב"ה הוציאנו ממצרים, ע"מ שנתעלה ונתרומם, ועל כך באה תשובת הקב"ה למשה, כי עתידים לקבל את התורה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים, (רש"י ג' י"ב).
אמנם כך מתבאר ההבדל בין תשובתם של ישראל (ד' ה') "ויקדו וישתחוו", לנאמר לאחר מכן בפרשתנו (ו' ט') "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", כי בפעם השנייה אמר להם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם , והבאתי אתכם אל הארץ, והבטחה זו שיתעלו מעלה מעלה להיות לו לעם, לא הובנה אצל בני ישראל מקוצר רוח ועבודה קשה, וכפי שביאר האור החיים הקדוש, לפי שלא היו בני תורה. עדיין לא הייתה בידם התורה המרוממת את האדם להיות סגולה לה', וכדברי הגמרא: "קטן יעשה לו סגולה מאי סגולה ספר תורה" (ב"ב נ"ב), וכן במכילתא (פ' יתרו): "והייתם לי סגולה. שתהיו קנוין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים".
"אמר לו הקב"ה למשה הם מאמינים בני מאמינים ואתה אין סופך להאמין" (שבת צ"ז). וצריך בירור, הרי חלקם רשעים היו, ואמרו חז"ל: "הללו והללו עובדי ע"ז...", ובכל זאת הקב"ה בא בתביעה כלפי משה, וזאת משום שבפנימיות ישראל ישנה אמונה. התביעה היתה שעליו היה להאמין שכאשר ידבר אל בני ישראל את דבר ה' - תתגלה האמונה. אמונת האבות מושרשת בבנים, דור המחובר לתורה, שעתיד לקבל את התורה, מאמין הוא בדבר ד', בעומק נפשו על אף כל מסתרים של קוצר רוח.
הקב"ה יזכנו לראות בקיום חזון הנביאים: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ויראנו נפלאות
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך נראית נקמה יהודית?
שבועות מעין עולם הבא!
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה לשמור על הקדושה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
