דבש היתר לאוכלו | הרב חגי פנחס בר גיורא (במברגר) | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
כשרות

קטגוריה משנית

1417

אנו אוכלים בליל ראש השנה תפוח בדבש. מדוע מותר לאכול את הדבש הרי קיים כלל: " היוצא מהטמא- טמא, והיוצא מהטהור-טהור "(בכורות א:) והרי אסור לאכול את הדבורה?
בגמרא מובאים שני טעמים להתיר את הדבש:
1. שהדבש נוצר מחומר שנכנס לדבורה ויוצא ולא ממצות אותו מגופן.
2. נלמד מפסוקים לימוד מיוחד על דבש דבורים שדווקא אסור לאכול את הדבורה ולא את הדבש.
קיימים מוצרים אחרים הנלווים לייצור הדבש:
פולן – מותר באכילה כי הוא רק אבקת פרחים.
מזון מלכות – נוצר מבלוטה בגוף הדבורה ולכן יש שמתירים אותו רק לחולים. אולם היות והוא פגום מעיקרו מתירים אותו באכילה . ראיה לפגימה שמערבים אותו בדבש כדי שנוכל לאוכלו.
פרופוליס – מקורו משרף עצים וטעמו פגום כטעם השרף לכן יש סיבה להתירו.
דונג – נוצר בדבורה לשם בנית הכוורת ואין לו טעם עצמי וטעמו הוא מהדבש שמעורב בו. לכן הותר באכילה . נוסף לכך היות והדבש הותר באכילה והדונג מעורב בו לכן זה מחייב שגם הוא הותר באכילה.
בשולחן ערוך(יורה דעה פ"א ח') נפסק:" דבש דבורים מותר - ואף על פי שגופי הדבורים מעורבים בו....מותר משום דהוי נותן טעם לפגם ". למרות ההיתר מבואר בפוסקים שלכתחילה יש לסנן את הדבש.
בע"ה נזכה לשנה מתוקה ולכתיבה וחתימה טובה