בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בא
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
כאשר בניהם של שתי האימהות מנהיגים את העם בשותפות, האחדות בעם ישראל מקבלת משמעות מיוחדת! כך בא הב"יחד" לידי ביטוי, גם ולמרות שי ש ח לוקי ד עות. הוויתורים ההדדיים מאפשרים להביא לידי ביטוי את מגוון הדעות. הכתוב מבטא רעיון זה דווקא בבית לחם, מקום מגוריה של המשפחה המלכותית מצאצאי לאה, שם גרים צאצאי פרץ - בכור יהודה מתמר, דרך חצרון - בכורו דרך רם בנו (דבהי"א ב, ט). וז"ל הכתוב במגילת רות: "וַיֹּאמְרוּ (לבעז) כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת" (ד, יא-יב).
עד ימי שאול, המנהיגות מצד בני לאה כמעט שלא באה לידי ביטוי (הסיבה לכך מצויה גם היא במגילת רות כפי שיוסבר באריכות בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד'). עם הופעתו של דוד כמלך המיועד, נפתח פתח לתיקון, גם בתחום זה. הראשונים לזהות את פוטנציאל האחדות היו צאצאי שאול.
בניסיון התיקון הראשון, יהונתן, נכד נכדה של רחל אמנו, ויתר על המלכות לטובת דוד - נכד נכדה של לאה. מיד לאחר הכאת גוליית, יהונתן נתן לדוד את מעילו ואת מדיו (העברתם משמעותה העברת הסמכויות השלטוניות): "וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ: וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ" (שמו"א יח, ג-ד). משמעותה של הברית מפורטת בפסוק הבא: "וְאַתָּה (דוד) תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי (יהונתן) אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (שם כג, יז). אם ברית זו הייתה מגיעה לידי מימוש, לעם ישראל היה מלך מצידה של לאה, ומשנה למלך מצידה של רחל. ברכת אנשי בית לחם לבניין בית ישראל, הייתה הופכת למציאות. לצערנו הרב, מותו של יהונתן בקרב בגלבוע, לא אפשר את המימוש.
בניסיון התיקון השני, מיכל בת שאול דחפה את אביה להפוך את דוד לחתנו באמצעות נישואיהם. כך מתואר הדבר בכתוב: "וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו" (שמו"א יח, כ). אם אכן חתונה זו הייתה מובילה ל'בנין עדי עד', האיחוד היה מושג משתי בחינות. הראשונה - מיידית, דוד היה הופך לשותף של שאול עם קבלת התואר חתן המלך. גם יהונתן, יורש העצר המיועד, היה משתף פעולה וכך היו בנה של רחל (שאול) ובנה של לאה (דוד) בונים יחד את בית המלכות הראשון. השניה – בדור הבא. בנם העתידי של דוד ומיכל היה בבחינת משיח בן דוד ומשיח בן יוסף (גם בני בנימין על יוסף יחשבו) והאחדות הייתה עולה מדרגה.
לצערנו, בעיות קשות קלקלו את הסיכוי. עוד לפני החתונה שאול החליט להשתמש בבקשתה של מיכל, כהזדמנות להיפטר מדוד, וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם כא). שאול העביר מסר לדוד: "אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ". המטרה האמיתית הייתה "וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם, כה). תככים מסוג זה בוודאי שאינם מביאים אחדות, מה עוד שניסיונותיו של שאול המשיכו ללא לאות, הכתוב הכריז: "וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָוִד כָּל הַיָּמִים" (שם, שם, כט). שאול ניסה להרוג את דוד כמה פעמים, ומכיוון שלא הצליח, נתן את מיכל בתו - אשת דוד, לפלטי בן ליש אשר מגלים, שגר לא רחוק מארמונו, וכך היה יכול להבטיח את הניתוק ממיכל. רק לאחר מותו של שאול, חזרה מיכל לדוד.
(כיצד נהג כך שאול מבחינה הלכתית? כיצד חזרה מיכל לדוד אחרי שהייתה בביתו של פלטי? תשובות לשאלות ינתנו בספרי החדש 'צפנת שמואל - מלכות דוד', שיצא לאור בקרוב).

בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את נושא האחדות בין רחל ובין לאה בימי דוד המלך.

יחד / שמרית אור
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף,
שורשינו יעמיקו סלע, כמו ארזים בהר.
עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף, כאשד בלב מדבר.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יד ביד נושיט לטוב, שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יחד איש אל איש יפתח את לבבו.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il