- שבת ומועדים
- חודשי השנה
299
30 במרץ 2025 – 27 באפריל 2025
המולד: שבת (29.3.2025) בשעה 7:46 בבוקר וחלק אחד.
זמן קידוש לבנה: מליל רביעי, ד' בניסן (1.4.2025) עד ליל שישי, י"ג בחודש (10.4.2025) בדיעבד ניתן לקדש בליל הסדר עד שעה 2:08 אחר חצות (מ"ב תכ"ו, י"ב)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ח' בניסן (5.4.2025) עד ליל שישי י"ג בניסן (10.4.2025) כל הלילה.
תקופת ניסן: ט' בניסן (7.4.2025), יום שני בערב שעה 18:00
היוצא בימי ניסן (או אדר או אייר), ורואה אילנות (מאכל) המוציאים פרח, אומר: "בא"י אלוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" (או"ח סי' רכו).
ראש חודש ניסן, יום א', א' בניסן (30.3.2025). תפילת ראש חודש.
בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה בשני ובחמישי. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשבת "אב הרחמים", אבל בשבתות שאחר הפסח יש שאומרים. אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה, אין מתענים בו, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת הנשיאים, נשיא ליום בפרשת נשא, במדבר ז', וביום י"ג מתחילת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה" – במדבר ח,א-ד. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).
שבת פרשת ויקרא, ז' בניסן (5.4.2025)
מפטירים בישעיהו מג,כא "עם זו יצרתי לי" עד מד,כג "ובישראל יתפאר".
נוהגים לדרוש בשבת זו את דרשת "שבת הגדול", במקום הדרשה בשבת הבאה, שהיא ערב פסח. במנחה קוראים בפרשת צו
יום ה' י"ב בניסן (10.4.2025)
תענית בכורות מוקדמת. ונוהגים להקל בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת כדי לתת לבכורים אפשרות להשתתף בסעודת מצווה ולא יתענו.
ערב פסח (מוקדם) יום ו', י"ג בניסן (11.4.2025)
כיון שערב פסח חל בשבת, מקדימים ליום שישי את בדיקת החמץ וחלק מנוהגי ערב פסח.
בדיקת חמץ: אין להתחיל במלאכה או בסעודה, ביום חמישי בערב, כחצי שעה לפני הלילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור הנר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ", ומכוון על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום, ועל הביטול בשבת. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך. ראוי שלא לדבר במהלך הבדיקה שלא לצורך הבדיקה. יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית, שיש לבדקה לאור פנס. אפשר לבדוק באמצעות שליח. שליח הבודק מתחילת הבדיקה - הוא המברך. אם השליח ממשיך או גומר בדיקה שהתחיל אחר, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".
שחרית, שורפים את החמץ כמו בשנה רגילה לפני סוף השעה החמישית, (10:00 לשיטת מג"א) אבל כל חמירא (ביטול החמץ) אומרים למחר, ב-י"ד בניסן באותה שעה. משאירים מזון לשתי סעודות, לליל שבת ולשבת בבוקר. אכילת מצה אסורה עד ליל
הסדר. תבשילים העשויים קמח מצה מותרים בשבת זו. האוכלים כזית פת חמץ בתחילת הסעודה, אחרי שטיפת הפה וניקוי המגשים עוברים למקום אחר לאכול מאכלים כשרים לפסח. כדאי לאכול את סעודות השבת בכלים חד-פעמיים, ובכך לחסוך את הטיפול בכלי חמץ בשבת זו.
כדאי להכין ביום שישי את צרכי ליל הסדר, כגון חרוסת, כדי לא לעכב את עשייתם במוצאי שבת. מנהג יראים להדר ולאפות מצות מצווה אחר הצהרים, והשנה בלי אמירת הלל. מתעסקים באפיה החייבים במצוות מן התורה, ולא קטנים מי"ג שנים. מפרישים חלה ממצות שלא הופרשה מהם חלה, ומכינים את היין והחזרת לצורך מרור של מצווה.
יש להדר לקחת חסה למרור – ויש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו "בורא פרי האדמה", ויש המעדיפים סלרי (כרפס). מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי-מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה, כדי שיהיו מוכנים מבעוד יום.
לפני הדלקת נרות שבת יש להכין אש (נר נשמה) שתהיה לו אש מצויה למוצאי שבת ולהכין נרות להדלקה בליל הפסח.
בחו"ל: 3 ימי שבתון רצופים, ויש להכין 3 מערכות של פמוטים לשבת, ליו"ט וליו"ט שני. וכן 2 נרות נשמה ליו"ט וליו"ט שני, מהם יעבירו אש לבישול.
שבת פרשת צו, י"ד בניסן (12.4.2025), שבת הגדול.
קבלת שבת וערבית כנהוג.
בבוקר משכימים לתפילה כדי לסיים סעודת שחרית לפני סוף שעה רביעית (שעה10:00 לשיטת מג"א). אחרי הסעודה מנערים את המפה מפירורי חמץ למקום בו ילכו לאיבוד, ואומרים "כל חמירא" לפני סוף שעה חמישית (11:20 לשיטת מג"א).
רוב הפוסקים אומרים לא לפצל את סעודת השחרית לשניים (על ידי ברכת המזון באמצע הסעודה), כדי לקיים סעודה שלישית על לחם בבוקר, כי אפשר לקיימה אחר הצהרים בבשר ודגים או בפירות. משעה עשירית (3 שעות זמניות לפני השקיעה – שעה 15:50) אין לאכול תבשיל המכיל קמח מצה.
אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול עד השעה העשירית מצה עשירה או מבושלת, שאין יוצאים בה ידי אכילת מצה בלילה. יש המתירים רק עד 4 שעות ביום – זמן היתר חמץ. לדעת ה"נודע ביהודה" מותר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו.
יוצרות לשבת הגדול כנהוג. מפטירים במלאכי ג,ד: "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק שלפני האחרון "הנה אנכי שולח וכו'".
אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת שמיני, ואין אומרים "אב הרחמים" ולא "צדקתך צדק".
אחרי מנחה נוהגים לומר את ההגדה מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עונותינו" (מנהג הגר"א לא לאומרו). מפסיקים לומר "ברכי נפשי" בשבתות במנחה.
עד צאת השבת אין לעשות שום הכנות לליל הסדר.
א' דפסח, יום א' ט"ו בניסן (13.4.2025).
ערבית. במוצאי שבת, שהוא ליל פסח, מתפללים תפילת יום טוב. ותודיענו. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת.
אחר צאת השבת תאמר האשה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ואז תוכל להדליק את נרות החג (על ידי העברה מאש קיימת מאתמול), הברכות לפני ההדלקה הן "להדליק נר של יו"ט", ו"שהחיינו". לאחר ההדלקה הנר אפשר להכין את הסדר.
מתחילים את הסדר כשהוא לילה ודאי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר. בקידוש מוסיפים גם הבדלה לפי סדר יקנה"ז: י ין (ברכת הגפן), ק ידוש (אשר בחר בנו), נ ר (בורא מאורי האש), ה בדלה (המבדיל), ז מן ("שהחיינו"). (מי שברך 'שהחיינו' בהדלקת הנר, לא יברך בקידוש).
חובה מן התורה לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח, ויש המעדיפים מצת יד למצת המצווה. כל אחד מהמסובים חייב לאכול לפחות כזית מצה. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית
למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה, כשהוא שבע, קודם חצות, 12:44 .אחר אכילת האפיקומן מותר רק לשתות מים. אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות) רק פרשה ראשונה, ברכת "המפיל" והפסוק "בידך אפקיד רוחי", להראות שהלילה הוא ליל שמורים.
שחרית של יום טוב, הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ורבש"ע של יו"ט. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בא (שמות יב,כא) "משכו" עד סוף הפרק: "צבאותם", חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת פנחס (במדבר כח, טז-כה): "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע ה,ב "בעת ההיא" עד ו,א "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור".
מוסף: אחרי הכנסת הספרים להיכל משאירים הארון פתוח לתפילת טל, ומתחילים: "אל-והינו וא-לוהי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. האומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף. במוסף מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל".
לא אמר "מוריד הטל" אינו חוזר. אמר "מוריד הגשם", אם לא אמר 'ברוך אתה ה’ ' – חוזר ל"אתה גבור", ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפילה. וכן הדין עד שיעברו 30 יום, המסופק אם אמר "מוריד הגשם" – חוזר. כדאי לומר ביום הראשון של פסח 90 פעם "..מחיה המתים אתה רב להושיע, מוריד הטל", ואז אם הוא מסופק אם התפלל נכון – אינו חוזר.
שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".
מנחה. תפלה של יו"ט.
א' דחול המועד, יום ב' ט"ז בניסן (14.4.2025)
(בחו"ל יו"ט שני). מתפללים תפילת ערבית בזמנה בצאת הכוכבים, כדי לברך על ספירת העומר בזמן, שיהיו ימי הספירה "שבתות תמימות". תפילת חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (לא "טל ומטר"), "יעלה ויבוא".
טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה - יחזור לתחילת הברכה, (אמר "ברוך אתה ה'", אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו – חוזר לראש התפילה, המסופק, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם".
אחרי שמונה עשרה אומרים קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה כבמוצאי יו"ט.
ספירת העומר. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום – יספור בלילות הבאים בלי ברכה. מי שאינו יכול לברך, יבקש ממי שמברך להוציאו ידי חובת הברכה. (המסופק אם ספר, סופר שאר הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 18 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.
תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל. יש נוהגים יו"ט רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או אומרים לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר שלשה דברם אלה בפסח.." וכו'. יש הנוהגים לערוך סדר כמו ביום הראשון.
שחרית. בכל ימי חול המועד, אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה".
מתפללים תפילה של חול, ומוסיפים "יעלה ויבוא", וחצי הלל.
קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשלשה בפרשת אמור (ויקרא כב-כג): "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח,יט) עד "לא תעשו" (כה). חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהילים ע"ח – משכיל לאסף. אין כא-לוהינו.
בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. תפילות של יו"ט. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב, ובספר השני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כג מתחילתו "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כה).
ט"ז בניסן נקרא "יום הנף", ובו היו מניפים את העומר במקדש, ומיד אחרי ההנפה הייתה התבואה החדשה מותרת. בימינו מותר לאכול מן התבואה החדשה רק למחר, ולכן המטיילים בארץ ייזהרו שלא לאכול לפני י"ז בניסן שיבולים הגדלים בשדות.
ב' דחול המועד, יום שלישי י"ז בניסן (15.4.2025).
תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, קוראים באחד לשלשה בפרשת בא, (שמות יג): "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי, "והקרבתם", חצי קדיש, והמשך כביום א' של חול המועד. שיר של יום: תהילים פ' – למנצח על שושנים.
ג' דחול המועד, יום רביעי י"ח בניסן (16.4.2025).
תפילת חול המועד. מוציאים 2 ס"ת, קוראים באחד לשלשה בפרשת משפטים (שמות כב-כג): "אם כסף תלווה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובספר השני לרביעי, "והקרבתם", חצי קדיש, המשך התפילה כביום א' בחוה"מ.
שיר של יום: תהילים ק"ה – הודו לה' קראו בשמו.
ד' דחול המועד, יום ה', י"ט בניסן (17.4.2025).
תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון לשלשה בפרשת כי תשא (שמות לד): "פסל לך" עד "בחלב אמו". בספר שני לרביעי "והקרבתם". מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים קלה, הללו את שם ה'.
ה' דחול המועד, יום ו', כ' בניסן (18.4.2025).
תפילה כאתמול. קריאת התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בהעלותך (במדבר ט): מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני קוראים רביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יו"ט. שיר של יום: תהילים סו – "למנצח שיר מזמור".
בני חו"ל יכינו נר נשמה למוצ"ש, להעביר ממנו אש ולברך בורא מאורי האש בהבדלה שבקידוש.
שביעי של פסח, שבת כ"א בניסן (19.4.2025).
בהדלקת הנר מברכים "להדליק נר של שבת ושל יום טוב".
ערבית: אין אומרים פרקי "לכו נרננה" ו"לכה דודי", ומתחילים ב"מזמור שיר ליום השבת". יש נוהגים להתחיל "מזמור לדוד הבו לה'", ואומרים כמה חרוזים מ"לכה דודי". ערבית של יו"ט והזכרת שבת, "ויכולו", "מגן אבות", ספירת העומר, "עלינו".
בקידוש ובהדלקת הנר אין מברכים "שהחיינו", כי שביעי של פסח אינו חג חדש.
שחרית של שבת ויו"ט, "הכל יודוך", תפילת שבע של יום טוב, וחותם "מקדש השבת וישראל והזמנים", חצי הלל, קדיש תתקבל, שיר השירים. אם קוראים במגילה כשרה, לפי הגר"א מברכים "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום. אין אומרים י"ג מדות ותפילת רבש"ע. מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה מתחילת פרשת בשלח (שמות יג) עד "אני ה' רופאך". חצי קדיש. בספר השני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל-ב, כב "וידבר דוד", עד "עד עולם". בברכת ההפטרה חותם "מקדש השבת וישראל והזמנים". "יקום פורקן", הזכרת נשמות, "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי הטרור, "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", חצי קדיש, מוסף של יו"ט ומזכיר של שבת, "ותערב" (החתימה "מחזיר שכינתו"), ברכת כהנים, וסוף התפילה כבכל שבת. שיר של יום - תהילים צ"ב: ליום השבת.
מנחה של יום-טוב. אין אומרים צדקתך צדק. קוראים לשלשה בפרשת שמיני.
במוצאי יו"ט בערבית אתה חוננתנו, מקדימים ספירה להבדלה. אכילת חמץ מותרת מ- 19:40. צריכים להיזהר מאכילת חמץ שעבר עליו הפסח ולא נמכר במכירת חמץ.
אסרו חג: יום א', כ"ב בניסן (20.4.2025).
מרבים קצת בסעודה.
בחו"ל: אחרון של פסח. תפילות יום טוב. ותודיענו, יקנה"ז. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה, בשני מפטיר "והקרבתם".
מפטירים בישעיהו י', ל"ב "עוד היום בנוב" עד סוף פרק י"ב: "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהללו", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב.
תיירים שדעתם לחזור, שומרים יו"ט אחרון כאנשי חו"ל - בצנעה, ראה דינם בסוכות ובראשון של חול המועד פסח, ונוהגים שלא לאכול חמץ.
אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח ועד ל"ג בעומר ביום. יש הנוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומתירים ב-ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון, וכן מנהג ירושלים.
נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד אחרי ספירת העומר.
זמן הספירה מ- 18 דקות אחרי השקיעה ואילך.
יום חמישי, כ"ו בניסן (24.4.2025)
יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתפילה אזכרה לקדושי השואה, תהילים צ"ד וקדיש יתום.
שבת פרשת שמיני, כ"ח בניסן (26.4.2025)
קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בשמואל ב ו,א "ויסף עוד דוד" עד ז,יז "כן דבר נתן אל דוד". מברכים חודש אייר שיחול ביום שני ושלישי (28-29.4.2025). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).
המולד: ליל שני (27.4.2025) שעה 20:30 ו-2 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת תזריע ואין אומרים "צדקתך צדק". מתחילים לומר פרקי אבות בכל שבתות הקיץ. בשבת זו: אבות א'.
יום א', כ"ט בניסן (27.4.2025), ערב ראש חודש, אין אומרים יום כיפור קטן ותחנון.
יום ב', ל' בניסן (28.4.2025), א' דראש חודש, תפילת ראש חודש.
מהי עיקרה של הגאולה?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה מחבר שמיים וארץ?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך עושים קידוש?