עונג שבת פרשות ויקרא-צו-פסח | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
ענג שבת

קטגוריה משנית

2752

13 דק' קריאה

בס"ד,
ערב שבת קודש
פרשת ויקרא צו פסח
עלון מס' 12 (שנה שלושים ותשע) (1379)
ו' בניסן ה'תשפ"ה (04.04.2025)
מועדי השבת ויקרא
ער"ש מוצ"ש
י-ם 18.25– 19.39
ת"א 18.40 – 19.41
חיפה 18.32 – 19.41
ב"ש 18.42 – 19.41
אילת 18.35 – 19.39
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת ויקרא – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 4.51 – 4.42
זמן הנחת תפילין 5.35 – 4.27
הנץ החמה (מישור) 6.25 – 6.17
הנץ החמה (הנראה) 6.28 – 6.21
ס"ז ק"ש מג"א 8.47 – 8.42
ס"ז ק"ש הגר"א 9.32 – 9.28
חצות היום 12.44 – 12.42
מנחה גדולה 13.16 – 13.14
שקיעת החמה 19.03 – 19.08
צאת הכוכבים ב' 19.53 – 19.58
דף יומי: סנהדרין קט – מכות ג

מועדי השבת צו ערב פסח
ער"ש מוצ"ש מוציו"ט
י-ם 18.30 – 19.44 – 19.44
ת"א 18.45 – 19.46 – 19.47
חיפה 18.37 – 19.46 – 19.47
ב"ש 18.47 – 19.46 – 19.46
אילת 18.40 – 19.44 – 19.44
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת צו – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 4.41 – 4.32
זמן הנחת תפילין 5.26 – 5.19
הנץ החמה (מישור) 6.16 – 6.09
הנץ החמה (הנראה) 6.20 – 6.13
ס"ז ק"ש מג"א 8.41 – 8.36
ס"ז ק"ש הגר"א 9.27 – 9.23
חצות היום 12.42 – 12.40
מנחה גדולה 13.14 – 13.13
שקיעת החמה 19.08 – 19.12
צאת הכוכבים ב' 19.58 – 20.02
דף יומי: מכות ד - י

מועדי השבת שביעי של פסח
ער"ש/ח מוצ"ש/ח
י-ם 18.35 – 19.49
ת"א 18.50 – 19.51
חיפה 18.42 – 19.52
ב"ש 18.52 – 19.51
אילת 18.45 – 19.49
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת שביעי של פסח – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 4.31 – 4.23
זמן הנחת תפילין 5.18 – 5.11
הנץ החמה (מישור) 6.08 – 6.01
הנץ החמה (הנראה) 6.12 – 6.06
ס"ז ק"ש מג"א 8.35 – 8.31
ס"ז ק"ש הגר"א 9.22 – 9.18
חצות היום 12.40 – 12.39
מנחה גדולה 13.13 – 13.12
שקיעת החמה 19.13 – 19.17
צאת הכוכבים ב' 20.03 – 20.07
דף יומי: מכות יא - יז

לעילוי נשמת דר' אריה בן יוסף ורעייתו גב' ג'ינה בת שמעון, גולדשמיד. יהי זכרם ברוך!

לקוראי "ענג שבת" ולכל בית ישראל ברכת חג שמח ופסח כשר!

חירות ישראל
בחג החירות יש לומר "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", שנאמר "והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות – אל תקרי חרות אלא חירות". ויש לשאול, והרי כתוב חרות, וכי אנחנו משנים בשביל להרויח דרשה? אלא יש לדעת שבכל מקום שכתבו לנו חכמים 'אל תקרי' יש סיבה מיוחדת. בצעירותי ראיתי באחד הספרים הסבר לדרשה זו – כתוב חרות מלשון חריטה, הכתב חרוט, הלוחות הם מאבן ספירינון חזקה ביותר, והכתב חרוט על הלוחות. אמנם היה צריך להיות כתוב בפסוק חרוט בטי"ת, וכאן כתוב בתי"ו, וזה אומר דרשני. לכן אמרו רבותינו שכתוב חרות בתי"ו כי אין הכוונה רק לחרוט, אלא זו חירות.
ולמה באמת אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה? אמר לו הקב"ה למשה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה", שאם לא כן אין שום טעם ליציאה, כל המטרה והתכלית של יציאת מצרים היא בשביל לקבל תורה. כי אם יצאו משיעבודו של פרעה ויכנסו לשיעבוד יצר הרע זה יותר גרוע, זו אינה חירות. על כן, מתחילה אמר הקב"ה למשה את המטרה, תעבדון את האלהים על ההר הזה. לכן מובן מדוע אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, כי אי אפשר לאדם להתגבר על יצרו אלא רק על ידי לימוד תורה. "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", בשביל יצר הרע ברא ה' את התורה, כדי להכניע אותו, בלי התורה אי אפשר. על כן אין לך בן חורין, כי אם אינו עוסק בתורה אינו יכול להתגבר על יצרו ועדיין הוא עבד. "עבד יצרו ואסיר תאותו".
אשריכם ישראל, גם אלה שחושבים את עצמם רחוקים מהתורה, אינם רחוקים, הם רק חושבים שהם רחוקים. גם מחשבה זו באה מתוך קדושה פנימית, כי הם יודעים כמה חשובים הם לפני ה' ויודעים שלא עושים את הכל ולכן חושבים את עצמם רחוקים. אבל אינם רחוקים, "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". צאו וראו בשווקים וברחובות מה עם ישראל עושה בשביל פסח, צאו וראו מי בא למכור חמץ לפני הפסח, אפילו שלא כולם מוכרחים למכור.
החג הקדוש הזה, חג המצות, חג החירות, הוא חג שבו כל עם ישראל צריך להתלכד יחד. אנחנו צריכים להיזהר מאוד בכל יהודי, "לבלתי ידח ממנו נידח" חס ושלום. ראינו מה שקרה במצרים, "וחמושים עלו", רק אחד מחמשה יצאו. הגאולה בפתח, במהרה יבוא ויגל ליבנו, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". אך מה יהיה אם לא נקרב את עם ישראל, וכי חס ושלום יהיה 'חמושים'?! אנחנו רוצים שעם ישראל יהיה יחד, כאיש אחד בלב אחד.
בפסח לא רק ההלכה בולטת, אלא גם המנהג והמסורת. ההלכות הן האורות עצמם, זה הדינים שמבארים מה מותר ומה אסור, אבל המנהגים וההנהגות שקיבלנו מאבותינו ומקדמונינו נותנים את החן והעיטורים, נותנים את הקישור שאנחנו ממשיכים להיות מקושרים וקשורים כולם בקשרא דמיהמנותא יחד. ובקשר הזה צריכים להתקשר איש עם רעהו. זה העניין בפסח. התורה מצוה אותנו "במכסת נפשות איש לפי אוכלו תכוסו על השה", למדו מזה בגמרא שאין הפסח נשחט אלא למנוייו. לא כל אחד עושה חגיגה לעצמו, אלא עושים מנויים ומתאספים יחד כמה שאפשר. אם היה כבש שיש בו מליון 'כזיתים' יכולים מליון אנשים להימנות עליו. זה העניין, בפשטות וביחד, בידידות ובאהבה, לחפש את השלמות.
אנחנו מתפללים "והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך", שלא נלך והברכה תישאר במועד, אלא שנישא אותה איתנו, שניקח אותה, שתהיה חלק מהחיים שלנו, שתלווה אותנו לווית חן וחסד לחיים בשמחה ובשלום, ללכת עם השפע וההתעוררות של האמונה בחג. בפרט בחג הקדוש הזה שהוא חג האמונה, שאוכלים בו "נהמא דמיהמנותא". לקחת מהחג חירות וחיזוק, תורה וקדושה. הראשל"צ שלמה משה עמר, הרב הראשי לירושלים

העלון מוקדש לזכר ולע"נ פרידה מאירוביץ בת אברהם זאב ז"ל, נפטרה ב-ח' בניסן תשע"ד. יהי זכרה ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ אלטר טוביה בן אייזיק הרש ביסטריצר ז"ל, נפטר ב-כ"ה בניסן תשס"ג. יהי זכרו ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ אלתר יחיאל שני בן אברהם יצחק ז"ל, נפטר ב-כ"ז בניסן תשכ"ח, יהי זכרו ברוך!

דיני השבוע ומנהגיו
שבת פרשת ויקרא
ההפטרה: עם זו יצרתי (ישעיהו מג, א).
אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות. במנחה אין אומרים "צדקתך".

ברכת לבנה: ליל חמישי ה' בניסן עד ליל שישי י"ג בניסן.

ברכת האילנות
"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר:
'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (טובים) ליהנות בהם בני אדם". (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכו סעיף א – ע"פ ברכות מג, ב). ומברכים אותה רק פעם אחת בשנה. מברכים ברכה זו על עצי פרי ולא על אילני סרק. ומוטב לברך על אילנות רבים, ולפחות על שני אילנות.
אף כי זמן הברכה הוא בחודש ניסן, מוטב לברך אותה מיד בתחילת חודש ניסן, כי זריזים מקדימים למצוות. ועוד, אף שזמנה הוא בניסן, אין היא נחשבת למצוה שהזמן גרמה, ולכן אף נשים מברכות אותה.
בגמרא ובשולחן ערוך אמרו לברך ברכה זו בחודש ניסן, אבל במשנה ברורה (שם רכו, ס"ק ב) כבר כתב, שכן טבעם של אילני פירות שהם מלבלבים בארצות החמות בחודש ניסן, ולמעשה אפשר לברך ברכה זו גם בחודש אחר, אם רק אז ראה את לבלובם. אבל אחרים כתבו (ראה ברכי יוסף ס' רכו ועוד). כי דווקא בחודש ניסן מברכים ברכה זו.
יש אומרים שאין מברכים ברכת האילנות בשבת, שמא יבוא לתלוש מן האילן או לטלטל את הפרח כדי להריח בו, אך יש שאמרו לברך ברכה זו בשבת, כדי להשלים למניין מאה ברכות.

ערב פסח שחל בשבת
תענית בכורים – (מוקדם) ביום חמישי י"ב בניסן: השתתפות בסיום מסכת או בסעודת מצוה, כגון ברית מילה, פדיון הבן וכדומה, פוטרת מן התענית (יש נוהגים להשתתף גם ביום שישי בסיום או בסעודת מצוה).

יום חמישי בערב, מיד אחרי תפילת ערבית בודקין את החמץ
בדיקת חמץ – ביום חמישי בלילה: מתפללים תפילת ערבית בזמנה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים החמץ לאור נר שעוה יחידי (לא אבוקה), כנהוג בכל שנה. לפני הבדיקה מברכים, כבכל שנה, את הברכה "על ביעור חמץ". אחרי הבדיקה מבטלים את החמץ באמירת הנוסח "כל חמירא וחמיעא" וכו', כמובא בהגדה.
מי שאינו מבין את הנוסח הארמי, יאמר בתרגום עברי (או בכל שפה אחרת המובנת לו): "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתי אותו ושלא ביערתי אותו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".
אין לדבר בין ברכה לבדיקה. אם שח באמצע הבדיקה לא צריך לחזור ולברך. בברכה אחת ניתן לבדוק כמה בתים. ראוי שלא ישוח ביניהם.
יבדוק בכל מקום שיש חשש ואפשר למצוא חמץ, כולל בכיסי הבגדים.
בברכה על בעור חמץ יכוון על: הבדיקה, הבטול שבלילה, שריפת החמץ למחרת ועל בטול וביעור החמץ.
מי ששכח ולא בדק בערב, יבדוק ביום שישי י"ג בניסן כפי שנוהגים בלילה, לאור הנר. שכח ולא בדק גם ביום שישי, יפנה בשאלה לרב.
יום שישי:
בתפילת שחרית אומרים "מזמור לתודה" ו"למנצח".
שורפים את החמץ, שנמצא בליל אמש בבדיקה, ואת החמץ שאין זקוקים לו עוד לסעודות יום שישי ושבת. שורפים את החמץ עד סוף שעה חמישית כבכל שנה (עד שעה 11:20), כדי שלא ייגררו אף בשנים אחרות לשרוף את החמץ אחר שעה חמישית. אך אין מבטלים את החמץ אחרי השריפה באמירת "כל חמירא" (ביטול החמץ ייעשה עד סוף שעה חמישית ביום השבת).
אם לא שרף את החמץ עד הזמן האמור, ימהר לשרוף אותו בכל שעה שייזכר במשך יום שישי. החמץ שנותר לסעודות יום שישי ושבת, צריך להצניע אותו במקום מיוחד ושמור היטב.

אכילת חמץ ביום שישי ושבת: רצוי מאוד לאכול את ארוחות החמץ ביום שישי ובשבת במקום מיוחד – כגון מרפסת – לא על גבי שטיח וכדומה, שאי אפשר לנקותו בשבת.
קיימת אפשרות אחרת: מקדשים ובוצעים על "לחם משנה", אוכלים את הפת ואחר כך מורידים את החלות ואת המפה ומנערים אותה, פורסים במקומה מפה של פסח ואוכלים מאכלי פסח בכלי פסח. במקרה זה יש להיזהר מראש, שלא לשים את הפמוטות בערב שבת על השולחן, כדי שיוכלו להחליף את המפה בשבת.
מצניעים בשעה מוקדמת את כלי החמץ, שאין זקוקים להם עוד, כשהם רחוצים ונקיים לחלוטין. יש לחשב היטב להשאיר חלות במידה המינימלית שצריך לאכול, כדי שלא יישארו חתיכות גדולות. לשם כך רצוי לקנות חלות קטנות או לחמניות, כדי לבצוע על "לחם משנה" (במקרה שאין חלה ל"לחם משנה", אפשר לצרף מצה עטופה בניילון).
לקראת שבת זו אין לבשל מאכלי חמץ דביקים, שכן אסור להדיח את הכלים שאינו זקוק להם עוד בשבת. (אם נשאר אוכל דביק בכלים, אפשר לנקות בקינוח ע"י נייר וכדומה). רצוי להשתמש בשבת זו בכלים חד פעמיים צלחות סכו"ם וכדומה.
הכנות לסדר ביום שישי: אין מכינים משבת לחג. לכן יש להכין ביום שישי את כל הדברים שזקוקים להם ל"ליל הסדר". מדביקים את הנרות לליל הסדר בפמוטים, מכינים אש דולקת עד מוצאי שבת, כדי שאפשר יהיה להבעיר בה את הנרות וגם תשמש להבערת נר הבדלה ולבישול ביום טוב.
סעודות שבת:
בסעודת ליל שבת ובסעודת שחרית שאוכלים בשעת בוקר מוקדמת (כל עוד מותרת אכילת חמץ) בוצעים על "לחם משנה" של חמץ. בסעודות אלו אף מותר לאכול תבשילים של חמץ, אך רצוי שהם לא יהיו סמיכים ודביקים, כדי שאפשר יהיה לבער בנקל את החמץ עד זמן איסורו.
רצוי יותר לאכול אף בסעודות אלו תבשילים של פסח. לשם כך רצוי להשתמש בכלים חד פעמיים לאכילת המאכלים והתבשילים הכשרים לפסח, כדי שלא יתערבו כלי החמץ, תבשילי החמץ או כל מאכל של חמץ בכלי הפסח.
אם משתמשים בסעודות אלו בכלי חמץ, יש להיזהר שלא לערות מכלי הפסח לכלי החמץ - אף לא במצקת, כף וכדומה - תבשיל חם, כל עוד החום הוא בשיעור שהיד סולדת בו (כ - 40 מעלות צלסיוס).

שבת הגדול פרשת צו
"שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול" (שולחן ערוך ת"ל).
תפילת שחרית – מקדימים להתפלל (לא אומרים שיר הכבוד, בגלל דוחק הזמן), כדי להספיק לאכול את סעודת השבת לפני סוף זמן אכילת חמץ (שעה 10:00). ויש נוהגים להקדים מאד, כדי להספיק לאכול גם סעודה שלישית עד שעה זו.
ההפטרה: "וערבה לה'" (מלאכי ג, ד). אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות.
סעודת שחרית:
בסעודה זו אוכלים כדרך שהסברנו בסעודת ליל שבת, או שאוכלים רק מאכלים קרים, כגון מאכלי חלב, פירות וכדומה.
יש המחלקים סעודת שחרית לשני חלקים, כדי לקיים מצות סעודה על הפת, שכן בזמנה של סעודה זו, שהיא לאחר חצות היום, כבר אסור לאכול פת; ואף אי אפשר לקיימה במצות, שכן אסור לאכול מצה בערב פסח. הנוהגים כן בוצעים על הפת ואוכלים מנה אחת מהסעודה, מברכים ברכת המזון, עומדים ממקומם בשולחן ומהלכים ועוסקים בדברי תורה וכדו'. אחר כך חוזרים ונוטלים ידים ובוצעים על הפת ואוכלים את הסעודה. דבר זה מותנה, כמובן, כשיש פנאי למדי כדי לערוך הפסקה בין סעודת שחרית לסעודה השלישית ולסיים אותה לפני סוף זמן אכילת חמץ .
פינוי החמץ, ביעורו וביטולו.
אחרי הסעודה מנערים את המפה ומטאטאים את הרצפה במטאטא עטוף בסמרטוט (כדי שלא ידבקו הפירורים בשערות המטאטא). אם אכל בצלחות של חמץ, לא ידיחם אלא יקנחם בידיו או במפיות נייר ודומה.
החמץ שנשאר - מפוררים ומשליכים אל האסלה בשירותים ושוטפים במים. הכלים לשימוש חד-פעמי מוציאים ומפקירים מחוץ לבית.
מבטלים את החמץ לפני זמן איסור החזקתו (סוף זמן ביעור חמץ 11:20) באמירת "כל חמירא וחמיעא". מי שאינו מבין את הנוסח הארמי יאמר: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתי אותו ושלא ראיתי אותו, שביערתי אותו ושלא ביערתי אותו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".
הכנות לסדר: אסור להכין שום דבר משבת ליום-טוב, אף אין לבטא בפה (אף כי זו הכוונה) כי הולכים לישון או לנוח כדי להיות ערני בסדר.
סעודה שלישית: כאמור, אי אפשר לקיים סעודה שלישית שזמנה אחר חצות היום, לא בפת ולא במצה. על כן מי שלא אכל סעודה שלשית בבוקר, יאכל לסעודה שלשית דגים, בשר, פירות, ירקות. כן אפשר לקיים סעודה באכילת כופתאות (קניידלך) ממצה כתושה מבושלת, שמברכים עליה ברכת "בורא מיני מזונות".
יש נוהגים לערוך סעודה שלשית על מצה עשירה (זו מצה שנילושה במי פירות - מיץ פירות, שמן, דבש יין - בלי מים כלשהם), אך האשכנזים נוהגים לא לאכול מצה עשירה.

במנחה אין אומרים "צדקתך".
סדר קרבן פסח: אחר תפילת המנחה בערב פסח נוהגים לומר כעין 'ונשלמה פרים שפתינו' (הושע יד) את 'סדר קרבן פסח', שיש בו ליקוט פסוקים מתורה נביאים וכתובים על הקרבת קרבן הפסח, וכן תאור סדר עבודת הפסח כפי שנעשה בבית המקדש. ונוהגים לומר בשבת הגדול "עבדים היינו" (עד "לכפר על כל עוונותינו")
אסור להכין משבת לליל הסדר ויעשו כן רק מצאת השבת. את הפמוטים להדלקת נרות יש להכין כבר ביום שישי.
ליל החג - מוצאי שבת
בתפילת ערבית אומרים "ותודיענו" (ב"אתה בחרתנו" לפני "ותתן לנו"), כדי להבדיל בין שבת ליום-טוב. אומרים בערבית הלל שלם.
כאמור, רק אחרי צאת השבת מותר לערוך הכנות לקראת הסדר, כגון עריכת השולחן וכדו'. נשים שלא התפללו ערבית אומרות לפני הכנות אלו ולפני הדלקת הנרות "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
ה"סדר": סדר הקידוש הוא - יקנה"ז (ראשי תיבות של ברכות הקידוש וההבדלה), כלומר: יין ("בורא פרי הגפן"), קידוש ("אשר בחר בנו מכל עם..."), נר ("בורא מאורי האש"), הבדלה ("המבדיל..."), זמן ("שהחיינו").
לנר הבדלה ניתן להשתמש בשני גפרורים צמודים, שהבעירו מאש דולקת, כי אסור לכבות את נר ההבדלה.
יום ראשון חג הפסח. מוציאים 2 ספרי תורה. בראשון 5 קרואים בפרשת בא "ויקרא משה" (שמות יב, כא-סוף הפרק). בספר השני מפטיר בפרשת פנחס: "ובחודש הראשון" (במדבר כח, טז-כה). ההפטרה: "ובעת ההיא" (יהושע ה, ב). במוסף – תפילת טל.
ברכת הטל
מתפילת מוסף ביום ראשון של פסח מפסיקים להזכיר ולהתפלל על הגשמים, לפי שהגשמים בימות החמה סימן קללה הם לעולם. במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם' אומר 'מוריד הטל' (לפי מנהג ארץ ישראל).
בעדות המזרח ובנוסח אשכנז אומרים לפני תפילת מוסף 'תיקון הטל' או תפילת טל, ובתפילת מוסף אומרים 'מוריד הטל'. בנוסח ספרד משלבים תפילת טל בחזרת הש"ץ, אך לפני תפילת מוסף מכריזים 'מוריד הטל', כדי שהציבור יאמר 'מוריד הטל' גם בתפילת לחש; אם לא הכריזו לפני מוסף 'מוריד הטל', אומר הציבור בתפילת לחש 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ורק במנחה מתחילים לומר 'מוריד הטל'.

במוצ"ח: ספירת העומר. זמן הספירה בתחילת הלילה – "תמימות תהיינה". מותר לספור כל הלילה בברכה. מי ששכח יספור ביום בלא ברכה.
במוצאי יום ראשון של חג מפסיקים לבקש 'ותן טל ומטר לברכה'. מכאן ואילך אומרים האשכנזים 'ותן ברכה', ואילו הספרדים אומרים ברכת 'ברכנו'. חשוב לציין, כי בשמונה-עשרה במוצאי החג הראשון יש לשים לב לארבעה שינויים והוספות: 'מוריד הטל', 'אתה חוננתנו', 'ותן ברכה' או 'ברכנו' ו'יעלה ויבוא'.
במוצאי החג ספירת העומר והבדלה.

ספירת העומר. בבית הכנסת סופרים אחר קדיש תתקבל של תפילת ערבית בטרם אמירת "עלינו לשבח" (שולחן ערוך תפט, ט ובמשנה ברורה). יש סופרים לאחר עלינו. הגר"א במעשה רב ס"ט אומר: "כל הקהל יחד, והנוסח בעומר ואין אומרים שום פסוקים (פרט ליהי רצון)", וכן מנהג עדות רבות בירושלים. המנהג הנפוץ בזמננו לומר הברכה לפני עלינו וגם הפסוקים "לשם יחוד, לפני הברכה, ומבקשים על בנין בית המקדש, ובקשות נוספות אחרי הברכה (תוספות מגילה כ, ע"ב ד"ה "כל". שער הציון תפט, טו).
אין אומרים "ויהי נעם". אומרים "ויתן לך" והבדלה.

חול המועד: מתפללים תפילת חול. אין מניחים תפילין. האשכנזים אין אומרים 'מזמור לתודה' בפסוקי דזמרה. בתפילת העמידה, ערבית, שחרית ומנחה, ובברכת המזון מוסיפים 'יעלה ויבוא'. בחול המועד פסח קוראים את ההלל בדילוג (מדלגים על: 'לא לנו', ו'אהבתי'). (שולחן ערוך תצ, ב ובמשנה ברורה). (בניגוד לחול המועד סוכות) הטעם נובע מההלל שבשביעי של פסח. בשביעי של פסח אין גומרים את ההלל, כי ביום זה טבעו המצרים בים, והקב"ה אמר למלאכי השרת שביקשו לומר שירה: 'מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?' וכיון שאין גומרים את ההלל בשביעי של פסח, מדלגים בו גם בחול המועד, שלא יהא חשוב מיום טוב האחרון.
עוד טעם, מפני שבכל ימי הפסח מקריבים אותו קרבן, והרי הם כיום אחד ארוך לגבי הקרבנות. אבל חג הסוכות חלוק בקרבנותיו, אינו דומה קרבנו של יום זה לקרבנו של יום אחר. כך שכל יום מחג הסוכות הוא כחג חדש.
קריאה בתורה: אחרי ההלל מוציאים שני ספרי תורה באחד קוראים קריאת היום ובשני קוראים בקרבנות היום. (סדר הקריאה מפורט בשולחן ערוך תצ, ה ומשנה ברורה ח). אחרי הקריאה בספר השני אומרים חצי קדיש. טעו ואמרו חצי קדיש אחרי הקריאה בספר הראשון לשלשה קרואים, יאמרו חצי קדיש פעם נוספת אחרי הקריאה בספר השני (או אחרי העולה לרביעי אם קראו בספר אחד) (שו"ת אגרות משה, אורח חיים א, קא).
ביום שני בפרשת אמור – "שור או כשב" (ויקרא כב, כו עד כג, מד)
ביום שלישי בפרשת בא – "קדש לי" (שמות יג, א-טז)
ביום רביעי בפרשת משפטים – "אם כסף" (שמות כב, כד עד כג, יט)
ביום חמישי בפרשת כי תשא – "ויאמר ה'" (שמות לד, א-כו)
ביום שישי בפרשת בהעלותך – "וידבר ה'" (במדבר ט, א-יד)

שביעי של פסח
בהדלקת נרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים 'שהחיינו', שכן יום זה הוא המשך ימי הפסח ואינו חג בפני עצמו.
אחרי סעודת הלילה נוהגים לערוך ברוב עם 'תיקון ליל שביעי של פסח' ולומר שירת הים בשירה ובזימרה. בישובים הסמוכים לים נוהגים לצאת ולומר שירת הים על שפת הים.
בשחרית של חג, בסוף פסוקי דזמרה אומרים את שירת הים פסוק פסוק בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, "והאומר את שירת הים בשמחה מוחלין לו עוונותיו" (שולחן ערוך אור החיים נא, ז. משנה ברורה יז).
קוראים מגילת "שיר השירים". במקום שיש מגילה כשרה מברכים על מקרא מגילה ושהחיינו. בקהילות אשכנז נהגו לקרוא שיר השירים בשבת (חול המועד) פסח. השנה לא נופל חול המועד בשבת, לכן הקריאה השבת, בחג עצמו. המתפללים בנוסח אשכנז מהדרים, ע"פ הגר"א, לקרוא אותה במגילה כשרה כתובה על קלף ומברכים לפני הקריאה 'על מקרא מגילה' ו'שהחינו'.
מן הטעמים לקריאת שיר השירים בפסח שיש בה משום ספור יציאת מצרים. מגילה זו היא משל לעת דודים בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, שכרת עמה ברית אירוסין ביציאת מצרים, בחג הפסח. זהו הטעם שנהגו גם לאמרה בליל פסח לאחר עריכת הסדר.

מוציאים 2 ספרי תורה, בראשון 7 קרואים בפרשת בשלח: "ויהי בשלח פרעה" (שמות יג, יז). בספר השני מפטיר בפרשת פנחס: "והקרבתם".
ההפטרה: "וידבר דוד" (שמואל ב' כב, א).
מוסף: לפני תפילת מוסף נוהגים האשכנזים להזכיר נשמות ואחריו אומרים 'אב הרחמים'.

מנחה: כנהוג בשבת ויו"ט. קוראים ל-3 קרואים בפרשת שמיני. אין אומרים "צדקתך".
מוצש/ח"ק: ערבית אתה חוננתנו. אומרים "ויהי נועם", ספירת העומר, "ויתן לך".
יום רביעי בערב פתיחת ארועי יום הזכרון לשואה ולגבורה (מוקדם). יום חמישי יום הזכרון לשואה ולגבורה. בשחרית אומרים מזמור פ"ג בתהילים. ועורכים אזכרה.

זמני חג הפסח ה'תשפ"א (מאתר ישיבה)

בדיקת חמץ
יום חמישי בערב, אור ליום שישי י"ג בניסן ה'תשפ"ה (10.4.2025)
מיד בתחילת הלילה לאחר תפילת ערבית.

סוף זמן ביעור חמץ (תחילת שעה שישית)
יום שישי י"ג בניסן ה'תשפ"ה (11.4.2025)
ירושלים: 11:19 תל אביב: 11:22 חיפה: 11:20 באר שבע: 11:22 אילת: 11:22

הדלקת נרות ערב שבת הגדול - פרשת צו שבת הגדול
יום שישי י"ג בניסן ה'תשפ"א (11.4.2025)
ירושלים: 18:30 תל אביב: 18:47 חיפה: 18:40 באר שבע: 18:47 אילת: 18:40

סוף זמן אכילת חמץ
שבת י"ד בניסן ה'תשפ"ה (12.4.2025)
ירושלים: 10:00 תל אביב: 10:01 חיפה: 10:00 באר שבע: 10:02 אילת: 10:02 לשיטת הגר"מ אליהו : ירושלים: 9:36 תל אביב: 9:36 חיפה: 9:35 באר שבע: 9:38
סוף זמן ביעור חמץ
שבת י"ד ניסן ה'תשפ"ה (12.4.2025)
ירושלים: 11:19 תל אביב: 11:21 חיפה: 11:20 באר שבע: 11:21 אילת: 11:19 לשיטת הגר"מ אליהו : ירושלים: 10:50 תל אביב: 10:50 חיפה: 10:50 באר שבע: 10:52
תחילת שעה עשירית
ראוי להמנע מקביעת סעודה בערב שבת ויום-טוב אחר הצהריים משעה :
ירושלים: 15:52 תל אביב: 15:54 חיפה: 15:54 באר שבע: 15:54 אילת: 15:54
צאת השבת וכניסת חג הפסח (זמן הדלקת נרות)
שבת י"ד ניסן ה'תשפ"ה (12.4.2025)
ירושלים: 19:44 תל אביב: 19:46 חיפה: 19:46 באר שבע: 19:45 אילת: 19:45
סוף זמן אכילת אפיקומן (חצות)
ירושלים: 12:39 תל אביב: 12:41 חיפה: 12:40 באר שבע: 12:41 אילת: 12:41