^ 1.מהרש"א בחידושי אגדות שם מנה שהיו ג' בני בתירה: 'והם כולם ת"ח נזכרו בערוך בשמם רבי יהושע ור' שמעון ור' יהודה, ובודאי דרק א' מהם היה נשיא. אבל הלכה זו כשנשאלה נתעלמה מכולם. רש"י בב"מ בדף פה. בד"ה 'בני בתירה' כתב שהיו הם נשיאים, ולא כתב בלשון יחיד. אומנם מהגמ' בפסחים בדף קט. מבואר שבני בתירא היו לאחר החורבן. התוס' במנחות בדף סה: העלו שהיה בן בתירא נוסף, שהיה קודם החורבן כפי שמופיע במעשה בפסחים בדף ג. בנציבין.
^ 2.חי כמאה שנה לפני חורבן בית שני כפי שאיתא בגמ' בשבת בדף טו.: 'הלל, ושמעון, גמליאל, ושמעון, נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה'.
^ 3.ויתור על הנשיאות מורה על מעלה יתירה שהיתה בקרב בני בתירא. המאירי בפסחים בדף סו. כותב, שמכאן שאם מנהיג מכיר בעצמו שיש גדולים ממנו: 'שבח הוא לו שלא יתבייש להניח את כתרו, ולמסרו למי שראוי לו'. בירושלמי בפסחים מובא שמשפחת בני בתירא ויתרו על הנשיאות: 'שלשה הניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא ואילו הן יונתן בן שאול ואלעזר בן עזריה וזקני בתירה'. בבבלי מופיע באופן שונה במקצת בבב"מ בדף פד: - פה. אומר רבי: 'שלשה ענוותנין הן, ואלו הן אבא (רבן שמעון בן גמליאל), בני בתירה, ויונתן בן שאול... בני בתירה - דאמר מר הושיבוהו בראש ומינוהו לנשיא עליהן... בני בתירה נמי, דחזו להלל דעדיף מינייהו'. רש"י שם בדף פה. בד"ה 'בני בתירה' כתב: 'ובשביל שראו להלל שהיה גדול בתורה ועלה אצלן מבבל - עזבו נשיאותן ומינוהו נשיא עליהן'. הובד"ה 'דחזו להלל דעדיף מינייהו': 'והלכות שהיו נשאלות מהן בבית המדרש נעלמות מהן, ובושין בדבר'. בירושלמי כלאים ט, ג נאמר שרבי העריך מאד את מעשיהם של בני בתירא, אך אמר שלא היה עושה כמותם: 'רבי הוה ענוון סגין והוה אמר כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד, חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני דשרון, גרמון מנשיאותיה ומנוניה'.
^ 4.במאירי פסחים בדף סו. איתא: 'אף המוצא עצמו בקי ושלם ויודע להשיב בכל דבר לא יחליט את הדברים מסברתו אלא בדבר שהשכל מורה עליו או מפי הקבלה, שכל שמורה הוראה מסברת עצמו בלא הכרח נותן מקום ופתחון פה על עצמו לחלוק. ואף בתלמוד המערב שנינו שלא נתמנה הלל נשיא עד שהניח מה שהיה סבור להביאו מעצמו מהיקש ומקל וחומר ומגזרה שוה ובא לו מצד קבלתו... אף על פי שהיה יושב ודורש כל היום כלו לא קבלו ממנו עד שאמר להם יבא עלי כך שמעתיה משמעיה ואבטליון מיד קבלו ממנו והושיבוהו בראש ומנוהו נשיא כן אמרו שם על זו ר' זעירא בשם ר' אלעזר כל תורה שאין לה אב אינה תורה'.