'עוזר דלים' במחיצת הרב שפירא זצ"ל | ר' ידידיה הכהן | בית המדרש

מדורים
הרב אברהם שפירא

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל

15210

2 דק' קריאה

הרב שפירא פותח בתיאור הנהגות אביו ביום זה, "עד מלחמת ששת הימים אבא, הריני כפרת משכבו, היה לומד תורה במשך כל ליל הושענא רבה, לפנות בוקר בסביבות שלוש בלילה היה טובל במקווה, וממשיך ללמוד, ולאחר מכן היה מתפלל בישיבה, ולפעמים בישיבת 'חברון'".
"לאחר מלחמת ששת הימים, הישיבה הייתה עושה מנין גדול בכותל, חוץ משנה שעברה אבא התפלל כל השנים במניין הזה. הוא היה נוהג לקחת ביום זה ערבות ענקיות, בגובה קרוב לשני מטרים, גם בסוכות נהג לברך על לולב הדסים וערבות גדולים, ואף היה משתמש בהלל ובהושענות באתרוג תימני והסביר כי גודל המינים הוא חלק מההידור".
"בהושענא רבה ובחג הסוכות אבא נהג לומר בשם ר' יהודה בן הרא"ש שמי שעוסק בשמחה הוא בעצם עוסק בחזרה בתשובה, שהרי אצל אנשים נראה העיסוק בשמחה כסותר חזרה בתשובה שנתפסת אצל בני אדם כעצב, אצל אבא הכול היה מחובר".
ממשיך ומספר הרב שמואל שפירא גם על סוכות אצל אביו, "לאבא לא היו שעות קבלה בסוכות, תלמידים ורבנים היו באים לסוכה מהבוקר עד מנחה, ואחרי מנחה עד ערבית ומערבית אל תוך הלילה, רוב הזמן בחג היה בסוכה, הייחוד של הסוכה אצל אבא היה הסיפורים על צדיקים שהיה מספר בסוכה, התענוג הגדול היה בשנים הללו, לשמוע את הסיפורים . סיפורים על גדולי ישראל למיניהם, ענקי התורה וראשונים, סיפורים שברובם הם נדירים ולא מוכרים, על צדקותם, על המנהגים שלהם, שפע בלתי נגמר, אפשר לכתוב ספר שלם מסיפורים אלו".
סיפור מיוחד שמספר הרב שפירא הוא על ההקפות בשמחת תורה, "כראש הישיבה וככהן כיבדו את אבא בהקפה הראשונה, אך בנוסף לכך הוא הקפיד לקבל גם הקפה נוספת, הקפת "עוזר דלים", זאת כי בדרך כלל בקהילות ישראל הייתה נחשבת ההקפה הזאת להקפה לא מכובדת, שהאנשים המסכנים והעניים היו מתפללים בה על פרנסתם, אך אבא אמר, אני נושא גם בעול הכלכלי של הישיבה וכאחראי על המצב הכלכלי של הישיבה אני צריך לקבל את ההקפה של עוזר דלים".
"אך לאט לאט עם השנים התחילה הקפה זו להיות 'הקפת הסגולות' של הישיבה, אמרו שזו הקפה שהיא סגולה לישועה לכל הרווקים, שגם הם צריכים לבקש עזרה מ'עוזר הדלים'. והיו נוהגים הרווקים המבוגרים שהתקשו למצוא את זיווגם לרקוד עם הרב מתחת לטלית, בתחילה פרסו מעל אבא טלית אחת ,אבל ככל שעברו השנים פרסו כמה טליתות מרוב האנשים שהיו זקוקים לישועה, ורצו לרקוד עם הרב מתחת לטלית, וראו בזה סגולה בדוקה ומנוסה. רווקים מבוגרים שהתחתנו היו אומרים בחתונה שלהם, שהחופה שלהם התחילה בהקפת 'עוזר דלים', עם אבא".