השואה במבט של אמונה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

שבת ומועדים
יום הקדיש הכללי

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

4090

2 דק' קריאה

איך צריך האדם המאמין להסתכל על השואה? הרי מוטל עלינו להתבונן במעשי ד' וללמוד אותם. ואם אמנם גבהו דרכי ד' מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו ואין אנו יכולים להשיג את העומק של החכמה האלקית וההנהגה האלקית, בכל-זאת אנו לא פטורים מלנסות להבין מה שניתן להבין, ואף נצטווינו לעשות כן: להתבונן במעשי ד' ובהנהגתו, ככתוב בתורה (דברים לב, ז): "זכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור", "מי חכם וישמֹר אלה ויתבוננו חסדי ד'" (תהלים קז, מג). אמנם "לא עליך המלאכה לגמור, אבל אין אתה בן חורין ליבטל ממנה" (אבות ב, טז). לא עליך המלאכה לגמור ולהבין את כל עומק הכונה האלקית, כי אין זה ביכולתך. אבל אין אתה בן חורין ליבטל וליפטר ממה שיש ביכולתך להבין, ועל-ידי כך להכיר את הגדולה האלקית, להכיר את גודל ההנהגה האלקית בעולם.

מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, ראה את החורבן הנורא של השואה יחד עם הבנין של הגאולה. נחרבה הגלות, נהרסה הגולה, ובה בעת נבנה בנין העם בארץ-ישראל. נעקרה הגלות, ולעומת זאת ניטעים ישראל בארצם. בתי-כנסיות שהיו בארצות הגולה נהרסו, ולעומתם נבנים והולכים בתי-כנסיות בארץ-ישראל. דברי חכמים (מגילה כח, ב), שעתידים בתי-כנסיות שבחוץ-לארץ, שייעקרו ממקומם ושיקבעו בארץ-ישראל, מתקיימים בצורה חריפה נוראה, באופן מזעזע, אבל מה שקורה הוא, שמתקיימים דברי חכמים, וסוף-סוף בארץ-ישראל נקבעים בתי-כנסיות שנעקרו מחוץ-לארץ.

ההכרה במציאות השלילית של החיים בחוץ-לארץ, ש"כל הדר בחוץ-לארץ כאילו עובד עבודה-זרה" (כתובות קי, ב), הביאה להשתוקקות של כל ישראל, אל ארץ-ישראל, ובעיקר בא הדבר לידי ביטוי אצל גדולי ישראל, שחוץ-לארץ היתה זרה להם וכל שאיפתם היתה לשוב ולהיבנות בארץ-ישראל. עומק הכרה זו, באה והופיעה ביד ד' החזקה והאיומה, והעבירה אל שפת המציאות את העובדה הזו, של אי-האפשרות לחיות בחוץ-לארץ, ואת ההכרח להינתק מן הגויים ומארצותיהם ולשוב ולהיבנות בארץ חיינו, נחלת אבותינו, ארץ ד'.

הרב צבי יהודה ראה בשואה ניתוח נורא ואיום, קשה ומכאיב, מזעזע, אבל עם כל הקושי הנורא שבו, עם כל הזעזוע המכאיב, מגמתו של הניתוח הזה להבריא את הגוף, להפסיק את ההידרדרות במדרון הגלות, לבטל את מציאותה של הגלות ולבנות את ישראל מחדש בארץ מטעם. עקירה צורך הנחה, עקירה מחוץ-לארץ לצורך הנחה בארץ-ישראל. עקירה לצורך נטיעה. אין מבט זה מקל בשום אופן את חומרת הרשעות הזוועתית של הנאצים הגרמנים ועוזריהם, שאין למעשיהם סליחה והם ייזכרו לדראון עולם. זה נושא לעצמו, אבל מבט זה מלא אמונה, והוא מלמדנו, שהצרות הנוראות הללו הן חבלי לידה של הגאולה, חבלי משיח, שבאים לצורך הגאולה, וממנה יוושע. מהצרה באה הישועה, וכדברי המהר"ל (נצח-ישראל פרקים כו, לה), קודם שמתחדשת הוויה חדשה, צריך להיות העדר וביטול ההוויה הקודמת, ביטול צורך התחדשות, ואנו הולכים ומתבססים בארץ חיינו, ארץ ד', הולכים ונבנים, הולכים ונגאלים בעזרת ד', מקבץ נדחי ישראל ובונה ירושלים.