דיני בדיקת חמץ | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

שבת ומועדים
בדיקת חמץ

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

63577

12 דק' קריאה

ניקוי חמץ
א. לפני ליל י"ד בניסן יש לנקות את הבית ומקום העבודה, את המחסן ואת מקומות האיחסון שבתוך הבית (מעל האמבטיה, מתחת לכיורים וכד'), את החצרות בבית ובמקום העבודה, את המכונית הפרטית והמכונית שעובד בה, את הארונות והמקרר, וכל מקום אחר שהאדם השתמש בו כדי שלא ישאר שום חשש חמץ. כן יש לבדוק את כיסי הבגדים וביחוד בגדי הילדים, את התיקים ואת ילקוטי בית הספר פן נשאר שם חמץ. ולסברת הרמב"ם הניקוי הוא חיוב בפני עצמו. (הלכות חמץ ומצה ב ג. בא"ח צו א).
ב. יזהר כל אדם לדקדק בניקוי כל הבית, שלא יהיה ברשותו אפילו כלשהו חמץ, וידוע מה שאמרו תלמידי רבינו האר"י זיע"א שהנזהר מכלשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה. (עיין שו"ע תמז סע' א).
ג. יש לדקדק בניקוי המטבח, היות ומצוי שם חמץ תדיר. לכן יש לנקות באופן יסודי את המקרר, הארונות וכדו'. ולאחר הניקוי ראוי לצפות את המדפים בנייר, ואם יש בהם חורים או סדקים יסתמום בדבק וכדו', כיוון שגרגיר אחד של חמץ שנופל לתבשיל אוסר את הכל, כי חמץ בפסח אפילו באלף לא בטל.
ד. יש לנקות היטב במקומות שעלולים להמצא פירורי לחם, כגון: בין קפלי הגומי בדלת המקרר, פינות החלון של תנור האפיה, ופינות ארגז הלחם. יש להצניע את הארגז מחוץ למטבח.
ה. יש לנקות היטב את המחזורים כיוון שיש הרבה המשתמשים בברכת המזון המופיעה בתוך ההגדה גם בחג הסוכות ובחג השבועות, ויתכן שיהיו שם פירורי לחם וכדו', ויש לחוש בליל הסדר שכשיאמר את ההגדה יפלו פירורי חמץ לתוך מאכלו ויכשל באכילת חמץ בפסח. לכן מה טוב להשתמש במחזורים מיוחדים לפסח.
ו. טוב להזהר שלשים יום קודם הפסח מלהוליך חמץ לכל מקום בבית, ולהשגיח על הילדים בכך. (שו"ע תלו סע' א).

לפני הבדיקה
ז. בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ. וצריכים לבדוק מיד בתחלת הלילה, כשמונה עשרה דקות אחר השקיעה - בצאת הכוכבים. ולכן יש להזדרז מיד אחר תפילת ערבית לילך לביתו ולהתחיל מיד בבדיקה. (שו"ע תלא סע' א, ב ונו"כ שם).
ח. אסור להתחיל לאכול סעודה או לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם זמן הבדיקה. אבל לאכול פחות מ"כביצה" (כחמשים וששה גרם) פת או עוגה - מותר. וכן לשתות תה או קפה או לאכול פרי - מותר. וכשמגיע זמן הבדיקה צריך להפסיק הכל ומיד יתחיל בבדיקה. (שו"ע תלא סע' ב. כה"ח שם ס"ק יא, טו).
ט. אסור להתחיל ללמוד תורה קודם זמן הבדיקה, ובוודאי שאסור ללמוד דברים אחרים. וגם אם יש לו עת קבוע ללמוד, לא ילמד עד שיבדוק. (שו"ע תלא סע' ב). ואין מועיל לשים "שומר" שיזכירו לבדוק.
י. יניח קודם הבדיקה את החמץ שהוא משייר לאכילה או למכירה. ויניחנו במקום משומר היטב. וגם את החמץ שהוא מוצא בבדיקתו וצריך לשרפו למחר, יניח במקום משומר שלא יאבד ממנו. ויניחנו במקום שיראהו למחר ולא ישכח לשרפו. (שו"ע תלד סע' א).

עשרה פתיתים
יא. על פי האר"י טוב שהאשה או אחד מבני הבית (שאינו הבודק) יקחו קודם הבדיקה עשרה פתיתי לחם פחותים מ"כזית", עטופים בנייר או בשקית כדי שלא יתפזר החמץ שבהם, ויחביאו אותם בבית. וטוב לרשום על פתק מיוחד את המקום שמניחים בהם את הפתיתים כדי שלא ישכח מקומם. אמנם אין להסתפק בלקיטתם, אלא צריך לבדוק כל המקומות מחמץ. ומי שהוא רק מקבץ פתיתים אלו ולא בודק בחורים והבסדקים - לא קיים מצות בדיקה וכמעט בירך ברכה לבטלה. (רמ"א תלב סע' ב).
יב. אם לא מצא אחד מפתיתים אלו - יחפש שוב. ואם לא מצא - יבטל אותו בפירוש כשמבטל את החמץ. (כה"ח תלא ס"ק ב).
יג. עשרה פתיתים אלו שורפם למחרת עם שאר החמץ שמצא. (כה"ח תלב ס"ק לא).

נר הבדיקה
יד. אין בודקים לאור נר של חֵלב או צלוחית של שמן ולא בנרות קלועים וכד' בכדי שיוכל לבדוק היטב בחורים ובסדקים ולא יחשוש מהאש. (שו"ע תלג סע' ב).
טו. בודקים לאור נרות של שעוה, (שו"ע שם) ומי שאין לו שעוה - יבדוק בנרות המצויים היום העשויים פרפין, ואם אין לו גם כאלה - יבדוק בכל נר שיש לו. ואפילו לאור פנס יד, ויברך על בדיקה זו. ויש חולקין. על כן ידליק גפרור, יברך, יתחיל לבדוק בו ואחר כך ימשיך לבדוק בפנס.
טז. אין לבדוק עם מנורה המחוברת לחשמל, אפילו אם אפשר לטלטלה.
יז. בשעת הבדיקה כדאי ע"פ הסוד להוליך עם הבודק קערה עם מלח וסכין. (בא"ח צו ו). וטוב שיהיו בקערה גפרורים או מצית שאם יכבה הנר, ידליקו אותו ללא הפסקה. וכן טוב להכין גבס, או נייר דבק לכסות חריצים שיש בהם חמץ.

מקומות הבדיקה
יח. צריך לבדוק את כל החדרים שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ, אפילו המרתפים והעליות החנויות והמכונית. כמו כן צריכין לבדוק את כל הארונות והמקררים שמחזיקים בהם חמץ. ויבדוק גם תיקי ילדים גברים ונשים מחמץ, וגם הכיסים שבבגדים שלו ושל הילדים, שלפעמים שמים בהם עוגות וממתקים. (שו"ע תלג סע' ג).
יט. כל מקום שיש לחוש שמא הוכנס לשם חמץ, צריך בדיקה. משום כך יש לבדוק מתחת למיטות, בפרט בבית שיש בו ילדים. (כה"ח תלג ס"ק כד).
כ. לא יקוץ בבדיקתו כי לפום צערא אגרא. (בא"ח צו ג).
כא. אם קשה לאדם לבדוק בעצמו את כל המקומות, יעמיד את אשתו או בניו הגדולים אצלו בשעה שמברך, ואחר כך יתפזרו לבדוק לאור הנר כל אחד במקומו על סמך הברכה שבירך בעל הבית. (שו"ע תלב סע' ב. בא"ח צו ה).
כב. אפילו אם בדק וניקה את הבית ביום י"ג - חייב לבודקו בליל י"ד. (שו"ע תלג סע' יא).
כג. רפת של בקר שנותנים בה תבואה לבהמות לאכול, וכן לול של תרנגולים שנותנים להם שם תבואה, אינן צריכין בדיקה, כי שמא לא נתחמצה כלל התבואה, ואם תרצה לומר שמא נתחמצה, עדיין יש ספק שמא הבהמות אכלו את הכל ולא השאירו כלום. אבל אם נתנו להם תבואה חמוצה, שאין כאן אלא ספק אחד שמא אכלו הכל, אין סומכין על זה, וצריכין בדיקה. (שו"ע תלג סע' ו).
כד. חייבים לבדוק בליל י"ד גם את החדרים שמוכרים לגוי עם החמץ, כיוון שאין הרבנים מוכרים את החמץ של העיר לנוכרים עד למחר. ובשעת הבדיקה ירכז את החמץ ויסמן לעצמו את מקום החמץ.
כה. אם מכר את החמץ דרך רבנים שמוכרים חמץ גם ביום י"ג, אין חיוב לבדוק את החדרים שיש בהם חמץ. ודוקא שהשכיר החדר עם החמץ, אבל מכר החמץ בלבד חייב לבדוק. ובכל מקרה יבדוק חדר אחד בדירתו או חדר שיתנו לו לגור בו במקום שאליו הוא הולך, כדי שיקיים מצות בדיקת חמץ. (שו"ע תלו סע' ג).
כו. מחסן - חדר שצריך בדיקת חמץ ומילאו בו חפצים ולא בדקו קודם שעשאו מחסן.
- אם יש בדעתו לפנותו קודם שיגיע זמן בדיקת חמץ - אינו צריך להטריח לפנותו זמן קודם לכן לבדקו.
- אם יש בדעתו לפנותו בתוך ימי פסח, צריך לפנותו קודם פסח ולבדקו בלא ברכה ואעפ"י שיש טורח רב וחסרון כיס.
- אם יש בדעתו לפנותו רק אחרי הפסח, והניח את החפצים תוך שלשים יום שלפני הפסח, חל עליו חיוב בדיקה, ואפילו בדיעבד. אם שכח ולא בדקו - צריך לפנות את האוצר ולבדקו בלילה תיכף לאחר שנזכר.
- אם יש בדעתו לפנותו רק אחרי הפסח, והניח את החפצים קודם שלשים יום שלפני הפסח - אינו צריך עכשיו לטרוח ולבדקו.
- אם ידוע לו שיש שם חמץ יבער אותו לפני שמכניס בתוכו חפצים. (שו"ע תלו סע' א).
כז. בית הכנסת ובית המדרש - צריכים בדיקה על ידי הגבאי או השמש. ואף על פי שמנקים אותם לפני כן, צריך לחזור ולבדוק אותם בליל י"ד לאור הנר, ואין מברכין על בדיקה זו. וטוב לעשותה מיד אחרי בדיקת הבית, שאז היא נפטרת בברכה שמברך הבודק בביתו. (שו"ע תלג סע' י).
כח. ספרים - במשך כל השנה לא יאכל ליד ספר פתוח, ואם לא נזהר מחמץ בספר יבדקנו דף דף, או שישים אותו עם החמץ (ויכול לכסות אל כל המדפים עם הספרים בנילון ולכתוב ע"ז שיש בזה חמץ).

סדר הבדיקה והברכות
כט. יבדוק בתחילת הלילה. שכח ולא בדק בתחילת הלילה - יבדוק במשך כל הלילה. לא בדק בלילה - יבדוק ביום (וחלים על בדיקה זו כל כללי הבדיקה כדלקמן), לא בדק קודם פסח - יבדוק בחול המועד מיד כשנזכר ולא יברך. לא בדק בפסח - יבדוק אחר הפסח בכדי שלא יאכל בטעות חמץ שעבר עליו הפסח, גם על בדיקה זו לא יברך.
ל. אם לא בדק קודם הפסח וגם לא ביטל את החמץ - כשבודק בתוך הפסח יבדוק עם ברכה.
לא. טוב ליטול ידיו בלי ברכה קודם הבדיקה ויזהר שלא לשמוע בזמן הבדיקה אפילו קלטות של שירי קודש ודברי תורה, שלא יסיח דעתו. (שו"ע תלב סע' א. מ"ב ס"ק ב).
לב. קודם שמתחיל לבדוק טוב לומר: "לשם יחוד", ויברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ". ואע"פ שעתה עדיין אינו מבערו, מכל מקום מברך "על ביעור", לפי שמיד לאחר הבדיקה יבטל את החמץ שאינו ידוע לו, וירכז את החמץ הידוע לו לצורך שריפתו ביום המחרת, וזהו ביעור לחמץ. (מ"ב תלב ס"ק ג).
לג. אם בירך "על בדיקת חמץ", או "לבער את החמץ" - יצא. (שם).
לד. לא יפסיק בין הברכה לתחילת הבדיקה. וטוב שלא יפסיק עד גמר כל הבדיקה, אלא במה שהוא מענין הבדיקה. (שו"ע תלב סע' א ונו"כ).
לה. שכח והפסיק בדיבור שלא בענין הבדיקה לפני שהתחיל לבדוק - יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ויחזור ויברך. (שו"ע שם ונו"כ).
לו. שכח והפסיק בדיבור שלא בענין הבדיקה אחרי שהתחיל לבדוק, לא יחזור ויברך. (שו"ע שם ונו"כ).
לז. אם הפסיק בענין הבדיקה, לפני שהתחיל לבדוק כגון שכבה הנר וביקש שידליקוהו, אינו חוזר לברך. אולם לכתחלה, גם דיבור מעין זה לא ידבר אלא לאחר שבדק מעט. (שו"ע שם ונו"כ).
לח. אין לברך "שהחיינו" לפני הבדיקה, אולם אם יש לו בגד או פרי חדש טוב לברך עליהם "שהחיינו" ולכוין לפטור גם את הבדיקה, אלא שבמקרה זה יברך "שהחיינו" לפני שיברך "על ביעור חמץ". (בא"ח צו ה).
לט. בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים, ואפילו אם הם רחוקים זה מזה, אין ההליכה נחשבת להפסק. ואם עבר זמן רב והיה היסח דעת גדול מהבדיקה הראשונה - צריך לחזור ולברך על שאר המקומות שבודק. (שו"ע תלב סע' ב).
מ. אם אינו יכול לבדוק בעצמו יכול למנות שליח שיבדוק במקומו, ואשתו יכולה לשמש כשליח לבדיקה שגם היא חייבת במצות ביעור חמץ. ואפילו בעלה לא מינה אותה כ"שליח" והוא נמצא מחוץ לבית ולא יבוא בזמן בדיקת חמץ - תבדוק האשה את הבית "בדיקת חמץ" עם ברכה.

ביטול חמץ
מא. אחר הבדיקה יבטל את החמץ מיד. ועיקר הביטול הוא בלב, שיגמור בלבו שכל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כמו עפר וכדבר שאין בו צורך כלל. ותקנו חכמים שיוציא דברים אלו גם בפיו ויאמר "כל חמירא וכו'". ומי שאינו יודע פירושו, יאמר בלשון שהוא מבין. "כל חמץ ושאור הנמצא ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". ובדיעבד אם אמר בלשון ארמית ואינו מבין אותה אך יודע שמשמעותה ביטול חמץ יצא ידי חובת ביטול. (שו"ע תלד סע' ב).
מב. נוהגים לומר את הביטול ג' פעמים לחיזוק הענין הספרדים לא מזכירים בו "הפקר" אלא "ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא". והאשכנזים נוהגים לומר "ליבטיל וליהוי הפקר כעפרא דארעא". (שו"ע תלד סע' ב. מ"ב ס"ק ח. בא"ח צו ז. כה"ח שם ס"ק כח).
מג. נוהגים לומר "לשם יחוד" ו"יהי רצון" מספר "לשון חכמים" המופיע במחזורים לפני הביטול בלילה וביום שעניינו ביטול יצר הרע הדומה לחמץ.
מד. יש להצניע את כל החמץ שנשאר אחרי הבדיקה לצורך סעודת הערב והבוקר. ובפרט יש להזהר בזה כשיש בבית ילדים קטנים. ולכן יש לכסות את החמץ ולהניחו במקום מוצנע. וכשאוכלים בערב ובבוקר יש להקפיד שיאכלו במקום מיוחד ולא יסתובבו בבית, שלא יתפזרו הפירורים ואם יתפזרו - יחזור ויבדוק. (שו"ע תלד סע' א).
מה. יש עדות הנוהגות שאם לא מצאו חמץ - שורפים את הכלי שלקחו לבדיקה (כדעת הרמ"א וכדי שלא ישכח את חובת הביעור).

בדיקת חמץ שלא בזמנה
מו. בדיקה קודם פסח - חדר שצריך בדיקת חמץ, ורוצים לעשות ממנו מחסן ולמלא בו חפצים שמחמת זה לא יוכל לבדקו כשיגיע ליל י"ד, צריך לבדוק תחלה את החמץ שם בלילה כמו שבודקין את החמץ ליל י"ד, ללא ברכה, ואפילו יש עוד זמן רב עד הפסח. (שו"ע תלו סע' א, ב ועיין כה"ח שם ס"ק יא).
מז. היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח - מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח - בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח - חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח.
מח. אם יוצא אחרי פורים - חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית - אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.
מט. זה הכלל: כל שבודק לפני ערב פסח שלא בזמן בדיקה - בודק בלילה, עם נר, ומברך בלי להזכיר שם ומלכות. כל שבודק אחר זמן ביטול החמץ - בודק מיד, אפילו ביום, עם נר ובלי ברכה (שו"ע תלד סע' ד. תלו סע' א, ב ונו"כ. ועיין רמ"א תל"ו ס"ק א', ריטב"א פסחים ז' ב"ח ופר"ח שם, ועיין לכה"ח ס"ק י', ט"ל, ובאה"ל שם).
נ. אדם שיצא מביתו ביום י"ג - ובדק בליל י"ג בלי ברכה כאמור לעיל. אם יחזור בליל י"ד - יבדוק שנית בברכה, אם בירך בטעות בליל י"ג - לא יברך בשנית.
נא. יש אומרים שהיוצא מביתו תוך שלושים יום קודם לחג אע"פ שבודק - אינו מבטל את החמץ כיון שעדין הוא חשוב אצלו ואוכלו. יש חולקים ואומרים שיש לבטל רק את החמץ הנמצא בבית אחרי הבדיקה. וכך יעשה. (עיין ט"ז שם ס"ק ב', מג"א ס"ק א', ועיין לכה"ח ס"ק ח', ולפוסקים שצוין שם, מ"ב ס"ק ג', ולגר"א שם ס"ק ד').
נב. כשהשליח מבטל את החמץ יאמר בנוסח זה "כל שאור וחמץ שיש לפלוני שראינו אני או פלוני או שלא ראינו, שביערנו אותו או שלא ביערנו, יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". ומכל מקום, גם בעל הבית במקום שבו הוא נמצא בערב פסח בבוקר לפני זמן הביעור, יבטל את החמץ ויאמר: "כל חמץ ושאור שיש לי בבית או בכל מקום אחר, שראיתי או שלא ראיתי שביערתי או שלא ביערתי יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". (שו"ע תלד סע' ד). אך לא יברך על ביטול זה.
נג. שכח לבדוק - שכח ולא בדק בתחילת הלילה - יכול לבדוק במשך כל הלילה. לא בדק בלילה - יבדוק ביום י"ד. גם קודם בדיקה זו לא יאכל, וגם על בדיקה זו מברך. וגם בדיקה זו בודק לאור הנר. לא בדק קודם הפסח - יבדוק בפסח (ועל בדיקה לאחר ביטול יש ספק אם יברך). לא בדק בפסח - בודק אחר הפסח, אך לא מברך על בדיקה זו. (שו"ע תלה סע' א).
נד. מצא חמץ בפסח - מצא חמץ בביתו בתוך הפסח אחרי שביטל וביער כהלכה קודם הפסח - חייב לבערו. אם אפשר שחמץ זה היה בביתו מקודם לפסח ורק מצאו עכשיו - לא יברך על ביעורו כיון שאפשר שכשביטל את החמץ התכון גם לחמץ זה. אם זרקו חמץ לתוך ביתו ולא נכלל בביטולו - נחלקו בזה הדעות אם יברך על ביעורו. על כן יברך "על ביעור חמץ" ללא שם ומלכות (עיין מ"ב תל"ה ס"ק ה' כה"ח שם ס"ק י', י"ב ועיין מג"א תמ"ו ס"ק א' שלדעתו יברך על ביעור חמץ וכ"ש אם נתחמץ לו בצק בפסח, ועיין כה"ח תמ"ו ס"ק ד').

שריפת החמץ
א. מי השורף? - ביום י"ד בבוקר ישרוף את עשרת פתיתי החמץ שנמצאו בבדיקה וכל החמץ שנמצא בבית וכל מה שמצא בבדיקה לקיים מצות "תשביתו שאור מבתיכם", והרא"ש היה משתדל לשרוף את החמץ בעצמו. (כה"ח תלב ס"ק לא).
ב. ישרוף את החמץ עד שלא יהיה ראוי לאכילה כלל. ויש להקפיד במיוחד בכיכרות לחם וכד' שלפעמים נשרף הלחם מבחוץ בלבד ובתוכו הוא ראוי לאכילה, לכן יחתוך את הלחם לפני השריפה כדי שישרף היטב. (שו"ע תמב סע' ט).
ג. גם הנשים חייבות במצות ביעור חמץ. ולכן אם אין האיש בביתו, תבער האשה את החמץ בבוקר, והבעל יבטל החמץ בכל מקום שהוא נמצא. (כה"ח תמה ס"ק ב).
ד. גם האשה תבטל את החמץ ביום י"ד אחרי הביעור. ותאמר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי או ברשות בעלי שראינוהו או שלא ראינוהו שביערנו אותו או שלא ביערנו יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". (כה"ח תמה ס"ק ב).
ה. זמן השריפה - החמץ מותר בהנאה שעה זמנית אחרי שליש היום, ומותר למכרו אז לגוי. וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה. אחר כך החמץ אסור גם בהנאה. (שו"ע תמג סע' א).
ו. טוב לשרוף את החמץ בשעה מוקדמת ולא לחכות לסוף הזמן.
ז. טוב שלא ישפוך נפט על החמץ לפני שהחמץ נשרף. כדי לקיים מצות ביעור חמץ על ידי שריפה. (עיין רמ"א תלד סע' ב. בא"ח צו י).
ח. מה אומרים בשעת השריפה? - בשעה שבא לשרוף את החמץ, טוב שיאמר תחלה "לשם יחוד", ואינו מברך על הביעור כיוון שבירך על כך כבר בלילה. (שו"ע תמה סע' א).
ט. נוהגים לשרוף את החמץ ורק אחר כך לבטלו ולומר אחר כך שלש פעמים "כל חמירא וכו'" כמופיע במחזורים ואם אינו מבין ארמית יאמר: "כל חמץ ושאור הנמצא ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". (שו"ע תלד סע' ב ג).
י. השארת חמץ בבית - טוב שלא להשאיר בבית חמץ ממש על דעת למוכרו לנכרי, אלא אם כן יש לו חנות ובה הרבה חמץ. והחכם עיניו בראשו יראה כבר מר"ח ניסן לאכול או לחלק את כל החמץ שיש בבית כדי שיגמר עד ערב הפסח, וכמובן שלא יקנה יותר מוצרי חמץ. אמנם מהיות טוב נוהגים אנשים למכר את החמץ אע"פ שאין מניחים בביתם חמץ ידוע שמא נשאר באיזה מקום ולאו אדעתיה. (עיין שו"ע תמ סע' א ונו"כ).
יא. זריקה באשפה - קודם זמן איסור חמץ יכול לזרוק את החמץ באשפה ברשות הרבים. ואם זורק - טוב לזורקו בלילה שיספיקו עובדי העיריה לפנותו קודם הפסח. וטוב לעוטפו בניר מפני "כבוד הלחם". ואם החמץ נשאר באשפה אפילו אחרי זמן איסורו - אין צריך לבערו כיון שהוא כבר מופקר. אך לא ישליכנו בחצרו, ואפילו לא בפח האשפה הפרטי בחצרו. (עיין שו"ע תמה סע' א. כה"ח שם ס"ק י).
יב. שריפה על ידי שליח - אם בנו או אשתו או שליח שלו שורפים את החמץ, והם גם מבטלים אותו, צריכים לומר בביטול: "כל שאור וחמץ שיש ברשות פלוני שראינו אותו אנו או פלוני או שלא ראינו, שביערנו או שלא ביערנו יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". (עיין כה"ח תלד ס"ק ה"ן).
יג. מינוי שליח לנמצא בחו"ל - ע"פ שאמרנו כי יכול אדם למנות שליח שישרוף את החמץ בשעה הנכונה והוא - בעל הבית - יבטלנו במקומו אחר כך. (שו"ע תלד סע' ד). אם אדם הנמצא באמריקה ומינה שליח לשרוף חמצו שבישראל, צריך להזהר לבטל את החמץ בשעה שבישראל עדין לא הגיע זמן איסור חמץ. על כן אפילו שבאמריקה בערב פסח בצהרים עדין לא הגיע זמן איסור חמץ - אי אפשר לו לבטל חמצו שבישראל. אלא יבטלנו קודם זמן איסורו שבישראל.
יד. וכן הדין להפך - אם מכר חמצו בישראל, קודם החג ונסע לאמריקה, יזהר, שהרב העושה את קנין החמץ מהגוי, חזרה במוצאי החג, יקנהו בזמן שגם באמריקה כבר עבר הפסח.