הקדמה וסעיף א | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

4367

4 דק' קריאה

הספר 'אורות ישראל' הוא אחד החלקים החשובים בכתבי הראי"ה. בפרקים אלו מתמצת הרב את משנתו, בשאלות הכלליות שבהן הוא סידר משנה סדורה.
אחד הכלים החשובים ביותר בלימוד כתבי הראי"ה הוא לתת נושא כללי לכל פיסקה, הממצה את העיקר. על כן, בלימוד כל פיסקה נגדיר תחילה את הנושא שלה.
הפרק הראשון עוסק במהות כנסת ישראל ותכונת חייה, וניתן לחלק אותו לארבעה חלקים:
א – ה: הגדרת מהות כנסת ישראל
ו – י: תכונת חייה.
יא – יג: אלוקיות ואנשיות בכפיפה אחת.
יד – טז: גילוי עם ישראל בעולם.
פסקה א

כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה. וההסתוריה הישראלית היא תמצית האידיאלי של ההסתוריה הכללית, ואין לך תנועה בעולם בכל העמים כולם שלא תמצא דוגמתה בישראל. ואמונתה היא התמצית המסולת והמקור המשפיע את הטוב והאידיאליות לאמונות כולן, וממילא הכח המבקר את כל המושגים האמוניים, עד שיביאם למדרגת שפה ברורה לקרא כולם בשם ד', ואלהיך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא.

כנסת ישראל היא תמצית ההויה

מהי "כנסת ישראל"? כותב הרב "כנסת ישראל היא תמצית ההויה". משפט זה יואר בהמשך מכיוונים שונים. משמעות המושג "כנסת ישראל" אינה רק לעם ישראל אותו אנו פוגשים בעולם הזה, ואף לא לעם ישראל שאנו פוגשים בכל הדורות כולם, אלא למציאות פנימית של חיים. כאשר עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא לברוא את ההויה הכוללת את כל העולמות כולם, הוא ברא אותה כך שיש בה חלק שהוא תמצית הכל, ותמצית זו מתגלה לאחר מכן בדברים המגלים ומפרטים, דברים המלבישים את אותה מציאות שורשית.
הסיבה לכך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בצורה כזו אינה מובאת בדברי הרב כאן, והדבר מבואר בדברי המהר"ל בכמה מקומות בספריו 1 . אצל הקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הכל - יש אחדות גמורה שאנו כלל לא מסוגלים להעלות בראשנו, וגם מה שאנו כן תופסים אנו תופסים בצורה שלילית, שהקב"ה הוא לא כל מה שהוא לא אחד 2 . אין ביכולתינו לתפוס את האחדות האלוקית בצורתה החיובית, כי תפיסת אחדות ה' היא תפיסת עצמותו של ה', וזו בלתי אפשרית. היכולת לתפוס את המציאות של העולם כמציאות שיכולה לגלות את הקדוש ברוך הוא היא רק כשתופסים שיש בעולם נקודת ראשית, נקודה ראשונית תמציתית מאוד שכל ההויה כלולה בה, והיא מגלה ומבטאת את האחדות האלוקית שחייבת להתגלות גם בבריאה.
אומר הרב, שלבריאה התמציתית הזו שמגלה את אחדות הבורא קוראים "כנסת ישראל". במקומות אחרים נראה סגנונות שונים לבטא את הדבר. הביטוי "כנסת ישראל" הוא מלשון כינוס, זוהי מציאות הכונסת בקרבה את כל הדברים הטמונים ברעיון שנקרא "ישראל". "כנסת ישראל" מתחילה לפני העולם הזה, והיא תהיה גם אחריו. זוהי נקודה ראשיתית העומדת בבסיס הכל, לא שולטים בה הזמן ושאר המוגבלויות הקיימות בעולם הזה.

הופעת כנסת ישראל בעם ישראל
ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש,
העולם הזה הוא חלק קטן ומסוים בהויה. כשאנו מחפשים בעולם הזה היכן יש מציאות שבה קיים אותו ריכוז ותמציתיות כמו בכנסת ישראל, התשובה היא עם ישראל. יחד עם זאת שהעולם הזה הוא מוגבל וחלקי, יש גם בו הויה כזו המלבישה את התמצית שדיברנו עליה קודם. ההויה הזו היא ההופעה של האומה הישראלית,

בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה.
הרב מחלק את ההופעה של כנסת ישראל לשני חלקים: הצד החומרי מתגלה בתולדות עם ישראל, בהסטוריה, בהתפתחות הגשמית - כמה יהודים היו? איפה הם גרו? ממה הם התפרנסו? והצד הרוחני מתגלה באמונה שיש בעם ישראל. התמצית הזו מתגלה בכלים של העולם הזה, בכלים חומריים, ובכך שיש גם לעולם הזה שייכות לרוחניות.

הצד החומרי של עם ישראל

ההסתוריה הישראלית היא תמצית האידיאלי של ההסתוריה הכללית, ואין לך תנועה בעולם בכל העמים כולם שלא תמצא דוגמתה בישראל.

הרב מפרט את מה שהזכיר בדבריו למעלה: חומריותה - כלומר, יש לקב"ה תוכנית שבעולם הזה יהיו חיים מתוקנים ובריאים. נראה שהצד החומרי עליו מדבר הרב אינו מכוון רק לגוף חומרי ובריא, או לכך שהארץ מוציאה פירות טובים, אלא לעולם מסודר שבו האדם נמצא כבגן עדן ומשמר אותו. העולם צריך להתגלגל למצב מתוקן, שבו כל היחס בין הדומם, הצומח, החי והאדם יהיה מתואם, וכל העולם צריך להגיע ליעוד הזה, בחינת גן עדן. לאדם יש שליחות, להוציא לפועל את היכולת הטמונה במציאות של גן העדן, ואת היכולת להגיע לעולם הרמוני ומתואם. האדם בחטאיו קלקל ומקלקל את הסדר הזה, וכל ההסטוריה באה להחזיר את העולם לתוכנית הזו. עם ישראל הוא הנותן את האידיאל הזה לכל העולם כולו, וכך כל העולם צועד ומתקדם לעבר מימוש מטרתו. "אין לך תנועה בעולם בכל העמים כולם שלא תמצא דוגמתה בישראל" – תנועה עניינה להניע את העולם לתיקונו, ולכן כל תנועה שבאה לתקן את העולם ולהביא אותו ליעודו (להוציא תנועות של הרס) יש לה דוגמא בישראל. הרצון לתיקון העולם נמצא קודם כל בצורה תמציתית בישראל, ורק לאחר מכן מתגלה הדבר אצל הגויים בצורה מפורטת יותר.

הצד הרוחני של עם ישראל
אמונתה היא התמצית המסולת והמקור המשפיע את הטוב והאידיאליות לאמונות כולן.
הרב ממשיך מפרט את מה שהזכיר למעלה: רוחניותה - לא די בכך שהצד החומרי של העולם הזה יהיה מסודר. היכולת של העולם להיות מלא חיים נובעת מהיותו חלק של ההויה כולה, חלק של האינסוף. יסוד האמונה הוא הכוח של העולם להרגיש שייך למשהו גדול יותר, אינסופי. בשלמות החומרית של העולם הוא יכול לחיות כ'בועה' בפני עצמה, אולם השלמות הרוחנית היא הפניה של העולם לעולמות אחרים, למקור. אמונה היא שייכות למקור, תלות במקור. המהות של החומר היא שיש בו רק מה שיש בו, ואילו המהות של הרוח היא שעיניה נשואות תמיד כלפי מעלה, והיא שואפת תמיד ליותר.
לאדם הראשון נאמר 'לעבדה ולשמרה' 3 . יתכן ש"לשמרה" מכוון לכך שאנו צריכים לדאוג שהעולם יהיה שלם מצד השלמות שיש בו כשלעצמו, ו"לעובדה" מכוון לעבודת התפילה, שהיא הפניה של העולם כלפי מעלה, כשיסוד התפלה היא האמונה. האמונה הישראלית היא המקור לכל ההתפתחות האמונית בעולם. בכל העמים קיימת נטייה שלא להסתפק במה שיש, קיים צימאון למה שמעבר, וזהו כוח האמונה בעולם, אלא שבעם ישראל הכוח הזה נמצא בצורה טהורה, האמונה פונה למקור הנכון, ואילו באומות האחרות הכוח פונה לכל מיני מקורות. באומות מצד עצמם אין כוח של אמונה. כל כוחן נובע מהכוח שבעם ישראל, שם הוא נמצא צורה טהורה ומקורית.

ממילא אמונת ישראל היא הכוח המבקר את כל המושגים האמוניים, עד שיביאם למדרגת שפה ברורה לקרא כולם בשם ה', ואלקיך קדוש ישראל אלקי כל הארץ יקרא.

הפסוק שמביא הרב מבטא את ההגעה למצב שבו עם ישראל גמר להשפיע ולטהר את כל האמונות כולן, שיהיו פונות למקור בלבד.

^ 1 עיין למשל נצח ישראל, פרק ג.
^ 2 ראה ספר הכוזרי, מאמר שני, אות ב.
^ 3 בראשית ב, טו " וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".