שלשת ההתנגשויות עם עמלק - למה? | הרב משה ארנרייך | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חקת

קטגוריה משנית

מדורים
פרשת שבוע

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג

3 דק' קריאה

הכתוב בפרשתנו מספר:
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (במדבר כ"א א).
וברש"י ביאר:
"וישמע הכנעני שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכו' ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות".
עוד הוסיף רש"י:
"יושב הנגב - זה עמלק שנאמר (במדבר י"ג) עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שישראל יהיו מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר נתון תתן את העם הזה בידי".
המדרש מספר לנו את הסיפור הבא:
"ובשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן, ויבא שמח הוא וכל בני חבורתו, ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם, וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם, כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך א"ל (משלי ג') אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח') עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל, פתח השלישי ואמר (שם /ישעיהו/ מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט, כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו" (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז)
הגאון מוילנא בספרו "דבר אליהו" על מגילת אסתר, מבאר מה המיוחד בשלשת הפסוקים הללו. הרי ישנם הרבה מקראות העוסקים בהצלת ישראל?
מסביר הגר"א, שלש פעמים בא עמלק על ישראל, הראשונה בפרשת בשלח "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". השניה בפרשתנו שבה פתחנו דברינו, והשלישית בזמן המן בן המדתא האגגי. על שלשתם רמזו התינוקות בפסוקיהם:
א. "אל תירא מפחד פתאום", זוהי הופעת עמלק פתאום בפרשת בשלח.
ב. "עוצו עצה ותופר" כנגד ההופעה בפרשתנו שהתחכמו ומצא עצה לדבר בלשון כנענית והקב"ה הצילנו והופרה עצתם.
ג. "ועד זקנה אני" כנגד המן שטען לחכמי האומות שאמנם בעבר הקב"ה הציל את ישראל מהאומות אבל עכשיו "כבר הוא זקן". שכבר עלה נבוכדנצאר והחריב ביתו ושרף היכלו וכו'.
נראה שישנה סיבה אחת שרשית להופעת עמלק הקושרת את שלשת המקרים.
בגמרא (סנהדרין צט ע"ב) מובא, שעמלק הוא צאצא של תמנע פלגש אליפז. היא היתה בת מלכים ובקשה להתגייר ונדחתה ע"י כל האבות ויצא ממנה עמלק. [עיינו בתוס' יבמות דף קט ע"ב ד"ה: רעה אחר רעה שהוכיח מכאן שאם הגרים מתאמצים להתגייר יש לנו לקבלם]. באור הענין הוא שגרות משמעותה התעוררות עצמית של המתגייר להכרה באלוקות ורצון גדול להתדבק בשכינה דרך הצטרפות והתחברות לעמו עם ישראל. לכן דחייתה של תמנע גרמה להופעת עמלק, שנלחם נגד ישראל, בכל פעם שעם ישראל זקוק לאותה התעוררות עצמית של דבקות בשכינה. כעין מידה כנגד מידה. בגלל שהאבות לא קלטו התעוררות זו, בכל פעם שישראל זקוקים להתעוררות עצמית שכזו זרעה של תמנע נלחם בנו.
נסביר זאת בהקשר לשלשת התקפותיו של עמלק:
על מלחמת עמלק ברפידים מובא ברש"י בשם המדרש:
"משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו".
אם כך, עמלק מגיע כדי להזכיר לנו את הקשר והדבקות בשכינה.

בפרשתנו, שואל המדרש "וישמע הכנעני" מה שמועה שמע ובא? שמע שמת אהרן והסתלקו ענני הכבוד, לפני הכניסה לארץ, הקב"ה רוצה מאתנו את ההכנה והעמל בעצמו, הסתלקות מנהיגות המדבר וענני הכבוד, והצורך לאזור כוחות עצמיים הם הרקע המחודש להופעת עמלק.

על ימי מרדכי ואסתר, חז"ל אומרים "אסתר מן התורה מנין שנאמר "אסתר אסתיר פני" ". יש הסתרת פנים כדי שעם ישראל יגיע בכוחות עצמו ל"הדר קבלוה בימי אחשורוש". לקבלת תורה לא מתוך קולות וברקים, לא מתוך "כפה עליהם הר כגיגית" אלא מרצונם. שוב מתעורר הקטרוג של דחיית תמנע, כמחסום להתעוררות עם ישראל.

גם בדורנו, לקראת הגאולה והתחדשות עם ישראל בארצו, סבלנו מהופעת "עמלקיות" איומה.
נקוה שנזכה בקרוב להתעוררות עצמית גדולה ע"י קירוב נדחי ישראל, כמובטח לקראת הגאולה השלימה.

פרשת שבוע

חקת