^ 1. בנושא זה עסק גם: הרב משה צבי נריה, "ברכת הגשמים", אמונת עיתך, 20 (כסלו–טבת תשנ"ח), עמ' 11–14. ראה גם: הרמ"צ נריה, "ברכת הגשמים", מאבני המקום, יג (תשס"א), עמ' 91–94. ראה עוד: דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, ב, עמ' עב–עד.
^ 2. ברכה זו נזכרת גם בגמרא תענית ו ע"ב, ובנוסח אחר בירושלמי ברכות פ"ט, ה"ב, ובתענית פ"א, ה"ג; בראשית רבה יג, טו; דברים רבה ז, ו; מדרש תהילים (בובר) יח, טז; תנחומא מקץ, א.
^ 3. את רב פפא מצינו במספר מקומות כמאחד נוסחאות של ברכות. ראה: ברכות נט ע"א: "אמר רב פפא הילכך נמרינהו לתרוייהו, זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו"; מגילה כא ע"ב: "אמר רב פפא הילכך נמרינהו לתרוייהו, האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע"; ברכות יא ע"ב לענין ברכות התורה, גירסת הרי"ף והרא"ש: "אמר רב פפא הילכך נמרינהו לכולהו"; סוטה מ ע"א לענין מודים דרבנן: "אמר רב פפא הילכך נמרינהו לכולהו". וכן כמאחד הלכות: שבת כ ע"א: "אמר רב פפא הילכך בעינן רוב עוביו ורוב היקפו"; חולין מו ע"א: "אמר רב פפא הילכך בעינן כזית במקום מרה, וכזית במקום חיה"; חולין סה ע"א: "אמר רב פפא הילכך בעינן רוב אורכו ורוב היקפו"; חולין עו ע"ב: "אמר רב פפא הילכך בעינן רוב עוביו ורוב היקפו".
^ 4. הרמב"ם בהלכות ברכות י, ה גורס: "רוב ההודאות א-ל התשבחות". ראה פירושו של הרב יוסף קאפח שם; הרב נחום רבינוביץ', יד פשוטה שם. על הסיומת הכפולה: "א-ל ההודאות ורוב ההודאות", ראה: הראי"ה קוק, טוב רואי, תענית, עמ' פ.
^ 5. כשיטת רש"י סוברים גם: הרא"ש לברכות ט, טו, ובקצרה ברא"ש לתענית א, ג (הובאו דבריו באבודרהם, הלכות ברכות, שער שמיני; ובטור, או"ח, סימן רכא); רשב"א ובשיטה מקובצת לברכות שם.
^ 6. רש"י לתענית ו ע"ב מזכיר את סוגייתנו, וכותב כך: "מאימתי מברכין על הגשמים – בפרק הרואה (ברכות נד ע"א) אמרינן: על הגשמים אומר הטוב והמטיב; והתם (נט ע"א) פרכינן הך ברכה דתקון לה רבנן, ומשנינן לה: הא דחזא מיחזא, והא דשמע משמע". ר' עקיבא איגר, בגליון הש"ס שם, הקשה: מדוע מביא רש"י את התירוץ הזה, והרי תירוץ זה נדחה בגמרא. הוא נשאר בצ"ע. ה"שפת אמת" שם מתרץ, שרש"י ציטט רק את תחילת הסוגיה, אך למעשה התכוון לכולה.
^ 7. כך פסקו: הרי"ף לברכות דף מג ע"ב בדפי הרי"ף; הרי"ף לתענית דף ב ע"א בדפי הרי"ף; הרמב"ם בהלכות ברכות י, ה; ספר מצוות גדול, עשין כז; ראבי"ה, ברכות, סימן קמו; ספר האשכול (אלבק), הלכות ברכת הודאה, לב ע"ב; כלבו, סימן פז, ד"ה הרואה חברו; שו"ע, או"ח, סימן רכא. סיכום הסוגיה ראה בבירור הלכה לברכות דף נט ע"ב, עמ' רמד.
^ 8. הצל"ח לברכות שם טוען, שתשובת הגמרא, המבחינה בין טובא לפורתא – אין כוונתה לחלק בכמות הממטרים, בין מעט להרבה, אלא להבחין בין מקומות: "פורתא" – הכוונה לגשמים שיורדים רק על שדה שלו, ו"טובא" – כאשר ירדו גשמים גם על שדות אחרים. אלא שהבחנה זו היא בין ברכת "מודים" לברכת "הטוב והמטיב", ולא בין "שהחיינו" ל"הטוב והמטיב".
^ 9. עוד על פרטי ההלכות של ברכת הגשמים, ראה: הרב שריה דבליצקי, פלגי מים – ביאורי הלכה ופסקים בשאלות הקשורות לברכת הגשמים ולתעניות ציבור בעת עצירת גשמים. ספרו זה נכרך עם ספרו של הרב יאיר כהן, נר אברהם, בני ברק תשנ"ח; הרב יואל מלכא, נתיבי הלכה, "הלכות ברכת ההודאות והגשמים", עמ' קלז–קמא; הרב אברהם הלוי, ברכת השיר והשבח, עמ' עט–פב, רסט–רעב; הרב בן ציון ליכטמן, בני ציון על שו"ע, או"ח, סימן רכא.
^ 10. הרב אהרון בן יעקב, כלבו, סימן פז, ד"ה הרואה חבירו.
^ 11. כך הבינו גם: הרב אברהם דאנציגר, חיי אדם, כלל סה, ז; הרב שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך סימן סא, ט.
^ 12. הרב שריה דבליצקי, שם, עמ' רכא–רכב, מספר על שנים שבהן בירך הוא עצמו את ברכת הגשמים: אדר תשל"ט, כסלו תש"מ, טבת תשמ"ב, שבט תשמ"ה. במכתב ברכה בפתיחת הספר, מעיד הרב מאיר מאזוז על עצמו שהוא בירך את ברכת הגשמים בשבת פרשת בשלח תשנ"א (תחילת מלחמת המפרץ), אחרי שהיתה עצירת גשמים.
^ 13. ראה עוד בהרחבה: הרח"ד הלוי, מקור חיים השלם, חלק ב, עמ' 179–182.