ערך הדיבור | הרה"ג דוב ליאור | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

364

2 דק' קריאה

פרשת השבוע נפתחת בפרשת נדרים. תורת ישראל מיחסת חשיבות גדולה לערך הדיבור של האדם מישראל, אדם יכול לנדור נדרים ולהישבע שבועות, ויש תוקף מחייב לדבריו כך שהוא מחויב לעמוד בדיבורו.
באופן כללי נדר נקרא בלשון חז"ל 'איסור חפצא', כלומר, שהאדם אוסר על עצמו חפץ מסוים, ואילו שבועה נקראת 'איסור גברא', כלומר, שאדם יכול לאסור או להחמיר על עצמו לעשות פעולות או לחדול. מעמד מיוחד יש לבנות בהיותן מאורסות שגם אביה וגם בעלה מפירים נדריהן. לעומתן, אישה נשואה בעלה יכול להפר את נדרה, אבל הוא מוגבל שרק נדרי עינוי נפש או דברים שבינו לבינה הוא יכול להפר, אבל לא שאר נדרים, ואילו בת, אביה יכול להפר כל נדר שלה. על פי הרמב"ם ההסבר הוא שבעל איכפת לו בייחוד בדברים הנוגעים אליו, ואילו בת, אביה איכפת לו שלא תהיה נדרנית סתם, ולכן כל נדר יש לו חשיבות חינוכית. לכן אב יכול להפר את כולם כל זמן שהיא ברשותו הבלעדית, ולא ארוסה, שאז גם סמכותו מצטמצמת לנדרי עינוי נפש כמו אצל הבעל.
התורה פותחת את פרשת הנדרים שמשה אמר אותה לראשי המטות, ולכאורה מה פרשה זאת שייכת להם יותר מכל שאר הפרשיות שנאמרו לכלל ישראל? חז"ל הבינו שיש בזה רמז, שלראשי העם ישנו מעמד מיוחד - יחיד שהוא מומחה, כלומר חכם בחוכמת התורה, יכול להתיר נדר אם הנודר מוצא פתח שאילו היה יודע שישתנה המצב, לא היה נודר, ואז החכם מתיר לו.
נראה שיש מקום להוסיף עוד רעיון לפרשתנו. כפי שהוזכר הפרשה עוסקת בהחשבת הדיבור של האדם מישראל, מנהיגי הציבור יש להם אחריות בהתנהגותם ואם מנהיג שבט או נבחר ציבור מבטיח דבר כל שהוא יש עליו לעמוד בדיברו! מעין מה שמצינו בהלכה (שו"ע ח"מ כ"ב) דמה שאדם מתחייב בפני נבחרי ציבור לא יכול לחזור מדבריו ואינו זקוק למעשה קניין, והוא הדין מה שהם אומרים יש תוקף לדיבור שאי אפשר לחזור בו.
הלוואי שנזכה שמנהיגי הציבור שלנו יהיו במדרגה זאת שדיבורם והבטחותיהם יהיו ברי תוקף, שמה שאמרו או הכריזו שיעמדו אחרי דבריהם, זה יעלה את קרנם בעיני הציבור וממילא יחס הכבוד עליהם יגדל וישתפר וכל העם הזה על מקומו יבוא בשלום.