כתבות בנושא מאמר א - ספר העיקרים
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא מאמר א - ספר העיקרים
סיכום עיקרי אמונת ישראל ותורתם, והבנת ייעודם של בני נח
פרקים כה-כו, סיום וסיכום מאמר א' - שיעור מס' 25
בפכ"ה למדנו על האפשרות שיהיו שתי דתות אלוקיות אמיתיות במקביל בזמן אחד, וכגון תורת משה לישראל ושבע המצוות של בני נח. בהקשר זה הרחבנו על השווה והשונה בין המחבר לריה"ל ביחסם לסגולת ישראל ומעלת ארצם, וכן הבדלנו בין שיטת המחבר ושיטת הרמב"ם ביחס למצוות בני נח. בפכ"ו המחבר סיכם את המסקנות העולות מכלל המאמר – דהיינו הבנת עיקרי, שורשי וענפי הדתות האלוקיות במניינם הנכון, והבנת דרך המבחן לאימותה של הדת האלוקית האמיתית. בשולי הדברים סיכמנו את תוכנו של כלל מאמר א בפירוט המהלך והמבנה של הפרקים בו.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו כסלו תשע"ז
לגיטימיות החקירה בדת, והדרך לדת האלוקית האמיתית
פרק כד - שיעור מס' 24
למדנו על הבעייתיות שישנה בחקירת יסודי הדת בשל הפסד חוזקה של האמונה ותמימותה, ומצד שני על הבעייתיות הלא פחותה בחוסר החקירה והישארות מאמיני דתות מסוימות בטעותם לנצח בלא זה. ולאחר מכן למדנו על פתרונו של הדבר במציאות הנוכחית בה אמונת ישראל היא תורה אלוקית המוסכמת על הכל, שלפחות בעבר היא הייתה התורה האלוקית האמיתית – וממילא בירור עיקריה ונצחיותה לעומת טענות מחלפותיה יכול להיות לגיטימי בלא הפסדת תמימות עיקרה של האמונה וודאותה. לאור המסקנה הזו – סיכם המחבר את אופני המבחן הראויים להבחין בין הדת האמיתית למזויפות מצד עצם מגמת הדת ועיקריה ומצד מניח הדת במבחן שלמותו ואופן אימותו, (וכפי שלימדנו הרמב"ם). בשולי הפרק סיכמנו את מהלך הפרקים טז-כד שעניינם הוא לבאר 'במה תוכר הדת האלוקית האמיתית מהדתות המזויפות המידמות לה'.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג כסלו תשע"ז
ששת האמונות שהינן 'ענפי הדת'
פרק כג - שיעור מס' 23
בפרק זה מונה המחבר שש אמונות חשובות נוספות על העיקרים והשורשים של התורה האלוקית (אותם כבר סיכם בפרק טו), ומכנה אותם 'ענפים'. ביארנו את מהותם של הענפים כאמונות המגדירות את הדרך הנכונה שיש להאמין בעיקרים – וזוהי סיבת חומרתן, וסיבת היותן 'ענף' ולא 'עיקר' או 'שורש' היא מפני שניתן היה להעמיד את התורה גם בלעדיהם. (האמונות הללו חלקן שייכות בכל דת אלוקית וחלקן דווקא בתורת משה, ואלו הם: חידוש העולם, מדרגתו הייחודית של משה, שהתורה לא תשתנה, שניתן לזכות לעוה"ב גם ע"י מצווה אחת, תחיית המתים וביאת המשיח). בשולי הדברים הראנו איך שלאחר דברי המחבר בפרק זה, ההבדל בין עיקריו של הרמב"ם למניין עיקריו של המחבר נעשה קטן מאוד.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב כסלו תשע"ז
"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"
פרקים כא-כב - שיעור מס' 22
בפרק כא למדנו על מציאות הנבואה והניסים בישראל המעידה על ההצלחה הנצחית והשארות הנפשות שלהם. עוד למדנו שם כי ניתן להסיק מהעובדות ההיסטוריות הללו כי המביא להצלחה הנצחית היא 'האמונה בה' ובתורתו' העל שכלית שהייתה בישראל, ולא 'הידיעה המחקרית' גרידה שהייתה גם אצל אחרים. ובפרק כב השלים המחבר לבאר שהאמונה העל שכלית הזו – אינה במבוססת על השכל בלבד (שאם לא כן – היא לא הייתה מעליו), אלא על בעיקר על הניסיון והקבלה. והוא הוסיף לבאר מה גבולותיה של אמונה זו – ובאיזה סוגי 'נמנעות' שייך להאמין ובאילו לא. [במקביל לדברי המחבר הדגשנו את יסודות דבריו מדברי ריה"ל בכוזרי, שבודאי עליהם הוא התבסס].
הרב בן ציון אוריאל | י"א כסלו תשע"ז
בירורה החזק של המסורת שיסודה בפרסום גדול
פרקים יט-כ - שיעור מס' 21
בשני הפרקים הללו מלמדנו המחבר מדוע המסורת על אירוע גדול ומפורסם מהווה מקור אמין, מספק והכרחי לאמונת התורה. [פרק יט על רמת הבירור של מסורת מאבות לבנים, ופרק כ על התנאי החשוב לביסוס המסורת – שיסודה יהיה בפרסום גדול, ורמת בירורה בהתאם לגודל הפרסום ורמתם של הקהל המדובר].
הרב בן ציון אוריאל | ח' כסלו תשע"ז
האימות הישיר והברור של תורת משה במעמד הר סיני
השלמת פרק י"ח - שיעור מס' 20
למדנו בפרק על רמת הבירור המסופקת שיש לטענת נבואה ע"י ניסים והגדת עתידות בלבד, לעומת רמת הבירור הגבוהה בשליחותו של משה - לה זכו ישראל במעמד הר סיני. המחבר ביאר את השלכת הדברים על ייחסנו המותנה לנביאים אחרים בישראל (ומחוץ), הנובע מהאמונה שאינה מבוררת דיה בטענתם. והוספנו לעיין בתיאור המדויק של מעמד מעמד הר סיני, ומה בדיוק זכו ישראל לשמוע בו לדעת הרמב"ם ולדעת המחבר.
הרב בן ציון אוריאל | ז' כסלו תשע"ז
בירור הקריטריונים לתורה אלוקית אמיתית
תחילת פרק י"ח - שיעור מס' 19
המחבר הגדיר כי המבחן הראשון שיש לבחון על מנת לאשש טענת דת אלוקית הוא האם היא עומדת במבחן העיקרים והשורשים שהתבררו בפרקים הקודמים כהכרחיים עבורה. והמבחן השני הוא האם אותה דת התאמתה באימות עצמי – שרק דת כזו יכולה להימצא תורה אלוקית אמיתית. לשם כך התבאר לנו בפרק זה מהו אימות עצמי ודאיי לעומת הספק הנשאר באימות שאינו עצמי, ונוכחנו כי תורת ישראל התאמתה באימות עצמי ברור במעמד הר סיני לעומת הנצרות ושאר דתות שניתן להסיק את זייופם מעצם העובדה שלא הוכחו באימות עצמי אפילו לפי טענתם.
הרב בן ציון אוריאל | ו' כסלו תשע"ז
הנחות היסוד שעליהן מבוססת התורה
פרק י"ז - שיעור מס' 18
המחבר מבאר כי כל חכמה בנויה על הנחות מסוימות, וחוקר מהן הנחות היסוד שעליהם מושתתות הדתות האלוקיות. לשם כך הוא מפרט את ארבעת הדברים שראוי לסמוך עליהם גם בלא ראיה, שהם: המושכלות הראשונות, המוחשות, הניסיונות וה'נמשכות'. הוא מסביר מדוע צודק לסמוך עליהם, ולאחר מכן הוא מראה כיצד ביסס ה' בעולם את ה'דתות האלוקיות' בכלל, ואת תורתנו בפרט ע"י הניסיון באופן ברור שיהיה נמשך אף לדורות הבאים באופן מבורר ע"י המסורת והעובדות המפורסמות 'הנמשכות'.
הרב בן ציון אוריאל | ה' כסלו תשע"ז
האם ניתן לבסס דעה אמיתית ומוחלטת?
פרק ט"ז - שיעור מס' 17
הפרק בא לבאר את יסודות האפשרות לבסס דעה מוכחת בשל הלגיטימיות לסמוך על ה'מושכלות הראשונות' (=האכסיומות) ועל הסקות ההיגיון האנושי. על פלא מציאות המושכלות הראשונים ואפשרות הסקת המסקנות בשכל האדם, הנקראים 'דעת' ו'בינה', מלמדנו המחבר מתוך דברי ה' לאיוב, מתוך דברי דוד בתהילים נא, ומדברי שלמה בפרק ב של משלי. כמו כן, הוא מבאר בצורה נפלאה את ברכת 'חונן הדעת' לאור הבנת חלקי ההשגה השונים. לאחר הכרה בבסיסה היציב של דעת האדם נוכל לגשת לבסס גם את הדת האלוקית בפרקים הבאים.
הרב בן ציון אוריאל | ד' כסלו תשע"ז
סיכום מניין העיקרים הנכון לפי דרכו של בעל העיקרים
פרקים יד-טו - שיעור מס' 16
השלמנו את לימוד פרק יד המבאר את שיטת המחבר שאין ראוי למנות מצווה מסוימת כלשהי כעיקר או כשורש, לעומת דרך הרמב"ם בזה שיש בעיקרים מצוות כוללות. ולמדנו את פרק טו בו משלים המחבר להגדיר את שמונת השורשים שראוי למנות לדעתו בכדי להאמין נכון את ג' העיקרים הכוללים, תוך הסברה עקרונית מדוע יש למנות את כל השורשים הללו, ומדוע דווקא אותם ולא אחרים.
הרב בן ציון אוריאל | א' כסלו תשע"ז
האם מצווה מסוימת יכולה להימנות בין עיקרי התורה?
פרק י"ג תחילת י"ד - שיעור מס' 15
בפרק יג למדנו מהו 'שורש' לעומת 'עיקר' ועל ההכרח להאמין בעיקרים לפי השורשים. ובתחילת פרק יד למדנו את טענת המחבר שאין למנות בין העיקרים והשורשים מצוות מסוימות, והרחבנו מעט בביאור מחלוקתם של המחבר והרמב"ם בעניין. הדברים ישלמו יחד עם השלמת הפרק בשיעור הבא.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט חשוון תשע"ז
מדוע פתחה התורה בתיאור חידוש העולם?
פרק י"ב - שיעור מס' 14
ביארנו את תפקידיו של פי"א - כמבסס את ג' העיקרים שנתבארו בפ"י, וכהקדמה לפי"ב שהחידוש אינו מעיקרי התורה. ע"י שנתבאר בפי"א שמגמת התורה בתיאור בראשית ללמד על עצם מציאות הפועל ולאו בדווקא על החידוש – התאפשרה הטענה בפי"ב שהחידוש אינו עיקר. במהלך הפרק ביאר המחבר שאף שאמונת הקדמות כשיטת אריסטו הינה כפירה, האמנתה על דרך אפלטון הינה טעות בלבד ולא כפירה בעיקרי התורה ולא בשורשיה (וכפי שכבר כתבו ריה"ל והרמב"ם). בסיום הפרק פרש המחבר אף את דעת הרמב"ם כשיטתו, ובהקשר זה הרחבנו עוד על דרכו של הרמב"ם ועל היחס בין דבריהם, [וכן על יחסם של גדולי ישראל בכלל בדורות הבאים לסוגיית 'עיקרי התורה'].
הרב בן ציון אוריאל | כ"ח חשוון תשע"ז
'כתוב, והרוצה לטעות יטעה'
השלמת פרק י"א - שיעור מס' 13
סיכמנו את הנאמר בפרק עד כה, והמשכנו ללמוד כיצד נרמז העיקר השלישי החל מ"והאדם ידע" ועד "זה ספר תולדות אדם". לאחר מכן, המחבר באר את עניינו של הפס' הראשון בתורה, הבא לאחר הקדמת ג' העיקרים – שעניינו לבאר את עניין הצלם ודמות אלוקים שניתן לאדם שמאפשר לו את הנצחיות כפרט, שהוא היסוד לתורה שזהו יעודה. ובהקשר זה המחבר הרחיב על ההשגחה הכוללת שיש למין האדם בדומה לשאר המינים, מלבד ההשגחה הפרטית על כל אדם פרטי – ובאר כיצד במציאותו הייחודית הזו של האדם הוא מעיד על 'רשות אחת', וכיצד המסר הזה מכריח לכתוב "נעשה אדם" בלשון רבים דווקא, 'והרוצה לטעות יטעה'.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ז חשוון תשע"ז
ג' העיקרים מתבארים בהקדמתה של התורה
תחילת פרק י"א - שיעור מס' 12
המחבר טוען כי ניתן ללמוד מעקרי תורתנו מהם העיקרים הכוללים לכל 'דת אלוקית', וכן שניתן ללמוד מראשית התורה מהם עיקריה. הוא טוען שכמו שלהבנת כל חכמה נדרש להקדים לה את ההנחות היסוד שעליהם היא בנויה, כן נהגה התורה והקדימה לבאר תחילה את שלושת עיקריה. הספקנו ללמוד את דבריו על עיקר מציאות ה' וכיצד הוא עולה מהפרשייה הבריאה "בראשית..." עד "ויכולו", ועל עיקר 'תורה מן השמים' העולה מפרשיית "אלה תולדות השמיים..." עד "והאדם ידע" הכוללת את יצירת האדם ושימתו בגן עדן, קריאת השמות לחיות, יצירת חוה, החטא ועונשו.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ו חשוון תשע"ז
הבחירה והתכלית ושלושת עיקרי אמונת ישראל
פרקים ט'-י' - שיעור מס' 11
פתחנו בהצגת פירושי הקדמונים למזמור "השמים מספרים" (כוזרי ורמב"ן) שבעקבותיהם צעד המחבר בפ"ח. לאחר מכן סקרנו את מהלך העניינים שבדברי המחבר מראשית הספר ועד כה – שהיוו הקדמה להבנת המניין הנכון של עיקרי האמונה של הדת האלוקית. בפרקים אלו למדנו מדוע אין להכליל את ההכרה בבחירה החופשית ובתכלית של הפעולות בין העיקרים המיוחדים לדת האלוקית, מדוע שלושת העיקרים – מציאות ה', תורה מן השמיים ושכר ועונש – בלבד הינם העיקרים הייחודים לדת האלוקית, וכיצד לימדונו חכמים את הדבר במשנה בסנהדרין בפרק חלק.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ג חשוון תשע"ז
מעלותיה של תורת ה' על כל הדרכה אנושית
פרק ח' - שיעור מס' 10
המחבר מבאר את חסרונותיה של כל דת נימוסית, ולעומתה הוא מבאר את מעלות הדת האלוקית כפי שהזכירם דוד במזמור "השמים מספרים..." בפסוקים: "תורת ה' תמימה... עדות ה'... פיקודי ה'... מצות ה'... יראת ה'... ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו" וכן את מעלת ההולך בדרך הדת האלוקית ושכרו שבחתימת המזמור "הנחמדים מזהב... בשמרם עקב רב".
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב חשוון תשע"ז
האם מחויב שתינתן תורה מן השמיים לאדם?
פרק ז'-תחילת ח' - שיעור מס' 9
פתחנו בהשלמה לפרק ו ובארנו את התייחסות המחבר ושאר הראשונים לשאלה האם תורה מן השמיים הינה דבר הכרחי שיימצא מצד הטבע או דבר על טבעי הידוע על מציאותו רק מכח ההתגלות והמסורת שמעידה עליה. לאחר מכן למדנו את פרק ז בו מבוארות מהויותיהם של שלושת סוגי הדתות – הטבעית, הנימוסית והאלוקית – ומגמתה של כל אחת מהן. לבסוף למדנו את תחילת פרק ח וביארנו את מעלת הדת האלוקית על הדת הנימוסית בכך שהיא משלימה את האדם לחלוטין ובכך מקנה לו את הנצחיות.
הרב בן ציון אוריאל | כ"א חשוון תשע"ז
מהות הדתות הטבעית, הנימוסית והאלוקית והכרחיותם לאדם
פרקים ה'-ו' - שיעור מס' 8
בפרקים אלו הסביר המחבר את הכרח מציאותם של סידורים חברתיים ושל תורה אלוקית לצורך הגעת מין האדם לשלמותו. סדרים אלו נקראים בלשונו: הדת הטבעית, הדת הנימוסית והדת האלוקית. כמו כן באר המחבר את האופן שצריכות להימצא הדתות הנימוסית והאלוקית באדם – באופן טבעי – שיונחו על ידי חכמים או נביאים מסוימים שישאירו את ההדרכות למין האנושי בכל מקום ובכל זמן ע"י תלמידים וספרים, ובכך יוכל כל מין האדם להגיע לשלמותו. [בהקשר לפרק ו הערנו על היחס בין שיטת המחבר לשיטת המהר"ל מפרג בעניינים שונים].
הרב בן ציון אוריאל | כ' חשוון תשע"ז
ג' העיקרים של ר' יוסף אלבו לעומת הי"ג של הרמב"ם
פרק ד' - שיעור מס' 7
המחבר מגדיר את ג' עקרי הדת הכוללים שמהם מסתעפים יסודות נוספים, מראה את מרכזיותם בברכות 'מלכויות, זיכרונות ושופרות', ובדברי ישעיהו, ומנסה ליישב את מניין הי"ג של הרמב"ם בהתאם לזה. בשולי דבריו ניסינו לבאר את שורש המחלוקת בינו ובין הרמב"ם וליישב את מניינו של הרמב"ם בצורה טובה יותר.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט חשוון תשע"ז
הקשיים במנייניהם של מוני העיקרים השונים
פרק ג' - שיעור מס' 6
המחבר מגדיר את המשמעות המושג 'עיקר' ומתקשה לאור זאת במניין י"ג העיקרים של הרמב"ם, בכ"ו של 'יסודות המשכיל', ובשישה של ר' חסדאי קרשקש בכך שלא כללו את כל ה'עיקרים' או שמנו אמונות שאינן עונות להגדרת מושג זה. כמו כן, גם בלא הגדרתו למושג עיקר, המחבר מראה שקשה למצוא מכנה משותף שיכליל את העיקרים שמנו בכלל מיוחד וספציפי.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז חשוון תשע"ז
הרשות לחקור בעיקרים
המשך פרק ב' - שיעור מס' 5
מסקנה מהי דרכו של אונקלוס בעניין הרחקת ההגשמה. דוגמאות וראיות לכך שיש רשות לאדם לפרש את התורה על פי דעתו בדברים שאינם עיקר להבנתו. ביאור במחלוקת הרמב"ם והראב"ד על הגדרתו של מאמין הגשמות ככופר. הסקת המסקנה בעניין הרשות לחקור והזהירות מלהגדיר ככופרים, אנשים טובים שאין התואר ראוי להם.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג חשוון תשע"ז
הקריטריונים לכפירה באמונה
פרק ב' - שיעור מס' 4
ראינו את ההגדרה לכופר לפי המחבר – שהוא הכופר בתורה גם לפי הבנתו, ולא די בזה שכופר בעיקרי התורה לפי דעתנו, מפני שכל עוד הוא סבור שדעת התורה היא כדעתו – אף אם הוא טועה וחוטא הרי שאינו כופר. לאחר מכן, ביארנו מתי ניתן להבין את פסוקי התורה שלא כפשוטם. וזה כאשר הם נסתרים או על ידי פסוק אחר, או ע"פ מסורת חז"ל, או ע"פ השכל. בלא אחד מההכרחים הללו – מוכרחים לפשוטו של מקרא. המשכנו לבאר את התייחסותם של הרמב"ם וריה"ל לאמונות הקדמות השונות, של אריסטו ושל אפלטון, שאותם הביא המחבר בפרקנו בכדי לבסס את שיטתו, בהגדרת הכפירה. לבסוף סיימנו בהערה על מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בעניין הרחקת ההגשמה בתורה ע"י אונקלוס.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב חשוון תשע"ז
הסכנה בעיון בהגדרת עיקרי האמונה
פרק א' - שיעור מס' 3
המחבר מבאר שאף שאין בעיקרי הדת הכלליים מחלוקת, ייתכנו הבדלים בהגדרת העיקרים הפרטיים של הדת האלוקית, ועומד על כך שמשמעות הגדרת כל עיקר פרטי הינה הוצאת מן הכלל של כל מי שלא מאמין בו, וכן ויתור על עיקר שאחר מנה – הינה יציאה מן הכלל לדעת אותו מונה. וזוהי סכנה גדולה לכאורה בעיסוק העיקרים, שאמורה להרחיק אותנו מהעיסוק בהם. אמנם את הפיתרון לבעיה זו יבאר רבינו בפרק הבא.
הרב בן ציון אוריאל | ט' חשוון תשע"ז
המוטיבציה של ר' יוסף אלבו לכתיבת סיפרו
הקדמת הספר- שיעור מס' 2
על התעוררות המחבר להגדיר את עיקרי האמונה, אותה סיבב 'המניע הראשון' דהיינו הקב"ה, ותפילת המחבר שיהא נעם ה' ועזרו עליו, וביאור תפילת משה הזו בהקשר זה.
הרב בן ציון אוריאל | ח' חשוון תשע"ז
