כתבות בנושא ספר העיקרים
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרות בנושא ספר העיקרים
בעניין תארי ה' בכתבי הקודש - דברה תורה כלשון בני אדם
מאמר שני, פרק י"ד - שיעור מס' 15
הרב בן ציון אוריאל | י"ב טבת תשע"ז
כל המציאות היא כלל אחד שיוצא מן האחד יתברך
מאמר שני, פרק י"ג - שיעור מס' 14
הרב בן ציון אוריאל | י"א טבת תשע"ז
מהות המלאכים ומספרם
מאמר שני, פרק י"ב - שיעור מס' 13
הרב בן ציון אוריאל | י' טבת תשע"ז
'כנסת ישראל תהא בן זוגך'
מאמר שני, פרק י"א חלק ב' - שיעור מס' 12
הרב בן ציון אוריאל | ז' טבת תשע"ז
סדרה בנושא ספר העיקרים
חתימה בשלום התכליתי
מאמר ד', פרק נ"א - שיעור מס' 54
המחבר באר שהשלום התכליתי, שהוא הטוב המוחלט והגמור, הוא הגמול הנצחי לעוה"ב, והאיזון השלם והשלום בעוה"ז הוא ההכנה אליו, ושעל השני מיני השלום הללו נתברכנו בברכת כוהנים. ובזה הוא חתם את סיפרו בשלום. בשולי דבריו סיימנו בסיכום המאמר הרביעי ובהבנת מבנהו, ובסקירה על עיקר עניינו ומבנהו של כלל הספר ועל חידושו וייחודו של המחבר בו.
הרב בן ציון אוריאל | ז' תשרי תשע"ז
ביאור התרעומות בתהילים על הגלות
מאמר ד', פרק נ' - שיעור מס' 53
המחבר באר את שלושת טעמי התרעומת שהתרעמו בכתובים על קושי הגלות, ולימד שלא היה זה מתוך טענה שהגלות אינה כדין אלא רק מציפייה לחסד ה', לקיום הבטחתו ולמען כבוד שמו. המחבר הראה את הדברים בכמה מזמורים, ובאר בפירוט והרחבה את כל מזמור פט בהקשר זה.
הרב בן ציון אוריאל | ו' תשרי תשע"ז
"ואני תמיד איחל, והוספתי על כל תהילתך"
מאמר ד', פרק מ"ח-מ"ט - שיעור מס' 52
בפמ"ח חילק המחבר בין התקווה לישועה הפרטית לבין תקוות הישועה הלאומית הכללית ולימד על נחיצותן של שתיהן, ועל ודאות הגעתן (בתקווה הפרטית – בהתאם לרמת התקווה, ובתקווה הכללית בזמן המיועד שיבוא ולא יאחר). ובפמ"ט לימד על מעלתה העליונה של התקווה והציפייה לישועת ה', ושמחמת ודאות הגעתה – לא זו בלבד שהיא אינה מחלישה את האדם, אלא להיפך – היא מחזקת ומעצימה אותו ומרוממת אותו לשיא של אמונה שלמעלה מכל זבח ותהילה.
הרב בן ציון אוריאל | ה' תשרי תשע"ז
הציפייה לישועת ה' למען שמו, חסדו ואמיתו
מאמר ד', פרק מ"ז - שיעור מס' 51
המחבר באר מהם שלושת הסיבות שבעבורם אנו מקווים לישועת ה' ומה עניינה הייחודי של כל אחת מהם. והם תקוות החסד (היינו שה' יושיע בחסדו הגדול בלבד בלא כל טענה מצידנו), תקוות הכבוד (היינו שה' יושיע למען כבודו ולא למענינו) ותקוות ההבטחה (היינו שה' יושיענו מצד קיום בריתו והבטחתו לנו את הישועה).
הרב בן ציון אוריאל | ד' תשרי תשע"ז
"כל זאת באתנו ולא שכחנוך"
מאמר ד', פרק מ"ו - שיעור מס' 50
באר את שבחם של ישראל הבוטחים בה' הן בעת ההצלחה והן בעת שיא הצרות בגלותם (ושבחם הגדול בפרט בבטחונם על אף הבושה שיש להם מחרופי הגויים מכך שהם בוטחים בעוד אינם נגאלים), ובאר את מזמור מד העוסק בעניין זה.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ח אלול תשע"ז
מהות ה"ברית" וברית ה' עימנו לגואלנו
מאמר ד', פרק מ"ה - שיעור מס' 49
המחבר לימד מהו מהות הברית ודרך עשייתו ואת הטעם לכל זה (שהוא אות על עוצם האהבה וההתאחדות בין כורתי הברית כאילו הם גוף אחד, ולכן היו עוברים בין בתרי בעל חיים לאות שהקישור בין כורתי הברית יהיה כמו קישורם של הבתרים שרק המוות יפריד בינותם), וביאר לפי זה את הברית שכרת ה' עם אברהם וכל זרעו לעולם בברית בין הבתרים ובברית המילה, ושהיא אות ברור עבורנו לגאולתנו הודאית שתבוא במהרה בימינו.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ו אלול תשע"ז
עומק הודאות הקיום דברי הנביאים וביאת הגואל
מאמר ד', פרק מ"ג- מ"ד - שיעור מס' 48
בפרק מג המחבר דן במדרגות הודאות של הידיעות השונות הבאות מן המקורות השונים בין בהכרת דברים שכבר מצויים בפועל ובין באפשרות דברים עתידיים וצפייתם מראש. והוא מראה את היתרון העצום שיש למידע המגיע בנבואה מפי ה' על פני כל מקורות המידע האחרים (ידיעות הדבר בסיבותיו הטבעיות וידיעותיהם השונות של הקוסמים והחוזים בכוכבים). ובפרק מד מלמד המחבר מדוע אין כל חשש של טעות או כזב בנבואותיהם של הנביאים על גאולת ישראל (הן מצד ה', הן מצד הנביא והן מצד המסורת), ומבאר בהקשר זה את דברי ישעיה "ובא לציון גאול...".
הרב בן ציון אוריאל | כ"ד אלול תשע"ז
ביאת המשיח בתורה ובנבואה
מאמר ד', פרק מ"ב - שיעור מס' 47
המחבר ביאר על החיוב להאמין בביאת המשיח, והוסיף לבאר שאף שניתן לפרש חלק מדברי הנביאים שכבר נתקיימו בעבר – הרי שנבואות רבות שלהם בודאי טרם נתקיימו ולפיכך הן מעידות בבירור על גאולת עם ישראל וביאת המשיח (במהרה בימינו!), ואין צורך בדבר אמונה זו להיסמך על המסורת בלבד (המחבר הביא לכך כעשר ראיות מהתורה ודברי הנביאים).
הרב בן ציון אוריאל | כ"ג אלול תשע"ז
ביסוס הגמול הרוחני ע"י ביסוס ההשגחה האלוקית
מאמר ד', פרק מ"א חלק ב' - שיעור מס' 46
המחבר באר כי העובדה שעובד ה' מושגח על ידו ושהוא משוחרר מחוקי הטבע מלמדת היא אף על גמולו הרוחני שלאחר המוות. ולימד כי אחת הסיבות שהתורה לא ביארה בפירוש ובאורך את הגמול הרוחני הנצחי הייתה מפני שהיא העדיפה לעסוק השורש הדבר שהוא ביסוס ההשגחה ושעל ידי זה כבר יישמע הגמול הנצחי ממילא.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב אלול תשע"ז
כוללת מן התורה שהגמול הרוחני הוא עיקר שכר מצוותיה
מאמר ד', פרק מ"א חלק א' - שיעור מס' 45
המחבר הוכיח מה'כרת' ומיתת הנפש שנזכרו לרוב בתורה שעיקר שכרה של קיום התורה הוא קיום הנפש ברוחניותה, והוא הראה שדבר זה כבר נתברר לאדם הראשון לפי שיכלו ומתוך התגלות ה' אליו בציוויו, ושממנו והלאה הדבר היה פשוט ידוע ומפורסם במסורת. כמו כן הביא המחבר את ראיית הראשונים להשארות הנפש ממעשה העקידה.
הרב בן ציון אוריאל | כ"א אלול תשע"ז
היכן נזכר הגמול הרוחני בתורה?
מאמר ד', פרק ל"ט-מ' - שיעור מס' 44
המחבר נזקק לשאלה מדוע נזכר בתורה בעיקר גמול גשמי ולא רוחני בעוד שדווקא הרוחני הינו עיקר הגמול על עבודת הבורא וקיום מצוותיו. ותחילה הוא דוחה שני הסברים שלכשעצמם הם אינם מספיקים לדעת המחבר, ואח"כ הוא מבאר שכל אזכורי השכר הגשמי לא הוזכרו אלא כאשר התורה מדברת עם כלל האומה במקומות שלא ניתן היה לדבר בגמול הרוחני, ולפיכך אין להתקשות מדוע התורה הרחיבה דווקא בהם בגמול הגשמי. ובשאר התורה, לעומת זאת, הוא מראה שאף שהיא מיעטה לדבר על הגמול של היחיד – הרי שבאותם המקומות שהיא כן דברה בו הרי שדיברה דווקא על הגמול הרוחני (ואם הוזכר שם הגשמי הרי שאינו אלא כתוספת נלוות הטפילה לעיקר השכר). המחבר הביא לדבר ראיות מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים.
הרב בן ציון אוריאל | כ' אלול תשע"ז
"לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא"
מאמר ד', פרק ל"ח - שיעור מס' 43
על החסד האלוקי של המעטת העונש המחויב לאדם מצד הדין, הנלווה והנוסף על החסד של נתינת השכר הנצחי. המחבר מסביר את הדבר בפרקנו ומבססו ע"י כמה ראיות ומקורות המלמדים על זה.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט אלול תשע"ז
"שתה עוונותינו לנגדך"
מאמר ד', פרק ל"ז - שיעור מס' 42
: המחבר הביא שתי ראיות לעניין שלימד בפרק הקודם שלפי שורת הדין יש להעניש את החוטא בהתאם למדרגתו של המצווה, ולא לפי מעשיו של החוטא בלבד. אחת מפרשת "ושלחתי לפניך מלאך... פן אכלך בדרך" (שמות כ, ו) המלמדת על חומרת הדין בחטא לבורא באופן ישיר לעומת חטא למלאכו, ושנייה ממזמור צ בתהילים בו משה 'מתרעם' להדיא על המידה הזו (ובהקשר זה מבאר המחבר את פרקים צ-צא בתהילים בשלמותם).
הרב בן ציון אוריאל | י"ז אלול תשע"ז
הבנת הצדק והחסד האלוקיים שבשכר ועונש נצחיים
מאמר ד', פרק ל"ו - שיעור מס' 41
ישנו קושי להבין את הצדק שבמתן שכר או עונש נצחי על מעשים זמניים מאחר שהגמול אינו נערך ביחס לעבודה. המחבר דן בפרקנו בקושי זה, ומבאר כי העונש הנצחי אכן צודק הוא לפי שורת הדין בשל החומרא האינסופית של המראת רצונו של הבורא בעל המעלה האינסופית, ולעומת זאת יסודו של השכר הנצחי הוא מחסד הבורא ולא לפי שורת הדין בלבד.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז אלול תשע"ז
תחיית המתים, מתי ועבור מי?
מאמר ד', פרק ל"ה חלק ב' - שיעור מס' 40
המחבר דן בטעמי תחיית המתים ובמקורותיה, ומבאר כי אם עניינה לתת שכר או עונש אף לגוף אזי היא שייכת לכלל המין האנושי ותהיה באחרית הימים ליום הדין הגדול. ואילו עניינה הוא לאפשר לצדיקים להוסיף במדרגה הרי שהיא להם בלבד והיא תהיה בימות המשיח. עוד לימד המחבר שתחיית המתים לצדיקים נתפרשה היא בכתובים בדניאל בלא כל ספק, ולעומת זאת לתחייה הכוללת ליום הדין הגדול אין מקור בכתובים והיא תאמן לפי קבלת האומה בלבד.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו אלול תשע"ז
הבנת מהות תחיית המתים ואופן התרחשותה
מאמר ד', פרק ל"ה חלק א' - שיעור מס' 39
פתחנו בביאור מהלך הפרקים בהם אנו עסוקים בהבנת מהות הגמול הנצחי ותחיית המתים, שאחריהם יתבאר אף הצדק שבו ואופן אזכורו בתורה, ולבסוף עניין המשיח והציפייה והביטחון בביאתו. בפרקנו עצמו הספקנו ללמוד את ביאורו של המחבר למהות התחייה ומדוע היא תחייה ולא יצירה חדשה (וזה נתבאר לפי היסוד שבשרידי הגוף נותר הרושם של הנפש שדווקא אליו היא תחזור ביתר קלות. ולפי זה ביאר המחבר כמה עניינים כמו את הטעם להשתטחות על קברי אבות וקברי צדיקים), כן למדנו על שני אופנים שייתכן שתתרחש תחיית המתים (כבנבואת יחזקאל או ע"י טל של תחיה) ולבסוף למדנו על היחס הנכון למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין נצחיות הגוף.
הרב בן ציון אוריאל | י"ד אלול תשע"ז
שיעור פתיחה ללימוד ספר העיקרים
מבוא לספר- שיעור מס' 1
פתחנו בחשיבות לימוד עיקרי האמונה, ובהדרכת הרב לדעת את הספר בין חמשת ספרי האמונה החשובים של הראשונים, סיפרנו על המחבר וסקרנו את הספר על מבנהו ושיטתו. לאחר מכן, דיברנו על דרכינו ומגמתנו בלימוד הנוכחי, ועל מהדורות הספר המצויות. אחרי כל ההקדמה הזו התחלנו ללמוד את הקדמת המחבר שביאר בתחילה מדוע לימוד העיקרים הוא דבר קל מצד אחד וקשה מבחינה אחרת.
הרב בן ציון אוריאל | ז' חשוון תשע"ז
"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"
פרקים כא-כב - שיעור מס' 22
בפרק כא למדנו על מציאות הנבואה והניסים בישראל המעידה על ההצלחה הנצחית והשארות הנפשות שלהם. עוד למדנו שם כי ניתן להסיק מהעובדות ההיסטוריות הללו כי המביא להצלחה הנצחית היא 'האמונה בה' ובתורתו' העל שכלית שהייתה בישראל, ולא 'הידיעה המחקרית' גרידה שהייתה גם אצל אחרים. ובפרק כב השלים המחבר לבאר שהאמונה העל שכלית הזו – אינה במבוססת על השכל בלבד (שאם לא כן – היא לא הייתה מעליו), אלא על בעיקר על הניסיון והקבלה. והוא הוסיף לבאר מה גבולותיה של אמונה זו – ובאיזה סוגי 'נמנעות' שייך להאמין ובאילו לא. [במקביל לדברי המחבר הדגשנו את יסודות דבריו מדברי ריה"ל בכוזרי, שבודאי עליהם הוא התבסס].
הרב בן ציון אוריאל | י"א כסלו תשע"ז
"לך דומיה תהילה" – דרכו של הרמב"ם בתארי ה'
מאמר שני, פרק כ"ג - שיעור מס' 22
המחבר ביאר שאת אותם תארי ה' שהכרחי להבין כלפי עצמו – הכרחי להבין דווקא באופן שוללי לפי דרכו של הרמב"ם, וממילא אין לדבר בהם באופן חיובי ובטח שלא להאריך בהם, לעומת תארי פעולות ה' שבהם ראוי להאריך. המחבר הראה כיצד משה רבינו ודוד הלכו בדרך זו בשירת הים ובתהילים קג. בשולי הדברים ביארנו מדוע מאריך המחבר בביאור דעתו של הרמב"ם בתארים, בעוד שהוא חלוק עליה לכאורה, שהוא גם בכדי להגדיר את השורש באופן הכולל את שתי השיטות, וגם מפני ששיטת הרמב"ם נכונה אף היא ושתי השיטות הן קרובות מאוד והן אף משלימות זו את זו.
הרב בן ציון אוריאל | כ"א טבת תשע"ז
"תורת ה' תמימה משיבת נפש!"
מאמר ג', פרק כ"ה חלק ד' - שיעור מס' 34
המחבר השיב לטענות הנוצרי בעניין צדק משפטי התורה שבין אדם לחברו, (וביאר טעם להיתר התורה "לנכרי תשיך", ולדיני רוצח בשגגה שהנוצרי התקשה בהם), והוסיף לתקוף את הנוצרים על חסרון משפטיהם והשינויים הלא מוצדקים שעשו בתורה. ולבסוף סיכם כיצד נמצאת התורה שלימה מכל הבחינות (חומרה, פועלה, תכליתה וצורתה) ובאר כיצד רמז לזה דוד בשבחו את תורת ה' שהיא תמימה ומשיבת נפש.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ז אייר תשע"ז
ג' העיקרים של ר' יוסף אלבו לעומת הי"ג של הרמב"ם
פרק ד' - שיעור מס' 7
המחבר מגדיר את ג' עקרי הדת הכוללים שמהם מסתעפים יסודות נוספים, מראה את מרכזיותם בברכות 'מלכויות, זיכרונות ושופרות', ובדברי ישעיהו, ומנסה ליישב את מניין הי"ג של הרמב"ם בהתאם לזה. בשולי דבריו ניסינו לבאר את שורש המחלוקת בינו ובין הרמב"ם וליישב את מניינו של הרמב"ם בצורה טובה יותר.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט חשוון תשע"ז
"תכין ליבם – תקשיב אזנך".
מאמר ד', פרק י"ז- שיעור מס' 17
בשלב הראשון של הפרק המחבר באר מדוע אל ה' בלבד שייך להתפלל, שזה בשל היותו היחיד שיכול להיטיב ולהשלים את משאלות המבקש תמיד בכל דבר שיצטרך, בלא היזקקות לעזר מאחר, ובלא שמשהו יוכל לעכב על ידו. ובשלב השני באר המחבר שעצם ההבנה הזו – שכך הם מידותיו של מקום ולפיכך רק לו ראוי להתפלל – היא היא הכנת הלב הנדרשת לשם התקבלות התפילה. ועוד לימד המחבר בסוף דבריו כי אף שיסוד התפילה שהיא חסד הניתן גם למי שאינו מוכן – עדיין יש גבול לדבר וצריך הכנה מסוימת גם עבור קבלת החסד הזה. ונמצא שעיקרו של הפרק הוא לבאר מהי ההכנה השכלית והכנת הלב שבעקבותיה תתקבל התפילה. "תכין ליבם – תקשיב אזניך".
הרב בן ציון אוריאל | י"ב תמוז תשע"ז
תשובה קדמה לעולם
מאמר ד', פרק כ"ח - שיעור מס' 29
בפרק זה לימד המחבר מדוע התשובה הכרחית היא להגעת המין האנושי לשלמותו הנצחית. שמאחר ואדם אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא לקונו – אילו שורת הדין בלבד הייתה נוהגת – נמצא שהצדיקים שהיו זוכים להשארות הנצחית היו מטי מעט, והמין האנושי כולו היה נמצא לבטלה. וממילא בעבור שלימות מעשה ידיו של הקב"ה, שלא ראוי שיהיה חסר ולבטלה – הכרחי הדבר להמציא להם אף דרך תשובה. והוא מיסודי הבריאה ממש וכפי שאמרו ש'תשובה קדמה לעולם'. עם השלמת ארבעת פרקי התשובה – ניסינו לסכמם בשולי דברי המחבר.
הרב בן ציון אוריאל | ב' מנחם אב תשע"ז
"סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" - דחיית השארות הנפש של הפילוסופים
מאמר ג', פרק ג' חלק ב' - שיעור מס' 5
למדנו על חוסר אפשרות של קניין הנצחיות ע"י המושכלות בטבע, ובגלגלים ואפילו לא ע"י השגת השכלים, וכיצד רמז לכך דוד בפרקיו, וכן למדנו על הצורך להבין מהי הדרך האמיתית שבה ילך המין האנושי ויוכל להגיע שלמותו, ולא תהא מציאותו לבטלה חלילה. דרך זו תתבאר בפרקים הבאים.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג שבט תשע"ז
"סגנון אחד עולה לכמה נביאים, ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"
מאמר ג', פרק ט' - שיעור מס' 12
בפרק זה מלמדנו המחבר כיצד פועל אחד, שהוא ה' יתברך, מורה מסר אחד, שהוא הדרכת המין האנושי להצלחתו הנצחית ע"י מראות נבואה שונים. בכלל הדברים מבאר המחבר את הדמיון והשוני בין חלום ונבואה ובין בבואת האדם הנראית במראה למראה הנבואה. הקשרו של הפרק הוא השלמת ביאור דעתו בגדר הנבואה שהחל בה בפרק הקודם - שכל מהותה הוא שפע הבא לאדם מה' ברצון ה' בלבד בעוד שלאדם אין אפשרות להגיע לזה מעצמו בטבע.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ד שבט תשע"ז
"עין לא ראתה אלוקים זולתך"
מאמר ד', פרק ל"ג חלק א' - שיעור מס' 37
המחבר בא לבאר כיצד יצוייר מהות השכר והעונש הנצחי הן לסיעת הרמב"ן (שהוא בגוף ונפש) והן לסיעת הרמב"ם (שהוא לנפש בלבד). ובתיאור השכר לסיעת הרמב"ם הוא מאריך לבאר את מעלת השכר העצומה והבלתי נתפסת והתענוג האדיר לנפש הצדיקים בעוה"ב (ועל מהות העונש לסיעה זו נלמד בשיעור הבא).
הרב בן ציון אוריאל | י"ב אלול תשע"ז
שאלת הידיעה והבחירה
מאמר ד', פתיחה פרק א' - שיעור מס' 1
תחילה למדנו על תוכנו ומבנהו של המאמר הרביעי, העוסק בעיקר השלישי שהוא 'השכר והעונש', ולמדנו את מבואו של המחבר שעסק בנושא. ולאחר מכן למדנו את פרק א בו מציג המחבר את הסתירה החריפה המדומה שישנה בין הידיעה האלוקית לבחירה האנושית. וכן ביאר בו מדוע תשובות רבות שנאמרו בעניין אינן מספיקות.
הרב בן ציון אוריאל | כ' סיון תשע"ז
"לא עשה כן לכל גוי, ומשפטים בל ידעום"
מאמר ג', פרק כ"ד - שיעור מס' 30
המחבר לימד על שלמותה הכוללת של התורה בדברים, חוקים ומשפטים המורים על החכמה הרצון והיכולת האלוקיים, ועמד על משמעות החסד העצום שניתן לישראל בנתינת תורה זו. את הרעיון הזה הראה המחבר מתוך דברי דוד במזמור "הללוי-ה כי טוב זמרה אלוקינו וגו'".
הרב בן ציון אוריאל | כ"א אייר תשע"ז
מה גדלו ומה קטנו מעשיך ה'! הכרת ה' מתוך מעשיו
מאמר שני, פרק א' - שיעור מס' 2
בפרק זה למדנו מהי האמונה הנדרשת בעיקר 'מציאות השם' – שהיא עצם הכרתו כפועל הנמצאים כולם וסיבתם, ולא השגת מהותו שהיא דבר שאינו אפשרי (וגם חידושו של העולם מאין אינו כלול בעיקר זה בהכרח). עוד הרחיב לנו המחבר על האפשרות להכיר את שלמותו של הפועל הן מתוך פעולותיו הגדולות והן מתוך פעולותיו הקטנות, ובאר כיצד במזמור ברכי נפשי כלולות שלושת ההבנות הנ"ל – חוסר היכולת להשיג את מהות ה' "גדלת מאוד", והשגת מציאותו ושלמותו מצד הנמצאים הגדולים וכן מצד הקטנים שפעל.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט כסלו תשע"ז
ששת האמונות שהינן 'ענפי הדת'
פרק כג - שיעור מס' 23
בפרק זה מונה המחבר שש אמונות חשובות נוספות על העיקרים והשורשים של התורה האלוקית (אותם כבר סיכם בפרק טו), ומכנה אותם 'ענפים'. ביארנו את מהותם של הענפים כאמונות המגדירות את הדרך הנכונה שיש להאמין בעיקרים – וזוהי סיבת חומרתן, וסיבת היותן 'ענף' ולא 'עיקר' או 'שורש' היא מפני שניתן היה להעמיד את התורה גם בלעדיהם. (האמונות הללו חלקן שייכות בכל דת אלוקית וחלקן דווקא בתורת משה, ואלו הם: חידוש העולם, מדרגתו הייחודית של משה, שהתורה לא תשתנה, שניתן לזכות לעוה"ב גם ע"י מצווה אחת, תחיית המתים וביאת המשיח). בשולי הדברים הראנו איך שלאחר דברי המחבר בפרק זה, ההבדל בין עיקריו של הרמב"ם למניין עיקריו של המחבר נעשה קטן מאוד.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב כסלו תשע"ז
מהות המלאכים ומספרם
מאמר שני, פרק י"ב - שיעור מס' 13
המחבר הציג בפרק זה את מחלוקת 'הפילוסופים' והנמשכים אחריהם, לעומת 'דעת התורה' במציאות המלאכים. שהראשונים אמרו שהם 'השכלים הנבדלים' המסובבים את הגלגלים עליהם למדנו בפרק הקודם, ולדעתם לא תתכן מציאות של מלאכים רבים יותר מספר הגלגלים, וגם לא ייתכן לדעתם שליחות מלאך לאדם. ולעומתם 'דעת התורה' היא שישנם הרבה יותר מלאכים מאשר גלגלים, והבדלם נובע מרמות ההשגה השונות שהם משיגים את ה' ומכוחם השונה שניתן להם מה', וממילא בכח זה הם יכולים גם לעשות את שליחויותיהם, כפי שמתואר במקורותינו. כרקע לדברים הסברנו גם את מחלוקתם הגדולה של הרמב"ם והרמב"ן בעניין מהותם של המלאכים.
הרב בן ציון אוריאל | י' טבת תשע"ז
המוטיבציה של ר' יוסף אלבו לכתיבת סיפרו
הקדמת הספר- שיעור מס' 2
על התעוררות המחבר להגדיר את עיקרי האמונה, אותה סיבב 'המניע הראשון' דהיינו הקב"ה, ותפילת המחבר שיהא נעם ה' ועזרו עליו, וביאור תפילת משה הזו בהקשר זה.
הרב בן ציון אוריאל | ח' חשוון תשע"ז
'כנסת ישראל תהא בן זוגך'
מאמר שני, פרק י"א חלק ב' - שיעור מס' 12
המחבר מפרש כמה מאמרי חז"ל, לפי פירושם של כמה מ'חכמי הקבלה' שסברו שעשר 'הספירות' הם עשרת השכלים נבדלים שדברו עליהם הפילוסופים. והוא מראה איך גם חז"ל במאמריהם הללו סברו אף הם שהריבוי יצא מהאחד יתברך באופן שבאר הרמב"ם, ולכן הם דנו בסוף השתלשלות השכלים דהיינו בשכל העשירי שהוא ספירת מלכות והוא 'שבת', שהוא המציאות הניצחית האחרונה שאין לה בין זוג נצחי אחריה, מלבד כנסת ישראל שיכולים אף הם לקנות את הניצחיות ע"י התורה ולהוות בן זוגה. וזוהי הברית בין ה' ובינינו הקיימת בשבת.
הרב בן ציון אוריאל | ז' טבת תשע"ז
האם ייתכן שיהיה עוד מתן תורה בעתיד?
מאמר ג', פרק י"ט חלק ב' - תחילת פרק כ' - שיעור מס' 25
למדנו על חוסר האפשרות להחליף את דברי ה' בלא מעמד מבורר ומאומת בפומבי גדול כפי שהיה בבירור שליחותו של משה, ובתנאי שיהיה שם התגלות של ה' ממש לכלל כשל משה. [ואף בזה לא יכול להיות שינוי אלא במצוות פרטיות ולא בעשרת הדיברות וכ"ש שלא ב"אנכי" וב"לא יהיה" ובג' עיקרי הדת הכלולים בהם]. והמשכנו לדון האם ייתכן שאכן יתרחש מעמד כזה בעתיד. המחבר הביא דעה בחז"ל שהוא הבין ממנה שדבר זה עתיד לקרות לעתיד לבוא, והוא עצמו ביסס את הדעה שדבר זה לא אפשרי. לדבריו אין הדבר עולה מהלשונות הכתובים בתורה בעניין זה בלבד אלא הוא ברור אודות לבקשתו של משה בעניין שתובדל מדרגת נבואתו ממדרגת שאר הנביאים, שנענה בה ע"י ה' בחיוב. לבסוף דקדקנו והשווינו בין שיטות המחבר והכוזרי והרמב"ם בעניין אפשרות הנבואה לגויים.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב אייר תשע"ז
ביאור תוכנן הכולל ומבנם של עשרת הדברות
מאמר ג', פרק כ"ו - שיעור מס' 35
כהשלמה להבנת שלמותה של התורה, ולביאור הדברות הראשונות (בהם עסק המחבר בפרקים הקודמים), ביאר המחבר עת עניינן של עשרת הדברות. הוא פרט וחילקן לשני הלוחות שלכל אחד תוכן ייחודי ושניהם מיחד מרכיבים את 'קשר האדם לבוראו'. הראשון כולל את עיקר שלמותו של האדם בהכרתו את בוראו והמחבר פירט כיצד חלק זה כולל את ג' עקרי האמונה ונספחיהם והעדות עליהם. והחלק השני כולל את שלימות הנהגת האדם עם הבריות, ואף בו פרט המחבר את תוכנן וסידרם ההגיוני של הדברות הכלולות בו. בכלל דבריו חידש המחבר ביאור חדש למאמר חז"ל "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו", אחרי שהראה שדברי קודמיו לא הספיקו לדעתו בעניין.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט אייר תשע"ז
"יראת ה' תוסיף ימים"
מאמר ג', פרק ל"ד - שיעור מס' 43
בפרקנו הוסיף המחבר לבאר כיצד ניתן לעבוד את ה' ביראה ובשמחה גם יחד. ויסוד דבריו הוא שבשל הבנת המעלה והערך העצום שיש ביראת ה' ניתן לשמוח בה על אף החסרונות העלולים להתלוות ליראה זו. ועוד הוסיף הוא לבאר כיצד יראת ה' דווקא מוסיפה גבורה וחיים ובשונה משאר היראות הטבעיות.
הרב בן ציון אוריאל | י"ד סיון תשע"ז
פתרונה העמוק של שאלת הידיעה והבחירה, לפי דרכו של הרמב"ם
מאמר ד', השלמת פרק ג' - שיעור מס' 3
המחבר באר את פתרונה העמוק והאמיתי לשאלת הידיעה והבחירה שיסודו בהבנה שידיעת ה' אינה כידיעתנו. הוא מבאר שזהו פתרונו של הרמב"ם לשאלה זו, ודווקא לפיו אין אנו ממעטים לא בבחירה ולא בידיעת ה'. ושכאשר יובנו כך דברי הרמב"ם יסורו התלונות שהשיבו עליו. בכלל הדברים באר המחבר כיצד שאלה זו ותשובתה כלולות הן בישעיה מ, כז-כח.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ד סיון תשע"ז
חסד התשובה ומעלתה העליונה
מאמר ד', פרק כ"ה - שיעור מס' 25
המחבר לימד על ערכה העצום של התשובה מאהבה מאחר שהיא מקנה את השלמות כללית התכליתית של קיום התורה כולה מאהבה, והוא הראה שכבר התורה לימדה כן בפרשת ניצבים. כמו כן הוא באר לפי זה מדוע התשובה מאהבה הופכת זדונות לזכויות, וזו מיראה הופכת זדונות לשגגות בלבד.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ד תמוז תשע"ז
כיצד נתפלל כך שהתפילה תענה?
מאמר ד', פרק כ"ג - שיעור מס' 23
המחבר לימד על שלושת התנאים הבסיסיים שבהם צריך המתפלל לעמוד בכדי שהתפילה תתקבל. א) דיבור קצר וקולע שיש בו פניה ראויה לה', ב) כוונת הלב, ג) קול נמוך הבא מתוך הכנעה. ובעניין בדיבור הראוי הרחיב המחבר זה בביאורי תארי ה' הנראים חסרים שהנביאים ייחסום לקב"ה. עוד לימד המחבר על מצבים בהם נדרשת השתדלות נוספת בכדי שהתפילה תתקבל, או מצבים בהם היא מתקבלת אפילו בהשתדלות פחותה – המושפעים כולם ממדגרתו של המקבל (שהרחוק ביותר צריך הפצרה וריבוי תפילה וגם להוסיף במעשי תשובה והכנעה, לבא אחריו - די בהפצרה, בדרגה הראויה האמצעית - התפילה נשמעת עם שלושת התנאים הנ"ל, ליראי ה' - מתקבלת התפילה גם מעבר לתפילתם ובלבד שיתפללו, ולאוהביו - ה' עונה גם בלא תפילה).
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב תמוז תשע"ז
