הצורך בתיקון מערכת המשפט

תוך הפניית עורף למשפט התורה, גיבשו במרוצת השנים המשפטנים בישראל תפיסות משפטיות שפוגעות בצביונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית , סדרת פסקי דין של בג"ץ פתחה את שערי המדינה לגויים רבים, ומנעה ממנה לסלק מסתננים , בית המשפט תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההתיישבות היהודית, ומגלה סלחנות להשתלטות ערבית , גם בעניינים הלכתיים, כמו שבת, צניעות, בתי דין וכשרות, גילה בג"ץ חד־צדדיות , כדי לאפשר למדינת ישראל לממש את יעדיה נדרש שינוי עומק במערכת המשפט .

משפט עברי – באחריות לומדי התורה

הפגיעה של הממסד המשפטי בזהות היהודית, בביטחון ובהתיישבות היא תוצאה של הזנחת משפט התורה * אין להאשים את המערכת החילונית, כל עוד איננו מפתחים משפט עברי שמתאים למדינה מודרנית * חובה לעסוק בדיני התורה, תוך הכרת המציאות העכשווית, כדרכם של לומדי התורה בכל הדורות שלא דנו באופן תיאורטי ומנותק * מותר לאדם דתי להתמנות לשופט כיום, בתנאי שישאף לשינוי המצב וישתדל לפסוק לפי התורה כשאפשר * יש להיזהר מפסיקות שהתאימו בעבר והיום גורמות עוול, שהרי חכמים מתקנים תקנות בהתאם למצב

האשם העיקרי: בית המשפט

כל אלו שתקפו את מצוות אשת יפת תואר, מלבד הזלזול בתורה, פגעו גם בהשפעתה המוסרית על העולם * יסוד הבעיה – שחצנות התרבות המערבית, אשר מציעה לאנושות תפיסות עולם שטחיות ומסוכנות, בניגוד להדרכתה המורכבת של התורה * הגורם העיקרי הפוגע כיום במדינה היהודית ובערכיה – בית המשפט העליון * בסוגיית עמונה, בית המשפט העדיף את העותרים על המתיישבים, רק משום שאלו ערבים ואלו יהודים * שורה של החלטות בג"ץ נגד היהדות, יישוב הארץ וביטחון ישראל * האחריות גם על הציבור התורני – להעמיד אלטרנטיבה

"יפת תואר" ומיהו המוסרי

אף שאחרים הוציאו דיבה על הרב קרים ועל התורה, חובה גם עלינו לברר את המוסר וההיגיון שבדין אשת יפת תואר * עד העת החדשה, ואפילו במאה האחרונה, שבויים היו עוברים התעללות אכזרית, שלרוב הסתיימה במוות * התורה, בניגוד לתרבויות אחרות, דרשה הינזרות מוחלטת מעריות * נשיאת יפת תואר היא היתר בדיעבד, בתנאים מוגדרים ותחת אזהרת התורה שלא לעשות כן * לאור ההתקדמות המוסרית בעולם, היתר אשת יפת תואר בטל לחלוטין * האשמת התורה בתמיכה באונס – כמו להאשים רופא בתמיכה במחלה

כשהרב גורן דרש מסדר כבוד

הרב גורן, שיום פטירתו יחול השבוע, משמש דוגמה לרב שמטיל מרות ומפגין תוקף * הרב גורן הבהיר שבמקרה של התנגשות בין פקודה להלכה, כשאין בדבר פיקוח נפש יש לסרב פקודה * הרבנים הנוכחיים עושים עבודת קודש, אבל כפופים למטכ"ל חילוני * זכותה של הרבנות להמשיך בדרך זו בשל יתרונותיה, אך מכיוון שפסיקתה איננה עצמאית, עליה להבהיר שאינה בגדר מרא דאתרא * יש לערב רבנים בהליך מינוי הרב הצבאי * כדי לחזק את הרבנות הצבאית, חובה להכיר בעובדה שמכרסמים במעמדה, ולפעול לתיקון.

תזונה בריאה – מאתגרי דורנו

: מציאות השפע יצרה נורמה של תזונה מזיקה, שלא הייתה בעבר * אכילת יתר בשבת מביאה לכבדות ודיכאון, ופוגעת בעונג השבת * איפוק בארוחה אינו סיבה לצער אלא לתחושה טובה * הרגלי התזונה הנכונים משתנים מאדם לאדם, לכן יש להיזהר מהדרכות קיצוניות * יש לבחון כיצד לקבוע את התפריט בקידושים בקהילה, בשיעורי תורה ובחתונות * תוכחה לאדם שמזיק לבריאותו – בעדינות * השמחה חשובה לבריאות, ולכן צעדים בריאותיים צריכים להיעשות בתבונה, בלי פגיעה רגשית * כיצד להתמודד עם הורה שמבקש מזון מזיק.

כשהרבצ"ר הופך ליועץ דת

המטכ"ל ממשיך לכרסם במסורת ובשומרי המסורת * בלחץ השמאל והפמיניזם נאלצה הרבנות הצבאית למצוא היתר לשמוע שירת זמרות * לפי רוב הפוסקים אסור לשמוע שירת זמרות, ואף שמיעוטם פוסקים אחרת, על הצבא להחמיר ולהתחשב בכלל החיילים – כפי שהוא עושה בתחומים אחרים * מכיוון שעצמאותם של הרבנים הצבאיים נשללה מהם, והם כפופים למפקדיהם, אין להם סמכות של "מרא דאתרא" * עם זאת, תפקידם עדיין חשוב ביותר, לשמירת רוח התורה בצה"ל ולקיום ההלכה * חובה להתקומם נגד הפקודות הפוגעות במסורת.

מוסיקה חסידית לעומת לועזית

האם ראוי להעדיף מוסיקה חסידית על פני מוסיקה לועזית או ישראלית? ומדוע רמת המוסיקה החסידית נמוכה מרמתה של המוסיקה הלועזית?

שביתה ללא פרופורציות

מתוך המדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'

שביתת הסטודנטים יצאה מגבולות הסבירות, ויש לפעול להפסקתה. לא יתכן להרעיש עולמות על בעיה קטנה אך לשתוק מול עוולות חמורות. מנהיגי הסטודנטים לא נבחרו כדי להנהיג מאבקים שיסכנו את הסמסטר.