העוסק במצווה פטור מן המצווה

המקיים מצווה אחת ונזדמנה לו מצווה אחרת - פטור מלקיים את השנייה.
לדוגמא, ההולך ללמוד תורה, להקביל פני רבו או לפדות שבויים, פטור מן הסוכה.
החולק על דין זה הוא רבי שילא שסובר שהעוסק במצווה אינו פטור מן המצווה, אמנם תוס' כתבו שלכו"ע פטור מן המצווה. וכן להלכה פטור.
מקורו משני פסוקים: @ "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" - פרט לעוסק במצווה ולחתן. @ "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא" - עוסקים במת מצווה היו.
במהותו חקרו האחרונים האם הוא פטור לגמרי או שנחשב כאנוס עוד...