תורה-אמונה

הצווי ללימוד תורה הוא כיוון שבהתחלה זה קשה אבל אח"כ מתוק, ובגלל זה מבינים את עומק התורה.

יש הבדל גדול בין קיום ההלכה בא"י לבין הקיום בחו"ל. הלכות התורה מחברים את החיים המעשיים עם האידאה העליונה. תורת א"י צריכה להשפיע ולהקרין על כל צדדי החיים ולא רק על ההלכה, כיון שהחיים בא"י יותר 'עשירים'.

הבדל בין הבבלי לירושלמי-מתוך שחסידים היו תורתם משתמרת/ מתברכת. חידושו של הבבלי- כשיראת השמיים גדולה התורה משתמרת "יראת ה' היא אוצרו". הירושלמי מחדש שהחיבור עם הרצון האלוקי זה הלב של התורה, ממילא אפשר להבין הרבה יותר פרטים.

ג- כשיש הופעה של כלל גם הפרטים משתלמים יותר, הם ביחס לכלל ולא בפני עצמם. א-תורת הנסתר הפנימית ראויה בעיקר בארץ, בחו"ל מלאה היא לבושים וסיגים.

התורה היא דרך חיים. וככל שלומדים יותר פרטים מבינים את התורה בכללותה יותר טוב.

התורה וחוכמתה נוגעות ברצון הפנימי ולכן נוגעת לכל האישיות. אבל החול נוגע רק בנקודה פרטית ומפתח רק אותה.

כשלומדים בקדושה וברוממות נשמה הכל מתאחד. לימוד ממקור התורה הקדושה. לימוד תורה מתוך קדושה.

המעלה בלימוד תורה וקיום המצוות היא עצם המפגש עם התורה. הסבר פירוש הרמב"ם על המשנה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל".

מטרת העולם היא לגלות את שם ה' בתוכו. הדרך לכך היא יצירת שם ה' בצורה אידיאלית- בתורה, ועם ישראל מממש את האידיאל שבתורה בתוך עולם המעשה. הנקודה העצמית של הופעת התורה ושל בריאת העולם היא הרצון לטוב.

מגמת התורה מופיעה בעולם ונמצאת בכל חלקי ומדרגות התורה, תורה נביאים כתובים.