אביה בן רחבעם

אבים (או אביה) בן רחבעם הוא מלך יהודה השני, בנו של המלך רחבעם, ושם אמו מעכה בת אבישלום (יש אומרים שהיא היתה בתו של אבשלום בן דוד). מלך בשנה השמונה עשרה לירבעם בן נבט מלך ישראל, ומלך במשך שלוש שנים. נשא ארבע עשרה נשים, והוליד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות.

היה מלך רשע כאביו, אולם הצליח במלחמותיו כיוון שבטח בה' בקרבות. הכהן הגדול בימיו היה עזריה, והנביא היה עדו. כבש את בית אל, שהיתה חלק מממלכת ישראל, אולם לא הסיר את העגל שהעמיד שם ירבעם. בסוף ימיו נפטר ממגפה, כעונש על שהשאיר את העגל, ועל שהוכיח את ירבעם ברבים. קורותיו מסופרות בספר מלכים א טו א-ז ובספר דברי הימים ב יג.