יהוא בן נמשי

יהוא בן נמשי היה מלך ישראל העשירי, והיחיד שנמשח בידי נביא מלבד ירבעם בן נבט.

תולדותיו[עריכה]

מינויו[עריכה]

שמו של יהוא כנבחר למלכות, נאמר בנבואה לאליהו הנביא בהר חורב, עוד בתקופת אחאב – יותר מחמש עשרה שנה לפני מינויו^[1]: לאחר זעקת אליהו שהוא קינא לה', ועם ישראל הרג את הנביאים וביקש להרוג אף את אליהו, הורה לו ה': לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. מבין שלושת הצווים הללו קיים אליהו עצמו רק את השלישי – מינוי אלישע.

לאחר עליית אליהו בסערה השמימה, פגש אלישע את חזאל, שהיה עבדו של בן-הדד מלך ארם, ובישר לו שהוא ימלוך על ארם. מאוחר יותר, בשנתו השתים עשרה של יהורם בן אחאב, שלח אלישע את אחד מבני הנביאים למשוח את יהוא ברמות גלעד, והורה לו לא להתעכב שם, אלא לברוח מיד. שמו של בן הנביאים לא כתוב, וחז"ל אומרים שהיה זה יונה בן אמתי (סדר עולם רבה, יח). הנער הגיע אל רמות גלעד, נכנס לבית בו היו אנשי הצבא, וקרא ליהוא אל החדר. בתוך החדר יצק הנער שמן על ראש יהוא, וציוה אותו: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל עַם ה' אֶל יִשְׂרָאֵל. וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי ה' מִיַּד אִיזָבֶל. וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל. וְנָתַתִּי אֶת בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה. וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר^[2] – ומיד פתח את הדלת וברח.

יהוא שב אל השרים האחרים, וניסה להתחמק כששאלו אותו מה אמר הנער, אך לבסוף סיפר שהוא משח אותו למלך. השרים מיהרו לשים תחתיו את בגדיהם, כסמל למלכותו, תקעו בשופר והכריזו: "מלך יהוא!"

עלייתו למלכות[עריכה]

יהוא יצא אל יזרעאל, שם היו יהורם מלך ישראל, ואחזיה מלך יהודה. כשראו אדם מתקרב שלחו שליחים מיזרעאל לבדוק מיהו הבא, ויהוא הורה להם לרכב בעקבותיו. לאחר שזיהו מרחוק את יהוא לפי צורת הרכיבה שלו, יצאו יהורם ואחזיה לקראתו ופגשו אותו בחלקת נבות היזרעאלי, שנרצח בפקודת איזבל. יהורם בירך את יהוא לשלום, ויהוא השיב: מָה הַשָּׁלוֹם? עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים! יהורם ניסה לברוח, אך יהוא ירה בו בקשתו והרגו, והורה לעבדיו לזרוק את גופתו בשדה נבות. עבדי יהוא רדפו אחרי אחזיה ופגעו בו, והוא הגיע למגידו ומת שם. כשהגיע יהוא לארמון הוא ציוה על סריסים להשליך את איזבל מן החלון, והם צייתו לו והרגו גם אותה.

לפקודת יהוא הרגו אנשי שומרון את שבעים בני אחאב. יהוא מצא את ארבעים ושנים אחיו של אחזיה, שלא ידעו על המרד, והרג גם אותם. משם רכב יהוא לשומרון, והרג את כל קרובי אחאב.

תקופת מלכותו[עריכה]

יהוא מלך עשרים ושמונה שנים בשומרון. עם פתיחת מלכותו ערך יהוא כינוס גדול לכל עובדי הבעל, בהכרזה: אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט, יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה. לאחר שוידא שאין עובדי ה' בין הנוכחים, שלח יהוא את עבדיו לטבוח בכל משתתפי הכינוס.

בעקבות הריגת בית אחאב זכה יהוא להבטחה שישבו על כיסא ישראל בני רביעים (כלומר בני נינים). עם זאת, יהוא לא שמר על כל המצוות, והלך בחטאתיו של ירבעם בן נבט. בתקופתו סבלה ישראל קשות מחזאל מלך ארם.

לאחר מותו[עריכה]

יהוא מת ונקבר בשומרון, ובנו יהואחז מלך תחתיו. בתקופת נכדו, ירבעם השני, ניבא הושע בן בארי כי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל (הושע א, ד). בנו של ירבעם, זכריה, היה בן הריבעים של יהוא שמלך – אך הוא נרצח בידי שלום בן יבש שמלך תחתיו.

הערות שוליים