מנחם בן גדי

מנחם בן גדי היה מלך ישראל ה-17.

קורותיו[עריכה]

מנחם החל למלוך על ישראל בשנת שלושים ותשע לעזריה, הוא עוזיהו בן אמציה מלך יהודה, לאחר שרצח את שלום בן יבש שמלך למשך חודש על ישראל. על פי המסופר בתנ"ך, הגיע מנחם מתרצה לשומרון, שם רצח את שלום וישב על כסאו (מלכים ב טו יד). תקופת מלוכתו של מנחם נמשכה עשר שנים. הפסוק מעיד כי מנחם הכה את העיר תפסח ואת הנשים ההרות שבה, על "כי לא פתח". לדעת רש"י, מדובר בעיר בתוך תחומי ממלכת ישראל שסרבה לקבל את מלכותו, ולכן הכה את יושביה, ולדעת רלב"ג היא עיר מחוץ לארץ ישראל שסרבה לקריאת השלום שקרא אליה מנחם. בזמן מלוכתו, עלה על ישראל פול מלך אשור, ומנחם העלה לו מס אלף ככר כסף, אותם גבה מנתיניו בסכום של חמישים שקלים לאדם (מלכים ב טו כ).

לאחר פטירתו, מלך פקחיה בנו תחתיו.