גרמא בנזיקין

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

נזקים שאדם גורם לחברו בעקיפין (בניגוד לנזקים שאדם עושה לחברו בידיים או על ידי כוחו‏^[1]), נקראים 'גרמא בנזיקין'. הדין הוא שאסור להזיק אפילו באופן עקיף - "גרמא בנזיקין אסור" (בבלי בבא בתרא כב, ב), אך אם הזיק באופן עקיף - פטור מלשלם, כדברי חז"ל (בבלי בבא קמא ס, א): "גרמא בנזיקין פטור". הפטור הוא רק מחיוב בדיני אדם, אך בכמה מקומות (בבלי בבא קמא נה, ב) מצאנו מזיק בגרמא שחייב בדיני שמים (בבלי קידושין כד, ב)‏^[2].

גרמא לעומת גרמי[עריכה]

ערך מורחב - גרמי/בין גרמא לגרמי

מבחנים רבים הוצעו להגדרת "גרמא בנזיקין", שבה פטורים מתשלומים, והגדרת "גרמי", שנחלקו בו תנאים (בבלי בבא קמא ק, א) אם חייב או פטור (שם קיז, ב), והלכה שחייב (שולחן ערוך חו"מ שפו, א).

יש שכתבו לחלק, שכל שנעשה הנזק מיד, אלא שאין הנזק ניכר, נחשב ל"גרמי", וכל שאין הנזק נעשה מיד אלא לאחר זמן, נחשב ל"גרמא בנזיקין" (ר"י בתירוץ שני).

ויש שכתבו לחלק, שכל שהנזק נעשה בגוף הדבר, נחשב ל"גרמי", וכל שהנזק לא נעשה בגוף הדבר אלא בא ממילא, נחשב ל"גרמא בנזיקין" (ר"י בתירוץ ראשון).

ויש שחילקו, שכל שהנזק עתיד לבוא באופן וודאי, נחשב ל"גרמי", וכל שאין הנזק עתיד לבוא באופן וודאי, נחשב ל"גרמא בנזיקין" (הרמב"ן).

ויש שחילקו^{(דרוש מקור)}, שכל שהנזק נעשה על ידי ממונו - נחשב ל"גרמא בנזיקין", וכל שהנזק נעשה על ידי גופו - נחשב ל"גרמי".

ויש מחלקים, שכל שכוונתו להזיק ועל ידו בלבד נעשה הנזק, ללא כל סיוע, נחשב ל"גרמי", וכל שאין כוונתו להזיק, אף על פי שאין לו סיוע במעשה גרימת הנזק, או שיש לו סיוע במעשה גרימת הנזק, אף על פי שכוונתו להזיק, נחשב ל"גרמא בנזיקין" (מאירי בבא קמא נו, א).

ויש חולקים וסוברים, שאין כל הבדל בין "גרמי" ל"גרמא בנזיקין" במהות גרימת הנזק, אלא שכל היזק המצוי ורגיל לבוא, נחשב ל"גרמי", וכל היזק שאינו מצוי ורגיל, נחשב ל"גרמא בנזיקין" (שיטת ריצב"א וסיעתו).

ויש סוברים, שאין הבדל בין "גרמי" ל"גרמא בנזיקין" לא במהות גרימת הנזק ולא בדין, ומה שאמרו: "גרמא בנזיקין - פטור", אין זה אלא לדעת הפוטרים ב"גרמי", ואמנם לדעת המחייבים ב"גרמי" אף גרמא בנזיקין - חייב (רש"י לפי הבנת הרמב"ן והש"ך).

אופנים שיש לחייב מזיק בגרמא[עריכה]

מצאנו בדברי הפוסקים כמה מצבים בהם יש לחייב אדם לשלם נזק שעשה ב'גרמא':

• יש הסוברים שהמזיק לחברו ב'גרמא' שההיזק בה שכיח - חייב לשלם‏^[3]. אך יש שחולקים על כך‏^[4].
• נהגו במקומות מסוימים שאם הלווה איחר לפרוע את הלוואתו ובשל כך המלווה הפסיד את השוק שהלווה מפצה אותו על הפסד השוק‏^[5] (למרות שמדובר במניעת רווח עקיפה - ב'גרמא', וללא מעשה). אכן תקנה זו איננה מוסכמת‏^[6].

דין מזיק בגרמא בדורנו[עריכה]

בדורנו עמדו רבים על הצורך הגדול לגדור את הדבר ולחייב על נזקים עקיפים ('גרמא')‏^[7]. ולכן, העלו חכמי דורנו כמה דרכים בהם ניתן לחייב על נזק שנעשה ב'גרמא':

• יש שהביאו להלכה (שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קד ס"ק ו) את דברי הפוסקים (ערוך השולחן חו"מ שפו, כ) שאם הייתה כוונה להזיק, ורגילים אנשי רשע להזיק ב'גרמא' - למה לא יקנסו אותם? (אבל יש לדון מהי הסמכות הנדרשת בכדי לחדש קנסות ותקנות למגדר מילתא ואם דבר זה בידינו‏^[8]).
• הרב יעקב אריאל כתב (בקובץ 'דיני ישראל' ו, עמ' 27): "יש בסמכותו של ציבור לתקן תקנה שלפיה גם גרם נזק מחייב בתשלום".
• הרב אברהם שפירא הסביר (תחו"מין ג, עמ' 239) שכאשר חוקי המדינה מחייבים בגרמא בנזיקין, "אולי יש מקום להכיר בחקיקה בנושאים כאלו, שכן אי אפשר לומר שחיוב בגרמא הוא נגד הדין", מפני שהמזיק בגרמא חייב בדיני שמים, ולחיוב בדיני שמים יש משמעות מעשית (לרש"י - מועילה תפיסה, למאירי - אם אינו משלם נפסל לעדות, יש אומרים שהתחייבות לשלם נזקי גרמא - איננה צריכה קניין) וגרמא חייב גם בדיני אדם בשותפים ובשומרים. "ואם כן, בחברה של היום, יש מקום להכיר [ב]הסדר של תקנות‏^[9] שמחייב תשלום בגרמא, מכיוון שהחיוב המוסרי בדיני שמים ברור, ואין הכפייה [של החוק] בניגוד לרוח התורה, וכן נפסק‏^[10] כי לפעמים כופים גם על לפנים משורת הדין".
  בגישה זו הלך גם הרב דב ליאור (תחו"מין ג, עמ' 248) המסביר כי החוק יכול להפקיע ממון במקרה של טובת הציבור, למשל, "גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אך אם במצב של היום נפטור רשלנות שגרמה לנזק - תהא בכך פרצה גדולה, ולכן, משום טובת הציבור, יש לחייב בדיני אדם. הסבר זה אינו מתפיסת ההלכה, שכן אף בהלכה כאמור חייב בדיני שמים, ויש אומרים שתפיסה מועילה (ראה חידושי רע"א חו"מ סי' כח), וריצב"א (תוספות בבא בתרא כב, ב) אומר ש'גרמא' מצוי ושכיח הוא בגדר 'גרמי'."
  יש שכתבו שמסיבה זו (שהחוק הוא לטובת הציבור), יתכן שלחוקי המדינה לחייב ב'גרמא' יש תוקף מצד הכלל: "דינא דמלכותא דינא" ואפילו בארץ ישראל‏^[11].
• ישנם בתי דין‏^[12], שבהסתמך על הרב זלמן נחמיה גולדברג, הנהיגו לחייב את המזיק בגרמא (בחלק מהסכום‏^[13] או בכולו‏^[14]), בהתבסס על שטר הבוררות המנוסח "בין לדין ובין לפשר", ולדעתם, מדין "פשרה הקרובה לדין" ניתן לחייב את המזיק בגרמא, שכן הוא חייב בדיני שמים‏^[15].
• הרב אשר וייס ( שו"ת מנחת אשר ח"א סי' קיד) כתב שבכל מקרה של נזק בגרמא (ובפרט לגבי 'מבטל כיסו של חברו') שנעשה בזדון או ברשלנות פושעת, אם מדובר בנזק שכיח - יש לחייב את המזיק, וזאת מפני שהכרעת השולחן ערוך (להבנתו) שכל נזק עקיף שנעשה בכוונה מוגדר 'גרמי' וחייב עליו, והרמ"א הכריע שכל נזק שכיח מוגדר 'גרמי' וחייבים עליו, ואין לטעון 'קים לי' כנגד המובא בשולחן ערוך (אורים ותומים, קיצור תקפו כהן, קכג), ויש לצרף את תקנת הארצות לחייב על הפסד השוק. [בשיעור בעל פה^{(דרוש מקור)} הוסיף הרב וייס, שבבית דינו מחתימים את הנידונים על נוסח: "בין לדין ובין לפשר ובין לדון לפי היושר והכרע הדעת", ונוסח זה מאפשר לחייב במקרה שהלב נותן שהמזיק בגרמא, בזדון או בפשיעה ורשלנות, חייב לשלם.]

אמנם, רבים מהדיינים, מפוסקי ההלכה ומבתי הדין, אינם מחייבים בנזקי גרמא כלל, כפשטות הדין.

הערות שוליים