דרשות הר"ן

דרשות הר"ן הינו חיבור מחשבתי- אמוני מאת רבנו נסים גירונדי.

זהות המחבר[עריכה]

היו שאמרו שמחבר הספר הוא רבנו נסים תלמיד הרמב"ן שנפטר בשנת כ"ד^[1] . היו אף שאמרו שהוא בנו של הרמב"ן ^[2].

אמנם, מרבית המחברים והחוקרים דחו הצעה זו, מסיבות שונות, בהן:

• המחבר מזכיר את הרמב"ן פעמים רבות בדבריו מבלי להזכירו בתואר "מורי" או "אבי מורי" וכד'.
• המחבר חולק על הרמב"ן פעמים רבות, שלא כדרך שתלמיד חולק על רבו, וודאי שלא כדרך שבן חולק על אביו.
• המחבר מציין את הרמב"ן בתואר "ז"ל", בעוד שבשנת כ"ד, בה נפטר המחבר לפי שיטה זו, הרמב"ן היה עודנו בין החיים (את הדרשה לר"ה נשא בעכו בשנת כ"ט).
• הוא מזכיר פעמים רבות את פירוש הרלב"ג לתורה, על אף שהרלב"ג סיים לכתוב את פירושו רק בשנת צ'.

לכן, הסיקו מרבית המחברים שמחבר הספר הוא רבנו נסים ב"ר ראובן גירונדי, מחבר החידושים על הש"ס ועל הרי"ף, וכך מוסכם כיום על כל המחברים והלומדים ^[3]. זיהוי זה מתבסס בעיקר על עדות תלמידו של ר"ן גירונדי, רבי דוד ב"ר יוסף מסרגוסה, וכן על מובאות שלמות של חלקים מספר הדרשות שהובאו בספר אור השם לתלמיד הר"ן רבי חסדאי קרשקש

מבנה ותוכן[עריכה]

למרות שמו, הספר איננו ספר דרשנות במובן הקלאסי של המילה. שמו ניתן לו על שם שהוא מחולק לשלושה עשר "דרושים". בדרושים עוסק הר"ן בפסוקים בהם הוא דן, ומתוך העיסוק בהם מרחיב את הדיבור על עניינים קשורים ודן ביסודות האמוניים העולים מהדברים. בדבריו הוא מביא הרבה מהראשונים שקדמו לו, מחזק אותם או מתפלמס איתם, בהם הרמב"ם, רבי יהודה הלוי, הרמב"ן, רבי אברהם אבן עזרא, רבנו יונה, רלב"ג ועוד.

• הדרוש הראשון- עוסק ברובו בענייני פרשת בראשית ופרשת נח.
• הדרוש השני- עוסק בענייני פרשת תולדות.
• הדרוש השלישי- עוסק בענייני פרשת החודש
• הדרוש הרביעי- עוסק בשלושה עניינים מפרשת משפטים
• הדרוש החמישי- רובו עוסק בענייני הנבואה, ע"פ דברי חז"ל במסכת נדרים (לח א) אודות התנאים להשראת נבואה. חלק מהדרוש עוסק גם בעניינים הקשורים לפרשת ויצא.
• הדרוש השישי- עוסק בענייני התשובה, על יסוד דברי מיכה המורשתי.
• הדרוש השביעי- עוסד בדרשותיו של רבי אלעזר בן עזריה במסכת חגיגה (ג עמוד א-ב) ועניינים מפרשת ויחי.
• הדרוש השמיני- עוסק בענייני פרשת בהעלתך, בעיקר פרשת דיבור אהרן ומרים במשה.
• הדרוש התשיעי- ענייני פרשת ואתחנן
• הדרוש העשר- בענייני פרשת עקב.
• הדרוש האחד עשר- בענייני פרשת שופטים.
• הדרוש השנים עשר- גם הוא בענייני פרשת שופטים.
• הדרוש השלושה עשר- עוסק בדברי חז"ל אודות התנאים הנחוצים להשראת נבואה (שהתבארו בדרוש החמישי), ואגב כך עוסק בעניינים נוספים.

מהדורות ופירושים[עריכה]

הספר הודפס בשני דפוסים קדמונים, דפוס קושטא רצ"ג ודפוס ונציה שנ"ו. מאז הודפס בכמה הזדמנויות בדפוסים המאוחרים, בהם בלבוב, בורשה ובפראג.

הספר יצא לאור במספר מהדורות חדשות. לראשונה, יצא הספר בהוצאת מכון "שלם" (לימים בהוצאת מכון "גנוזות ראשונים") ירושלים תשל"ג על ידי הרב אריה לייב פלדמן במהדורה מדויקת ע"פ כתבי יד, בתוספת מבוא נרחב והערות, בתוספות נוסח ב' לדרוש העשירי וקטעים חדשים שטרם ראו אור.

על בסיס מהדורה זו, יצא לאור הספר עם פירוש מקיף ורחב בשם "בארות משה" מאת הרב מרדכי לייב קצנלנבוגן, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ג.

כמו כן, יצאה מהדורה של הספר בתוספת פירוש "דרושי חיים" מאת הרב ישראל חיים יעקבי, יחד עם פירוש הר"ן על התורה, בני ברק תשס"ד.

הערות שוליים