הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה בלי התאמה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (תרמ"ה 1880 - כ"ט בחשוון[1] תש"ט 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם. בסוף ימיו היה חבר העדה החרדית, כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד לרבי משה ישראל בשנת תרמ"ה בירושלים.[2] היה חסיד קרלין ומקושר לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין[3], ובבואו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל נעשה ממקורביו הנאמנים. הוא היה גם מקורב אצל רבי מוטל מרחמסטריווקא, ורבי דוד צבי בידרמן מלעלוב. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ.[4].
היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות מרבי דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, ירושלים, ונדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'[5]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".
הוא היה חבר הרבנות הראשית מיום הקמתה, בתקופה בה חברה היהדות החרדית לרבנות הראשית, לפני קום מדינת ישראל, ובמשך חברותו היו חיכוכים רבים בין גישתו המחמירה לבין גישתה של הרבנות הראשית. כאשר עלה על הפרק רעיון משאל עם בבעיה הלכתית שעלתה על הפרק, הוא פרסם יחד עם הרב צבי פסח פראנק ושאר חברי בית הדין גילוי דעת נגד עריכת משאל עם בענינים הלכתיים "משום שדברי התורה חיים וקיימים לעד ולא ישתנו לעולם.". הרב אברהם יצחק קוק סירב להתערב בנושא, דבר שגרם לחיכוכים ביניהם[6]. בכ"ו בטבת תרפ"ח פרשו הרב צבי פסח פראנק והרב ברנשטיין מ"כנסת ישראל", הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל, למרות היותם חברים במועצת הרבנות הראשית. דבר זה גרם לתרעומת בציבור הדתי, והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם[7]. בסוף כסליו תרצ"ז פרש מהרבנות הראשית[8] בעקבות פולמוס אודות העברת סמכות השחיטה ל"וועד הקהילה" מטעם הרבנות הראשית, ועבר יחד עם כל חברי הבד"ץ החסידי לעדה החרדית[9][10].
כיהן כראש וראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה הבד"ץ היחיד של הציבור החסידי בקרב בני הישוב הישן בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש ישיבת חיי עולם, אותה הקים רבו רבי דוד השני מלעלוב, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הגאון מטשיבין.
כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס בנות לצה"ל[11].
נקבר בבית העלמין הקטן ליד בית החולים שערי צדק (הישן).
חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין.
משפחתו[עריכה]
- בנו רבי אהרון, חבר בד"ץ אגודת ישראל, וראש ישיבת חיי עולם.
- בנו רבי בנימין יהודה לייב נפטר בחייו.
- בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.
- רבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.
- בנו רבי יעקב חנניה רו"מ חיי עולם בירושלים.
- בתו רחל, אשת רבי יעקב צענוירט רו"מ כולל חיבת ירושלים.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך כ"ט בכסלו תש"ט.
- ↑ רבי משה ישראל היה בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, שהיה חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב, חתן היהודי הקדוש. כמו כן היה רבי משה ישראל ברנשטיין בן-נין של רבי אשר הזקן מקרלין, בנו של רבי אהרון הגדול מקרלין. ראה עוד תולדות ושורשים בעם ישראל אודות תולדות המשפחה.
- ↑ ראה עוד בהצופה אודות האסיפה של זקני חסידי קרלין בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
- ↑ יהושע אשר רבינוביץ, שהיה דור רביעי ליהודי הקדוש מפשיסחא. היה בנו של רבי אריה מרדכי רבינוביץ מפוריסוב-ירושלים, שהיה בנו של האדמו"ר יהושע אשר מפוריסוב, בנו השני של היהודי הקדוש. כמו כן היה צאצא של רבי יחיאל מיכל מזלוצ'וב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממזריץ'. ייחוסו מגיע עד למהרש"ל, רבי שלום שכנא, אב"ד לובלין ורבי שמואל, מחבר מחזור ויטרי, שהיה נשוי לנכדתו של רש"י.
- ↑ ראה בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.
- ↑ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה.
- ↑ בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל.
- ↑ מנחם פרוש, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות.
- ↑ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה חלק ג'.
- ↑ הרב צבי פסח פראנק נשאר ברבנות הראשית בי"ז בכסלו תרצ"ז הוא נבחר שוב לחבר הרבנות. מכמני עוזיאל שם.
- ↑ פאר הדור חלק ה'