ישיבת סוכה

מצוות ישיבה בסוכה היא מצוות עשה מדאורייתא לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי חג הסוכות כשם שהוא דר בביתו שנאמר " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.

המקור בתורה[עריכה]

בתורה נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

גם בימי עזרא מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם". בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי יהושע‏^[1]. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות‏^[2] לומדים בגמרא סוכה יב א כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.

תשבו כעין תדורו[עריכה]

חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. הרמב"ם הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה".

ענני כבוד או סוכות ממש[עריכה]

בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". הגמרא סוכה יא ב מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי עקיבא בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו התרגום יונתן ‏^[3], רש"י ‏^[4], וכן הרמב"ן ‏^[5] ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו הראב"ע והרשב"ם^[6].

הנצי"ב ‏^[7] מפרש בדרך מחודשת כי באמת "אלו ואלו דברי אלהים חיים", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.

כוונה בקיום המצווה[עריכה]

הב"ח אורח חיים תרכה אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה‏^[8]. המשנה ברורה מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.

טעם המצווה[עריכה]

כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה.

מדוע זכר לענני הכבוד?[עריכה]

מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא לבאר מרים או למן שליוו את עם ישראל?

הב"ח‏^[9] מתרץ ומסביר כי עיקר הזיכרון בישיבת עם ישראל בסוכות איננו בישיבה עצמה אלא דווקא ביציאת מצרים. לפירושו, בניגוד למן ולבאר, ענני הכבוד היו הדבר הראשון שהעניק הקב"ה לעם ישראל, וכאשר אנו נזכרים בהם ממילא זוכרים את יציאת מצרים שהיא יסוד גדול על בחירת עם ישראל והשגחת הקב"ה כמו הציווי במצוות רבות אחרות‏^[10].

באופן אחר מסביר הבני יששכר ‏^[11] כי בניגוד למן ולבאר שהיו נדרשים לעם על מנת שיוכלו לשתות ולאכול, ענני הכבוד היו מתנה עודפת. כלומר, בניגוד לאכילה ושתייה שהעם לא היה יכול לשרוד בלעדיהם, ענני הכבוד מסמלים את אהבת הקב"ה לעם שעשה להם גם נס על מנת להקל על דרכם במדבר על אף שהיו יכולים להסתדר גם בלעדי נוחות זו. ממילא, התורה מצווה עלינו לעשות זכר לאהבת הקב"ה את עם ישראל שסייע להם בהליכתם במדבר.

טעם המצווה בסוכות ממש[עריכה]

לפי שיטת רבי עקיבא כי המצווה היא זכר ל"סוכות ממש" שעשו להם בני ישראל, הקשו פרשנים רבים מה יש לזכור לפי שיטתו? הרי בכל הליכה במדבר יש צורך לבנות סוכות ומה טעם המצווה לפי שיטתו?

הרשב"ם (ויקרא כג,מב) מפרש כי לפי הסוברים כי מדובר היה בסוכות ממש- מטרת מצוות הסוכה היא להוציא אותנו מהבית הנוח ולהזכיר לנו להודות לה' על מצבנו ושלא נתגאה בו. לפירושו, כאשר יושבים בסוכות כמו עם ישראל ונזכרים בהליכתם במדבר במשך ארבעים שנה ללא יישוב ונחלה, ניתן להודות לקב"ה על שנתן לנו את ארץ ישראל מלאת הטוב. כמו כן, הזיכרון כי הקב"ה הוא שנותן את השפע הקיים בתקופת חג הסוכות- חג האסיף, מזכיר גם שלא ירום לבבנו משפע זה ונזכור כי הכל ממנו.

בדומה לרשב"ם גם הרוקח מפרש כי מטרת הסוכות היא להזכיר לנו את הטובה הגדולה שעשה עימנו הקב"ה שהביא לנו את הארץ. בספר הרוקח ‏^[12] פירש כי הסוכות עליהם מדבר הפסוק אינם הסוכות שליוו את ישראל במדבר אלא דווקא הסוכות שישבו בהם כשנלחמו בסיחון. לפירושו, הסוכות אינם זכר ליציאת מצרים אלא דווקא למלחמה על ארץ ישראל ועל שמירת הקב"ה עליהם שסייע בעדם לתת להם את הארץ. הרוקח גם מסביר שזו הסיבה כי מצוות הסוכה היא דווקא בחודש תשרי מכיוון שבתקופה זו הייתה מלחמת סיחון.

ערוך השולחן ‏^[13] הסביר כי לשיטת רבי עקיבא מטרת המצווה היא להזכיר את מעלתם של עם ישראל שהלכו עם כובד האנשים הנשים והטף במדבר. הוא מסביר כי המטרה היא להזכיר זכותם של ישראל שהלכו בארץ לא זרועה וללא בתים קבועים אלא רק בסוכות ארעי ובכך נזכור את גודל מעלתם של ישראל ואת השגחת ה' עליהם.

יסודות וחקירות[עריכה]

בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).

ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים^{(דרוש מקור)}.

במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה^[14] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.

באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.

משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).

המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.

הסוכה[עריכה]

ערך מורחב - סוכה

לקריאה נוספת[עריכה]

• ברכת לישב בסוכה
• סוכה
• ארבעת המינים

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הלכות ישיבה בסוכה הרב מרדכי אליהו
• הלכות ישיבה בסוכה הרב אליעזר מלמד
• מתי מברכים לישב בסוכה הרב שמואל אריאל

הערות שוליים[עריכה]