מנורה
|
|
המנורה היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן).
המקור לעשיית המנורה - הקב"ה ציווה את משה "ועשית מנורת זהב טהור..." (שמות, כ"ה, ל"א).
עשיית המנורה[עריכה]
צורתה[עריכה]
המנורה כולה היתה עשויה מקשה אחת זהב טהור. גובהה - 18 טפחים. רוחבה - מהנר הקיצוני שבימין עד לנר הקיצוני שבשמאל - 12 טפחים.
גובהו של הקנה האמצעי - 15 טפחים. קנה זה עמד על בסיס רחב. בסיס זה נקרא "ירך המנורה". לבסיס היו שלוש רגלים בתחתיתו. במקום החיבור של הירך עם הקנה האמצעי היה פרח זהב. גובהה של ירך המנורה עם הפרח שעליה - שלושה טפחים.
בגובה שני טפחים של הקנה האמצעי מן הירך היה גביע כפתור ופרח, שהחזיקו טפח אחד.
במרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח, היה בקנה האמצעי כפתור אחד, שגובהו טפח, ממנו התפצלו שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור שגובהו טפח, ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח נוסף מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של שני טפחים נוספים מהכפתור, היה בקנה האמצעי שלושה גביעים כפתור ופרח שגובהם ביחד - שלושה טפחים. על כל אחד מששת הקנים המתפצלים היה גם כן שלושה גביעים כפתור ופרח.
לסיכום, למנורה היו עשרים ושניים גביעים - שמונה עשר גביעים בששת הקנים המתפצלים וארבעה גביעים בקנה האמצעי - אחד עשר כפתורים - ששה כפתורים בששת הקנים המתפצלים וחמשה כפתורים בקנה האמצעי - תשעה פרחים - ששה בששת הקנים ושלושה בקנה האמצעי.
ירך המנורה היתה חלולה מבפנים. יש אומרים כי ירך המנורה היתה עגולה, יש אומרים כי היתה מרובעת ויש אומרים כי הירך היתה כמו תיבה בת שמונה זויות.
הגביעים, הכפתורים והפרחים היו עשויים מקשה אחת עם גוף המנורה.
הגביעים היו רחבים למעלה וצרים למטה, והיו בהם בליטות ושקיעות מצויירות, שנאמר: "משוקדים", ופירש רש"י: מצויירים. לדעת הרס"ג והאבן עזרא, הבליטות היו בצורת שקדים, שנאמר "משוקדים".
הכפתורים היו עגולים כצורת ביצה. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים.
הפרחים היו עשויים כמין קערה ששפתיה מקופלות כלפי חוץ. לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים.
בראש הקנים של המנורה היו קבועים בזיכים, בהם היו נותנים את השמן והפתילות.
יש אומרים כי הבזיכים היו יכולים להתפרק מן המנורה ולא היו מקשה אחת עם כל המנורה, ויש סוברים שגם הבזיכים היו מגופה של המנורה.
הפתילה שבבזיך האמצעי הייתה באמצע הבזיך. שלושת הפתילות שבימין היו בשמאל הבזיכים, ושלושת הפתילות שבשמאל היו בימין הבזיכים, כך ששש פתילות פנו אל הנר האמצעי, שנאמר: "והאיר אל עבר פניה".
עגולים או אלכסונים[עריכה]
מרש"י (שמות כה-לב) משמע שקני המנורה היו באלכסון וכך גם אמר רבי אברהם בן הרמב"ם, מהברייתא דמלאכת המשכן והש"ס משמע שהיו בעיגול, והכי מסתברא שהם דומים לגלגלי הרקיע של שבעת כוכבי הלכת שכנגדם שבעה נרות כדאיתא בברייתא דמלאכת מידות (ספר מעשה חושב עמוד קיז בשם ספר חכמת המשכן). אך הוכיחו מכתב ידו של הרמב"ם שגם הוא סובר שהיו באלכסון (בית הבחירה עמודים 59, 60). מבחינה ארכיאולוגית, בכל הרישומים והמטבעות הם עגולים, אך במצבות הם אלכסונים (תורה שלמה חכ"ב מילואים תרומה יד).
חומר המנורה[עריכה]
הציווי המקורי הוא לעשות מנורת זהב, אולם דרשו חז"ל (מסכת סוכה, נ:) שאפשר לעשות את המנורה גם ממיני מתכות שונים ולאו דווקא מזהב, ולפי אחת משיטות התנאים - אפשר גם מחמרים שאינם מתכת כגון עץ, ובלבד שתיעשה מחומר שאינו בזוי ומאוס (כחרס).
כאשר המנורה נעשית שלא מזהב - אין צורך להקפיד על משקלה המדוייק (כיכר), ולא על מספר הגביעים הפרחים והכפתורים. כמו כן - אין צורך לעשותה מקשה אחת.
מיקומה בבית המקדש[עריכה]
המנורה היתה מוצבת בדרום ההיכל כנגד שולחן לחם הפנים. בגמרא מובאת מחלוקת האם היתה המנורה מקבילה לקיר הדרומי או מאונכת אליו.
משמשי המנורה[עריכה]
ליד ירך המנורה היו שלוש מדרגות עשויים אבן שיש. גובה המדרגות היה אמה וחצי. על גבי מדרגות אלו היה הכהן עולה כדי להטיב את הנרות.
על המדרגה האמצעית היה מונח טס של זהב הנקרא "כוז" ובו היה מונח כד השמן, הפתילות, המלקחיים והמחתות.
המלקחיים הם צבתים קטנים שבהם היו לוקחים ומסדרים את הפתילות שבתוך השמן. כן דעת רש"י. לדעת הרמב"ן, המלקחיים הם כיסויים כעין טסי זהב שהיו על פי הנרות כדי שלא יפול משהו לתוך השמן, והיה אפשר לפותחן ולסוגרן.
המחתות הן כמו בזיכים קטנים שבהם היה הכהן חותה את האפר שבנר כל בוקר כשהיה מטיב את הנרות. כן דעת רש"י. לדעת האבן עזרא המחתות הן כמו ספלים קטנים שהיו מתחת לנרות כדי שניצוצי האש והפתילות יפלו לתוכן.
כד השמן היה מכוסה בצמיד פתיל וחתום בחותמו של הכהן הגדול. בכל בוקר היה הכהן חותה את השמן ואת הפתילות של אתמול, ושופך מכד השמן לתוך שבעת הבזיכים, ומסדר את הפתילות בתוך הבזיכים.
הטבת הנרות[עריכה]
- ערך מורחב - עריכת נרות המקדש
מצוות עשה להיטיב את נרות המנורה פעמיים כל יום, בבוקר ולפנות ערב.
נר המערבי[עריכה]
הפתילה של הנר האמצעי פונה מערבה, לעבר קודש הקדשים, שאר הנרות פונים לעבר הנר האמצעי.
לפי דברי חז"ל - הנר המערבי (האמצעי, שפונה מערבה) נשאר דלוק בדרך נס. נס זה הצביע גם על מצבו הרוחני של עם ישראל, כי אם ישראל לא היו עושים את רצון ה' - הנר היה כבה.
סמליות במנורה[עריכה]
במנורה איברים רבים -שבעה נרות, ששה קנים, נר אמצעי, כפתורים פרחים, מושג השקד הנמצא במנורה ועוד. והיא עשוייה מקשה אחת. במפרשים נתבארו משמעויות סמליות לאבריה של המנורה.
שבע נרות[עריכה]
- כנגד שבעת כוכבי הלכת[1].
- המנורה כולה כנגד התורה הנקראת אור, והתורה כוללת שבע חכמות. שבע נרות המנורה כנגד שבע החכמות[2].
- כנגד שבע הספירות[3].
- כנגד שבע אומות[4].
- כנגד שבעה נקבים שבראש האדם שתי עיניים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה[5].
המנורה כסמל[עריכה]
במשך הדורות הפכה המנורה למוטיב יהודי מובהק שליווה את עם ישראל לאורך תקופות ארוכות.
צורת המנורה הוטבעה בחותמות ובמטבעות כמו שהועתק למטבע של 10 האגורות המוכר.
בשער טיטוס חקוק תבליט שמתאר את ניצחון הרומאים ואת תהלוכת השלל שלהם. בין הפריטים שמוצגים שם לראווה - מופיעה מנורה בעלת שבעה קנים, שהטענה הרווחת היא שהיא המנורה מבית המקדש. אף על פי כן, ישנם החולקים על זיהוי זה.
מדינת ישראל בחרה את צורת המנורה לסמל המדינה כשהיא משולבת בשני ענפי זית כמו שמתואר בספר זכריה פרק ג.
מסופר במדרש [6] על יוסף משיתא שהיה יהודי שבגד ושיתף פעולה עם הרומאים כשהם באו להחריב את בית המקדש. הרומאים חששו להכנס לבית א-לוקי ישראל ולכן שלחו את יוסף משיתא שייכנס לפניהם, בתמורה הם הרשו לו לקחת מהמקדש כל דבר שירצה. יוסף משיתא בחר במנורת הזהב. כשראו הרומאים שנבחר כלי גדול ויפה הם חזרו בהם ואמרו לו להכנס פעם נוספת ולבחור משהו אחר, הוא סירב בטענה שא-לוקיו כבר כועס עליו בגלל הפעם הראשונה והם הרגו אותו בעינויים.
החנוכייה (בעלת שמונת הקנים + שמש לעיתים) שמדליקים היהודים בחג החנוכה זכר לנס פך השמן שנעשה בימי החשמונאים - דומה בצורתה למנורה מבית המקדש, ואולי כדי להזכיר ולפרסם את הנס (ויש בה 8 קנים במקום 7 מחמת האיסור לעשות כדוגמת כלי המקדש).
לאחר הגירוש מגוש קטיף - הפכה המנורה לסמל הגירוש בעקבות המנורה שהיתה על גג בית הכנסת בנצרים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרבי מחב"ד, גביעי וקני המנורה, מתוך "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" (סי' ח)
- אשר מנינג, קני המנורה, ישרים או עגולים מתוך: "דגל ירושלים לצעירים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים" חלק ז' תש"ע, עמ' 152-156.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב ירון בן-דוד, מעשה המנורה (פורטל הדף היומי)
קני המנורה - אלכסוניים או עגולים[עריכה]
מאמרים תורניים:
- הרב משה יצחק ליבליך, בענין קני המנורה באלכסון
- הרב נחום גרינוואלד, בירורים בעיגול קני המנורה
- הרב יצחק צירקינד, בענין קני המנורה באלכסון (גליון)
- הרב פרץ אוריאל בלוי, אל מול פני המנורה[7]. - שיטת הרבי מחב"ד
- המנורה - אתר 'מכון המקדש'
- תבנית מנורת המקדש - פורום 'אוצר החכמה'
כתבות עיתונאיות-ארכיאולוגיות
- הציור המקורי של מנורת המקדש
- צבי שיימן, הממצא הארכאולוגי (הנוסף) שסותר את מנהג חב"ד סרוגים
- חיזוק לעמדת הרבי: חריטת מנורה אלכסונית התגלתה בירושלים
הערות שוליים
- ↑ רבנו בחיי על שמות פרק כה פסוק לא - ועל דרך המדרש, המנורה בשבעת הנרות כנגד שבעה כוכבים שמשוטטים בכל הארץ כך דרשו בתנחומא (בהעלותך ה). וביאור זה כי שבעה כוכבי לכת הם נרות ברקיעים ופועלים בשפלים ומנהיגים את העולם השפל הזה תמיד ביום ובלילה, וכן שבעה הנרות היו דולקות ביום ובלילה לפני ה' תמיד, והנר האמצעי כנגד גלגל חמה שהוא תדיר באורה והוא אמצעי לשבעה כוכבי לכת ועל דרך שצ"ם חנכ"ל, וכן היום הרביעי הוא אמצעי בשבעת הימים ועל כן נבראה החמה ביום הרביעי:
- ↑ רבנו בחיי על שמות פרק כה פסוק לא - ועל דרך השכל המנורה בשבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקראת אור שנאמר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור, והיא כוללת שבע חכמות ועל כן היו נרותיה שבעה, וששה קנים יוצאים מצדיה כנגד ששה קצוות של עולם התלוים בתורה שניתנה בששה בסיון שהעולם מתקיים בשבילה, שנאמר (ירמיה לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה, שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד, בכל קנה היו שלושה גביעים, ואם כן הרי הם שמונה עשר גביעים לששה הקנים, ובמנורה ארבעה גביעים אחרים הרי עשרים ושנים גביעים, והם כנגד עשרים ושתים אותיות התורה וכנגד עשרים ושנים חלקים שבעולם, ואלו הן, רוח ומים, אש, שבעה כוכבי לכת, שנים עשר מזלות, וכנגד עשרים ושנים חלקים שבגוף האדם, הראש, הלב, הכליות, שבעה נקבים שבראש, שנים עשר איברים. בפירוט יותר, כותב הנצי"ב שהמנורה כנגד כוח הפלפול והחידוש שבתורה, שלזה נצרכות שבע החכמות - העמק דבר על שמות פרק כז פסוק כ - אלא הענין בכ"ז דיש לדעת דאור התורה שהוא תכלית המשכן ועיקר המשרה שכונה בישראל. בא בשפע ע"י אמצעות שני כלי קודש. היינו הארון והמנורה. ונשתנו פעולותיהם. הארון בא ליעוד הדברות שבכתב וגם לצווי בקבלה בע"פ וכמש"כ לעיל כ"ה כ"ב. ועדיין אין בזה כח הפלפול והחידוש שיהא אדם יכול לחדש מעצמו דבר הלכה שאינו מקובל. ולזה הכח הנפלא שנקרא תלמוד ניתן כח המנורה אשר נכלל בו שבע חכמות וכל כחות הנדרש לפלפולה ש"ת. וכ"ז נכלל בכפתורים ופרחים. עד דאי' בב"ר פצ"א ר' טרפון בשעה שהיה שומע דבר מתוקן היה אומר כפתור ופרח. ושיח רבן של ישראל ללמדנו בא שמה שתלמיד ותיק מחדש דבר טוב הוא ע"י כח שנרמז בכו"פ של המנורה. וע"כ בבית שני שרבו ישיבות והעמידו תלמידים הרבה להויות דאביי ורבא שהוא התלמוד מש"ה נתחזק כח המנורה ע"י נס דחנוכה. וע"ע להלן ל"ט ל"ז שהראיתי לדעת שמרומז ג"ז בתורה. והיינו דאי' בברכות דנ"ז הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנא' ויקחו אליך שמן זית וגו': ועוד, מה שכתב העמק דבר על במדבר פרק ח פסוק ב - "יאירו שבעת הנרות. משום שבתורה שבעל פה נכלל שבע חכמות שבלי ידיעה בכל החכמות א"א לבא לכמה עיקרי תורה. כמו שיעורי כלאים ועוקצין וקדה"ח ועוד הרבה עניני שיעורים. וכל החכמות באו לשמש ולבאר אזהרות תורה שבכתב. וגם מי שיש לו עינים מוצא כל החכמות מרומז בתורה שבכתב. כמו שמצא ר' יהושע לכמה נחש מוליד כדאי' בבכורות פ"א. וכן כל פרטי המוסרים מרומז בתורה (כמש"כ בקדמת העמק השני בביעור מה שאמרו חז"ל אלו זכו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה ח"ת כו') והיינו שהזהיר הקב"ה שיהיו מאירים כח כל החכמות לפני המנורה שהוא נגד עיקר התורה. וע' מש"כ בס' שמות ל"ז י"ט:
- ↑ רבנו בחיי על במדבר פרק ח פסוק ב - אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. אם תדקדק בלשון הכתוב תמצא כי היה לו לומר יאירו ששת הנרות, שהרי מול פני המנורה הוא האמצעי וכל הששה היו פונים כנגדו: ועל דרך הפשט שיעור הכתוב בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה תעלה אותם ועמו יהיו שבעה, וזהו יאירו שבעת הנרות, ולכך לא היה אפשר לומר יאירו ששת הנרות שהרי שבעה הם הנרות המאירים: ועל דרך הקבלה הכתוב נכון וברור כפשוטו, והוא מדבר במנורה של מעלה, ופירוש אל מול יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן שבע ספירות בחכמה יאירו שבעת הנרות של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה בלשון עליה, בהעלותך את הנרות, ואמר העלה נרותיה ואמר ובהעלות אהרן את הנרות (שמות ל, ח), ויעל הנרות לפני ה' (שם מ, כה), וזהו שתמצא במנורת זכריה (זכריה ד, ב) ושבעה נרותיה עליה שבעה, שפירושו על הדרך הזה, ושבעה נרותיה עליה כנגד שבעה של מעלה, ואחר כך ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה:. וראה עוד מלבי"ם על זכריה פרק ד פסוק ב - "מה אתה רואה - ר"ל שבזה תראה פי' המראה הראשונה, ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה - על ראשה יש מעין שהוא ספל גדול שממנו ימשך מעין השמן אל קני המנורה, וראה על המנורה שבעה נרות שהם הבזיכין שבתוכם השמן הפתילה, ולכל נר יש שבעה מוצקות - שהם צינורות שהשמן זב בהם מן הגולה אל הנר, והנה המנורה רומזת על אור ה' המאיר לעולם כולו בכבודו ובעת שיזרח כבוד ה' והלכו כולם לאורו, וראה את המנורה שהיא כולה בשלימות והיא כולה זהב, שכבוד ה' יתגלה בהוד והדר לכבוד ולתפארת, וראה גולה על ראשה, הוא המעין העליון שמשם יריק ברכת ה' ושפעו אל שבעת הנרות, ששבעת הנרות אשר במנורה הם שבעת המדות העליונות אשר באצילות האלהות שבם ינהיג את העולם, ודרך המדות ישגיח וישפיע ויריק השמן הטוב דרך המעין העליון הידוע שהוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, והשמן יורד לכל נר דרך שבעה צינורות. כי כ"א מן המדות כלול מכולם אם לחסד אם לשבט אם לרחמים, והראה לו בזה שלעתיד לא תמשול המערכת שהם ג"כ מנורה בשבעה נרות, שהם שבעה כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל כי מנורה זאת אינה של זהב כי היא פחותה במדרגתה, ואין הגולה על ראשה כי רחוקה היא ממנה ולכן מקורה מקור אכזב ושמן שעל ראשה יחסר המזג, אבל לעתיד תאיר המנורה הטהורה מנורת הזהב, וה' יופיע בהיכל קדשו להאיר ולהשפיע שמן הקדש, כי אז יפתח פתוחה שבעה עיני ה' שהם שבעת הנרות העליונות על האבן הראשה והארץ תאיר מכבודם"
- ↑ שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - ועוד אמרו חז"ל במדרש (ילקוט רמז קפ"ה), ויעש את מנורת הזהב עשר כנגד עשרת הדברות, וכל מנורה היו בה שבעה נרות הרי שבעים כנגד שבעים אומות, שכל זמן שהנרות דולקות היו מתכבשין, ומיום שכבו הנרות נתגברו, ותורה נמשלה לנר, שנאמר (משלי ו', כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור עד כאן. והכוונה היא לפי שבזמן שלמה היה שלום בעולם והיו כל האומות כבושים תחת ידו, אבל מזמן המשכן עד שבא שלמה כבשו שבע אומות, לזה היתה מנורה אחת שיש בה שבעה נרות לכבוש שבע אומות של ארץ ישראל. ואמרו ותורה נמשלה לנר לומר שבזמן הזה אנו כובשים אותם בתורה שהיא שבעה ספרים, שנאמר (שם ט', א') חצבה עמודיה שבעה שחשבו ספר במדבר שלושה ספרים, ולזה אמר מנרת בסמיכות לומר שהיא סמוכה למנורה אחרת שהיא התורה, זהב היא התורה שנאמר (תהלים י"ט, י"א) הנחמדים מזהב וגו'.
- ↑ שפתי כהן על שמות פרק כה פסוק לא - עוד נאמר כי האדם הוא רמז לקנה אמצעי שעולה עד המוח, ושלושה קני מנורה מצדה אחד היא היד שיש בה שלושה פרקים, ושבעה נרותיה עליה הם שבעה נקבים שבראש, שתי עינים, שתי אוזנים, שתי נחירים, והפה הוא הנר המערבי, ששם עריבות המאכל, ומלקחיה ומחתותיה הם האצבעות שלוקח בהם ומחתה בהם, פירוש מקבל על ידם שכר ועונש, ופירוש מלקחיה שלוקח שכר, ומחתותיה פירוש עונש כמו היחתה איש אש בחיקו (משלי ו', כ"ז), ולזה היו ימין ושמאל:
- ↑ ילקוט שמעוני, פרשת תולדות, רמז קט"ו
- ↑ בלינק ניתן למצוא גרסה שונה לאותו מאמר.
בפורום 'לדעת' יש מי שמסכם את דבריו בקצרה:
"אפשר לסכם את דבריו בשני משפטים: לדעת הרמב"ם ובנו רבי אברהם, קרוב לוודאי שאכן הקנים היו ישרים, אך גם הם לא מביאים לכך שום מקור ושום ראיה. אמנם רוב הראשונים חוץ מהראב"ע לא מביעים דעה בעניין זה, אך העדויות הארכיאולוגיות למיניהן והפיסיקליות חד משמעיות כרב אריאל [שהקנים היו עגולים].
בדבר אחרון זה גם הוא מודה, אך טענתו היא שבדיוק בדברים אלו התקשה משה רבנו, והאומנים בבית השני לא הצליחו לעשות מנורה כמו משה רבנו ולכן הם עשו מנורה מעוגלת, והרמב"ם קובע איך לכתחילה צריכה המנורה להיות בנויה.
עוד שתי נקודות:
א. לדעתו התיבה 'קנה' מוכיחה שהקנים היו ישרים כקנים, הרב אריאל טוען שהתיבה 'קנה' מוכיחה שהיו חלולים, וכנראה ששני הדברים לא נכונים. ב. הרב אריאל טוען שגם לדעת הרמב"ם הגביעים היו עומדים ולא הפוכים, וזו טעות גמורה שהרי ראב"ם מעיד בפירוש שזו הייתה דעת אביו".