שיר המעלות

כינוי לתהילים פרקים ק"כ-קל"ד, הפותחים כולם במילים "שיר המעלות" (מלבד פרק קכ"א הפותח ב"שיר למעלות").

פירוש הביטוי[עריכה]

• שיאמרו הלוים אותו על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל עד עזרת נשים.

• לפי אגדה פתרונו שיר למאה עולות (רש"י).

• שהיו נאמרים השירים האלו בתגבורת קול מאד, ובכל שיר מהם היו מעלים הקול. (רס"ג).

• מעלות הגלות, שעתידים ישראל לעלות מהגלות אל ארץ ישראל, ואלה השירים נאמרים על לשון בני הגלות כולם. וזָכַר בהם צרת הגלות, וזָכַר בהם תוחלת הישועה והבטחתה שתהיה על כל פנים. (רד"ק).

נושאי הפרקים[עריכה]

• ק"כ: בקשה להצלה מלשון הרע וממלחמה.

• קכא: אמונה בה' ובתשועתו והנהגתו את העולם.

• קכ"ב: השמחה בעליה לרגל.

• קכ"ג: נשיאת העינים אל ה'.

• קכ"ד: הודאה לה' שבלעדיו היינו אובדים.

• קכ"ה: השגחת ה' בשכר ועונש.

• קכ"ו: שמחת הגאולה.

• קכ"ז: השלמת דוד עם בניין הבית בידי שלמה בנו, שהרי הכל מאת ה'.

• קכ"ח: שכר ה' ליראיו.

• קכ"ט: צרת הגלות.

• ק"ל: קריאה אל ה' ממעמקים, בטחון בו והודאה על מחילת העוונות.

• קל"א: שבח דוד.

• קל"ב: תפילת דוד על בניין הבית.

• קל"ג: שבח היחד.

• קל"ד: ברכת ה'.

אמירתם[עריכה]

נהגו לאומרם בשבתות החורף אחר הצהרים עד שבת הגדול. כמו כן נאמרו בשמחת בית השואבה בבית המקדש, ועד היום אומרים אותם בשמחת בית השואבה.

את פרקים קכ"א וק"ל נהגו הציבור לומר בעת צרה.

את פרק קכ"ו אומרים לפני ברכת המזון בשבת ובכל יום שאומרים בו מוסף. כמו כן אומרים אותו בערבית ביום העצמאות.