פקח בן רמליהו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פקח בן רמליהו היה מלך ישראל התשעה עשר, כמוזכר במלכים ב טו, כה-ל.

תולדותיו[עריכה]

בשנתו השניה של המלך פקחיה בן מנחם, הכה אותו שלישו, פקח בן רמליהו יחד עם שנים מגיבוריו[1] וחמישים איש מבני גלעד. פקח מלך בשומרון במשך עשרים שנה, החל בשנתו החמישים ושתים של עוזיהו בן אמציה מלך יהודה, ועשה בהן הרע בעיני ה', "לֹא סָר מִן חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל". כקודמו גם הוא נרצח - בידי הושע בן אלה, שמלך תחתיו.

המלחמות בזמנו[עריכה]

פקח כרת ברית עם ארם ונלחם באחז מלך יהודה, אך יהודה כרתה ברית עם תגלת פלאסר מלך אשור, שהכה את ארם. תגלת פלאסר גם עלה על ישראל, הכה ערים בצפון הארץ והגלה את שבט נפתלי לאשור. בכך החלה גלות עשרת השבטים.

הערות שוליים

  1. וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה - רש"י מפרש שהרג את פקח בארמונו שנמצא בארגוב, והיה בו אריה מזהב - אך רוב הפרשנים (רד"ק, רלב"ג, מצודות) אומרים שאלו שמות הגיבורים