רחבעם בן שלמה

רחבעם מלך יהודה, בנו של שלמה המלך (ב"א תתקכ"ג - ב"א תתקפ"ב). בימיו התפלגה מלכות ישראל המאוחדת לשתי ממלכות - ממלכת יהודה הדרומית וממלכת ישראל הצפונית.

תולדותיו[עריכה]

התפלגות הממלכה[עריכה]

רחבעם היה בנם של שלמה המלך ונעמה העמונית, והוא נולד שנה לפני תחילת מלכותו של שלמה. לאחר מות שלמה, הלך רחבעם לשכם, שם היה אמור להיות מוכתר למלך על ישראל. בבואו שם, פנתה אליו משלחת בראשות ירבעם בן נבט וביקשה שיקל מעול המסים הכבד שנהג בימי אביו. רחבעם אמר להם לחזור לאחר שלושה ימים, וכשחזרו השיב להם בקשיחות, כעצת "הילדים אשר גדלו אתו", שהוא מתכוון להכביד את עול המיסים יותר מאביו. בתגובה, מרדו שבטי ישראל (מלבד יהודה ובנימין) ברחבעם, והעמידו להם את ירבעם בן נבט למלך.

היחסים בין ממלכות יהודה וישראל[עריכה]

רחבעם נס לירושלים, ואסף צבא גדול מבני יהודה ובנימין כדי להילחם בישראל, ולהשיב לו את המלוכה עליהם, אולם שמעיה הנביא אמר לרחבעם ולעם בדבר ה' שלא יעלו להילחם עם אחיהם בני ישראל, משום שחלוקת הממלכה היא גזרה מאת ה', ואין להילחם בגזרה זו. בני יהודה שמעו בקול הנביא והתפזרו איש לביתו. למרות זאת, במשך השנים היה מצב מלחמה קבוע בין רחבעם וירבעם בן נבט.

ההגירה לממלכת יהודה[עריכה]

לאחר חלוקת הממלכה הקים ירבעם בן נבט מקדשים בבית אל ובדן כתחליף למקדש בירושלים, ובו שרתו כהנים שלא היו משבט לוי. כתוצאה מכך הגרו הכהנים והלויים שגרו בתחומי ממלכת ישראל אל ממלכת יהודה. גם הטובים והצדיקים משאר השבטים עברו לירושלים כדי שיוכלו לעבוד את ה' בבית מקדשו, והם חזקו את מלכות רחבעם. רחבעם ביצר ערים רבות בדרום, מזרח ומערב ממלכתו, וצייד אותם במזון ובנשק,‏^[1]

משפחתו[עריכה]

רחבעם נשא נשים רבות: היו לו שמונה עשרה נשים ושישים פילגשים, ונולדו לו מהם עשרים ושמונה בנים ושישים בנות. מעכה בת אבשלום היתה אהובה עליו יותר מכל נשותיו, והוא מינה את בנה בכורה אביה ל"נגיד באחיו" ובכך מינה אותו כיורשו במלוכה.‏^[2]

רחבעם מלך שבע עשרה שנה, ומת בהיותו בן חמישים ושמונה שנה. רחבעם נקבר בעיר דוד, ואבים בנו מלך תחתיו.

המצב הרוחני בממלכת יהודה בימיו[עריכה]

בשנותיו הראשונות הלך רחבעם בדרך אבותיו - דוד ושלמה, אך כשהתחזק במלכותו עזב את תורת ה'. בימיו עשו בני יהודה את "הרע בעיני ה'": הם עשו במות ומצבות והקימו אשרות, וגם קדש היה בארץ. כתוצאה מכך עלה שישק מלך מצרים למלחמה על יהודה, בשנה החמישית למלכות רחבעם, כבש את הערים הבצורות ואת ירושלים, ושדד את אוצרות בית המקדש ובית המלך. כתוצאה מזה נכנע רחבעם לפני ה', ו"שב ממנו אף ה'".

הערות שוליים