אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף ריק) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|רבי אליעזר}} | |||
{{חז"ל | |||
|דור=דור שני ל[[תנאים]] | |||
|רבותיו=[[רבן יוחנן בן זכאי]] | |||
|חבריו=[[רבי יהושע בן חנניה]], [[רבן גמליאל דיבנה]] | |||
|תלמידיו=[[רבי עקיבא]], [[אלישע בן אבויה]], [[רבי ישמעאל]], [[אונקלוס|אוּנקלוּס]] הגר, רבי [[חנינא בן תרדיון]] רבי [[אלעזר בן עזריה]], רבי [[יוחנן בן נורי]]. | |||
|בית מדרש=[[בית שמאי]] | |||
}} | |||
'''רבי אליעזר בן הוּרקנוּס''' (ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם '''רבי אליעזר''' או '''רבי אליעזר הגדול''') מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת [[חורבן בית שני]] ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ובעל אחותו [[אימא שלום]]) ובר הפלוגתא של [[רבי יהושע בן חנניה]]{{הערה|מסכת אבות}}. | |||
==הקשר לתורה== | |||
[[קובץ:Eliezer ben horkenos st. jaffa, iarael.JPG|ממוזער|250px|שמאל|שלט ברחוב הקרוי על שמו ב[[יפו]]]] | |||
ב[[אבות דרבי נתן]] מסופר{{הערה|הסיפור נלקח משם גם לפתיחת החיבור [[פרקי דרבי אליעזר]]. נמצא בנוסח ב'}} שבגיל 28 החל רבי אליעזר להימשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס, שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]], עזב ל[[ירושלים]] כדי להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבתו של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). | |||
בניו האחרים של הורקנוס, שכעסו שאליעזר הזניח את חלקו בעבודות השדה, לחצו על אביהם לנדות את אליעזר מהירושה. הורקנוס שמע להם ועלה ל[[סנהדרין]] בירושלים כדי לנדות ולהדיר את בנו מכל רכושו. כששמע רבן יוחנן בן זכאי (שהיה [[נשיא הסנהדרין]]) על הביקור, הנחה את שמשי בית הדין להלין את האורח בחלק העשיר של העיר, להזמינו לאירוע חשוב שהשתתפו בו כל גדולי ירושלים ([[כלבא שבוע]], בן ציצית הכסת ועוד) ולהושיבו ביניהם. במהלך האירוע ביקש רבי יוחנן מר' אליעזר לדרוש, אך האחרון התבייש והצטנע לדבר בפני המכובדים. בלחצו של רבי יוחנן החל להרצות מהידע הנרחב שלו והדהים את האורחים בחכמתו ובבקיאותו. בסיום הדברים קם ר' יוחנן ונשקו על ראשו ואמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא מכם בן זה". אביו, שלא זיהה את בנו הנעדר ואף לא הבין את הנאמר שאל את הסובבים את מי ברך רבי יוחנן השיבו לו את בנך אליעזר, קם הורקנוס ועמד על רגליו ואמר "בתחילה עליתי לכאן כדי לנדות ולהדיר את אליעזר מנכסיי עכשיו יהא כל רכושי לאליעזר ולאחיו לא אותיר מאומה". רבי אליעזר, ששמח על הפיוס עם אביו, סירב לקבל רכוש שמיועד לאחיו וביקש לחלק את הרכוש באופן שווה. | |||
הוא המשיך ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי עד לתחילת המצור על [[ירושלים]], כשהוא ו[[רבי יהושע]] עזרו בהברחת רבם מהעיר במצור הרומאי. | |||
לאחר חורבן בית המקדש בירושלים, נדד רבי אליעזר ל[[יבנה]], שם הפך לחבר ב[[סנהדרין]] תחת נשיאותו של [[רבן גמליאל דיבנה]], גיסו{{הערה|1=[[אבות דרבי נתן]], [[מסכת סנהדרין]]}}. כמו כן הייתה לו ישיבה בעיר [[לוד]]{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין| לב|ב}}}}. | |||
רבי אליעזר כונה לעיתים "רבי אליעזר הגדול"{{הערה|1=[[תוספתא]], [[מסכת ערלה]]; [[מסכת ברכות]]; [[מסכת סוטה]]}}. תהילתו הגיעה לשיאה כאשר תלמידיו מפרשים את הפסוק "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|כ}}}} בפירוש: "מחפש את המשפט ההוגן, לך אחרי רבי אליעזר ללוד או אחרי רבן יוחנן בן זכאי ל[[ברור חיל]]"{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין|לב|ב}}}}. | |||
==דרכו בלימוד== | |||
אף שרבו [[ריב"ז]] היה מ[[בית הלל]], רבי אליעזר נטה אחרי דרכם של [[בית שמאי]], וזהו אחד ההסברים לכינוי "שמותי" שנאמר עליו{{הערה|1={{בבלי|שבת|קל|ב}}}}. כדרכם של תלמידי בית שמאי, היה רבי אליעזר תקיף וחריף, ונתן משקל רב לדרך ה[[סברה (הלכה)|סברא]]. לעומתו, בר הפלוגתא שלו - [[רבי יהושע בן חנניה]] - השתייך לבית הלל, וזו גם סיבה לעובדה שבדרך כלל ה[[הלכה]] נפסקה כדעתו של רבי יהושע, במחלוקותיו עם רבי אליעזר. | |||
רבי אליעזר השתדל להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, ופעמים רבות נמצא מתווכח עם חבריו בטעמו של דבר, תוך כדי שימוש ב[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], כ[[קל וחומר]]. | |||
רבי אליעזר נתפש כשמרן וחדשן גם יחד. מחד הוא העיד על עצמו כי: {{ציטוטון|מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ו'''לא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם'''.|{{בבלי|סוכה|כח|א}}.}}, ובמקור אחר נכתב עליו {{ציטוטון|דרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם|[[אבות דרבי נתן]], {{ויקיטקסט|אבות דרבי נתן ו|פרק ו, פסקה ג}}}}. ה[[ראי"ה קוק]] מסביר סתירה זו בכך שרבי אליעזר הבין מתוך דברי רבו דברים שאף אחד אחר לא הבין, ולכן אמנם רבו אמר דברים אלה, אך עדיין לא שמעתן אוזן מעולם{{הערה|[[מאמרי הראיה]], מכתבים, {{ויקיטקסט|מאמרי הראיה/על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל|"על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל"}}.}}. | |||
===תנורו של עכנאי=== | |||
{{הפניה לערך מורחב|תנורו של עכנאי}} | |||
רבי אליעזר עמד במרכזה של המחלוקת המפורסמת על תנורו של עכנאי. על פי [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], במחלוקת זו התאמץ רבי אליעזר להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, אפילו תוך גזירות לחריגה מחוקי הטבע. החכמים עמדו בתוקף על דעתם וסירבו לקבל את דעתו של רבי אליעזר, חרף ההוכחות העל-טבעיות שסייעו בעדו. סופו של המעשה ב[[נידוי (הלכה)|נידויו]] של רבי אליעזר{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|נט|ב}}}}. | |||
{{ציטוט|תוכן= אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א (רבי אליעזר) ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו <small>(= נדוהו; ב[[לשון סגי נהור]])</small>. ואמרו: "מי ילך ויודיעו?" אמר להם ר"ע (רבי עקיבא): "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה ר"ע, לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו ר"א: "עקיבא מה יום מיומיים?", אמר לו: "רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך". אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות.|מרכאות=כן}} | |||
==בתורת הנסתר== | |||
ב[[ספר הזוהר|זוהר חדש]]{{הערה|על מסכת איכה יג:.}} מובא כי רבי אליעזר היה [[גלגול נשמות|גלגול]] של [[ראובן]] בכור ישראל, ומסיבה זו, גזירת [[עשרת הרוגי מלכות]] שעל פי תורת הקבלה נגזרה על עשרת החכמים בשל היותם שקולים כנגד עשרת השבטים שהשליכו את יוסף לבור, לא חלה על רבי אליעזר, שלא היה שותף במכירת יוסף אלא רק ציווה להשליך את יוסף לבור, ועל כן השליכו את רבי אליעזר לבור אך העלו אותו לאחר מכן ולא הרגו אותו. | |||
בספר [[בני יששכר]] מובא, כי מכיוון שראובן היה זה שעסק תמיד בתשובה על חטאו שבלבל את יצועי אביו, ראוי לפסוק כמותו בכל הנוגע לתשובה, ומכיוון שרבי אליעזר פוסק ש"[[עידי מסירה כרתי]]" (בניגוד ל[[רבי מאיר]] הפוסק [[עידי חתימה כרתי]]), וב[[חודש תשרי]] ישנן שלושה זמני תשובה; [[ראש השנה]] - זמן הכתיבה, [[יום כיפור]] - זמן החתימה, ו[[הושענא רבה]] שהוא זמן מסירת הפתקים לשלוחים, יש לפסוק כמותו שזמן התשובה קיים עד הושענא רבה ועד אז ניתן לחזור בתשובה ולשנות את גזר הדין. הוא מקשר דברים אלו, לסיבה שמכוחה התפלל משה רבינו שרבי אליעזר יצא מחלציו כמובא ב[[פסיקתא]] בשם [[רבי אחא (תנא)|רבי אחא]]{{הערה|בני יששכר מאמר [[חודש תשרי]] מאמר י"ב.}}. | |||
==פטירתו== | |||
לפני פטירתו של רבי אליעזר עמדו לידו [[רבי עקיבא]] וחבריו, והתיישבו בריחוק ארבע אמות בגלל הנידוי שנגזר עליו לאחר פרשת תנורו של עכנאי. רבי אליעזר הצטער מאוד על כל דברי התורה הרבים שידע ואיש לא בא ללמוד ממנו (מפני הנידוי), ואף חזה את מותם של חכמי הדור בכלל, ואת מותו ביסורים של רבי עקיבא: "שלך קשה משל כולם". מיד כשנפטר אמר [[רבי יהושע בן חנניה|רבי יהושע]] "הותר הנדר"{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין|סח|א}}}}. | |||
רבי אליעזר נפטר ביום שישי, ואחרי יציאת ה[[שבת]] החל המסע ועבר דרך [[לוד]], ונקבר ב[[עלמא]]. רבי עקיבא ספד עליו מדברי [[אלישע]] על [[אליהו]], אותם הדברים שאמר [[יואש (מלך יהודה)|יואש]]: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ב|יב}}; {{תנ"ך|מלכים ב|יג|יד}}; [[אבות דרבי נתן]]}}. | |||
למרות החרמתו, צוטט רבי אליעזר ב[[משנה]], ב[[ברייתא]] וב[[תלמוד]] פעמים רבות, וחכמי הדורות הבאים עוסקים רבות בהלכותיו. | |||
===קבר רבי אליעזר בן הורקנוס=== | |||
זיהוי מקום '''קבר רבי [[אליעזר בן הורקנוס]]''' אינו מוסכם: לפי דעה רווחת מ[[ימי הביניים]] נמצא הקבר סמוך למושב [[עלמה (מושב)|עלמה]], אך בתלמוד מתואר מסע הלווייתו שנע בין [[קיסריה|קיסרי]] ל[[לוד]], וזיהויים נוספים: ב[[צפת]] וב[[עין זיתים]]. | |||
;אתרים שנטען לזיהויים עם קבר רבי אליעזר בן הורקנוס | |||
* '''לוד''': לפי תיאור פטירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס בתלמוד ({{בבלי|סנהדרין|סח|א}}) נראה שגופתו הועברה בדרך לקבורתה, ללוד. אך ייתכן שמתוארת רק תחנה במסע ההלוויה והיא המשיכה למקום אחר. | |||
* '''עלמה''': תיאור של קברו ליד [[עלמא]] מופיע לראשונה אצל [[יעקב השליח]]{{הערה|אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז (כת"י ב')}}, ובספר "מסע דפלסטינה" של שמואל בן שמשון מתוארת סביבת הקבר, ומנהג הערבים המקומיים להדליק עליו שמן. | |||
* '''צפת''': [[מנחם החברוני]] תיאר במכתב את קברו של רבי אליעזר במערת [[רבי דוסא בן הרכינס]] שבצפת. | |||
* '''עין זיתים''': [[הנוסע מקנדיאה]] מתאר ברשימת הקברים שערך את קברו של רבי אליעזר ב"עיר זיטוני" המזוהה עם עין זיתים. גם הוא מתאר את העץ שגדל מעל הקבר. | |||
* '''טבריה''': מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]{{מקור}} צוין קברו של רבי אליעזר בן הורקנוס בחלקת התנאים שליד קבר [[רבן יוחנן בן זכאי]] ב[[טבריה]], אך זיהוי זה נעשה ללא כל מקור מוקדם. | |||
== מתלמידיו == | |||
* [[רבי עקיבא]]{{הערה|אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב. תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו הלכה ג, שם מבואר שלמד לפניו שלוש עשרה שנים.}} | |||
* [[רבי אלעאי (תנא)|רבי אלעאי]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד ב}} | |||
* [[יוסי בן דורמסקית|רבי יוסי בן דורמסקית]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[יצחק דב גילת]], '''משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה''', תל אביב תשכ"ח | |||
* {{חכמים|רבי אליעזר: מן השמים יוכיחו שהלכה כמותו|ב|106-94}} | |||
* '''[[אבות דרבי נתן]]''', פרקים ו' ט"ז | |||
* [[דוד לוריא]], '''הקדמה ומבוא ל[[פרקי דרבי אליעזר]]''', 1852 | |||
* ישראל מאיר גבאי '''מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל''': חלק ב: עלמא: ערך: רבי אליעזר בן הורקנוס{{הבהרה|חסרים שם הוצאה, מקום דפוס ומספר עמ'}} הוצאת 2007 ו-2011 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{מיזמים|ויקיציטוט=אליעזר בן הורקנוס|ויקיטקסט=קטגוריה:רבי אליעזר בן הורקנוס|שם ויקיטקסט=רבי אליעזר בן הורקנוס|ויקישיתוף=Category:Eliezer ben Hyrcanus|שם ויקישיתוף=אליעזר בן הורקנוס}} | |||
* {{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אליעזר בן הורקנוס|ר' אליעזר בן הורקנוס}} | |||
* אברהם ארזי, {{דעת||daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm|שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס}} | |||
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=18&safaid=6 התנא אליעזר בן הורקנוס] באתר "MyTzadik" | |||
* [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=40043 אליעזר בן הורקנוס], מתוך [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22813 סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי], באתר [[ערוץ מאיר]]. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תנאים}} | |||
{{בקרת זהויות}} | |||
{{מיון רגיל:אליעזר בן הורקנוס}} | |||
[[קטגוריה:לוד: רבנים]] | |||
[[קטגוריה:שד"רים]] | |||
[[קטגוריה:תנאים|אליעזר בן הורקנוס]] | |||
[[קטגוריה:תנאים ואמוראים הקבורים בעלמא]] | |||
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-2]] | |||
{{ללא בוט|206}} | |||
גרסה אחרונה מ־05:55, 9 בדצמבר 2018
|
|
- הדף "רבי אליעזר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי אליעזר (פירושונים).
| אליעזר בן הורקנוס | |
|---|---|
| דור | דור שני לתנאים |
| בית מדרש | בית שמאי |
| רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי |
| חבריו | רבי יהושע בן חנניה, רבן גמליאל דיבנה |
| תלמידיו | רבי עקיבא, אלישע בן אבויה, רבי ישמעאל, אוּנקלוּס הגר, רבי חנינא בן תרדיון רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוחנן בן נורי. |
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו[1]. עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ובעל אחותו אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה[2].
הקשר לתורה[עריכה]
באבות דרבי נתן מסופר[3] שבגיל 28 החל רבי אליעזר להימשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס, שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ, עזב לירושלים כדי להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך).
בניו האחרים של הורקנוס, שכעסו שאליעזר הזניח את חלקו בעבודות השדה, לחצו על אביהם לנדות את אליעזר מהירושה. הורקנוס שמע להם ועלה לסנהדרין בירושלים כדי לנדות ולהדיר את בנו מכל רכושו. כששמע רבן יוחנן בן זכאי (שהיה נשיא הסנהדרין) על הביקור, הנחה את שמשי בית הדין להלין את האורח בחלק העשיר של העיר, להזמינו לאירוע חשוב שהשתתפו בו כל גדולי ירושלים (כלבא שבוע, בן ציצית הכסת ועוד) ולהושיבו ביניהם. במהלך האירוע ביקש רבי יוחנן מר' אליעזר לדרוש, אך האחרון התבייש והצטנע לדבר בפני המכובדים. בלחצו של רבי יוחנן החל להרצות מהידע הנרחב שלו והדהים את האורחים בחכמתו ובבקיאותו. בסיום הדברים קם ר' יוחנן ונשקו על ראשו ואמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא מכם בן זה". אביו, שלא זיהה את בנו הנעדר ואף לא הבין את הנאמר שאל את הסובבים את מי ברך רבי יוחנן השיבו לו את בנך אליעזר, קם הורקנוס ועמד על רגליו ואמר "בתחילה עליתי לכאן כדי לנדות ולהדיר את אליעזר מנכסיי עכשיו יהא כל רכושי לאליעזר ולאחיו לא אותיר מאומה". רבי אליעזר, ששמח על הפיוס עם אביו, סירב לקבל רכוש שמיועד לאחיו וביקש לחלק את הרכוש באופן שווה.
הוא המשיך ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי עד לתחילת המצור על ירושלים, כשהוא ורבי יהושע עזרו בהברחת רבם מהעיר במצור הרומאי.
לאחר חורבן בית המקדש בירושלים, נדד רבי אליעזר ליבנה, שם הפך לחבר בסנהדרין תחת נשיאותו של רבן גמליאל דיבנה, גיסו[4]. כמו כן הייתה לו ישיבה בעיר לוד[5].
רבי אליעזר כונה לעיתים "רבי אליעזר הגדול"[6]. תהילתו הגיעה לשיאה כאשר תלמידיו מפרשים את הפסוק "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך"[7] בפירוש: "מחפש את המשפט ההוגן, לך אחרי רבי אליעזר ללוד או אחרי רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל"[8].
דרכו בלימוד[עריכה]
אף שרבו ריב"ז היה מבית הלל, רבי אליעזר נטה אחרי דרכם של בית שמאי, וזהו אחד ההסברים לכינוי "שמותי" שנאמר עליו[9]. כדרכם של תלמידי בית שמאי, היה רבי אליעזר תקיף וחריף, ונתן משקל רב לדרך הסברא. לעומתו, בר הפלוגתא שלו - רבי יהושע בן חנניה - השתייך לבית הלל, וזו גם סיבה לעובדה שבדרך כלל ההלכה נפסקה כדעתו של רבי יהושע, במחלוקותיו עם רבי אליעזר.
רבי אליעזר השתדל להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, ופעמים רבות נמצא מתווכח עם חבריו בטעמו של דבר, תוך כדי שימוש במידות שהתורה נדרשת בהן, כקל וחומר.
רבי אליעזר נתפש כשמרן וחדשן גם יחד. מחד הוא העיד על עצמו כי: "מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם." ([[:תבנית:בבלי]].), ובמקור אחר נכתב עליו "דרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם" ([[אבות דרבי נתן]],
- [http://he.wikisource.org/wiki/ D7 90 D7 91 D7 95 D7 AA+ D7 93 D7 A8 D7 91 D7 99+ D7 A0 D7 AA D7 9F+ D7 95 אבות דרבי נתן ו] ב'ויקיטקסט'). הראי"ה קוק מסביר סתירה זו בכך שרבי אליעזר הבין מתוך דברי רבו דברים שאף אחד אחר לא הבין, ולכן אמנם רבו אמר דברים אלה, אך עדיין לא שמעתן אוזן מעולם[10].
תנורו של עכנאי[עריכה]
רבי אליעזר עמד במרכזה של המחלוקת המפורסמת על תנורו של עכנאי. על פי התלמוד הבבלי, במחלוקת זו התאמץ רבי אליעזר להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, אפילו תוך גזירות לחריגה מחוקי הטבע. החכמים עמדו בתוקף על דעתם וסירבו לקבל את דעתו של רבי אליעזר, חרף ההוכחות העל-טבעיות שסייעו בעדו. סופו של המעשה בנידויו של רבי אליעזר[11].
|
אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א (רבי אליעזר) ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו (= נדוהו; בלשון סגי נהור). ואמרו: "מי ילך ויודיעו?" אמר להם ר"ע (רבי עקיבא): "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה ר"ע, לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו ר"א: "עקיבא מה יום מיומיים?", אמר לו: "רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך". אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות. |
|
בתורת הנסתר[עריכה]
בזוהר חדש[12] מובא כי רבי אליעזר היה גלגול של ראובן בכור ישראל, ומסיבה זו, גזירת עשרת הרוגי מלכות שעל פי תורת הקבלה נגזרה על עשרת החכמים בשל היותם שקולים כנגד עשרת השבטים שהשליכו את יוסף לבור, לא חלה על רבי אליעזר, שלא היה שותף במכירת יוסף אלא רק ציווה להשליך את יוסף לבור, ועל כן השליכו את רבי אליעזר לבור אך העלו אותו לאחר מכן ולא הרגו אותו.
בספר בני יששכר מובא, כי מכיוון שראובן היה זה שעסק תמיד בתשובה על חטאו שבלבל את יצועי אביו, ראוי לפסוק כמותו בכל הנוגע לתשובה, ומכיוון שרבי אליעזר פוסק ש"עידי מסירה כרתי" (בניגוד לרבי מאיר הפוסק עידי חתימה כרתי), ובחודש תשרי ישנן שלושה זמני תשובה; ראש השנה - זמן הכתיבה, יום כיפור - זמן החתימה, והושענא רבה שהוא זמן מסירת הפתקים לשלוחים, יש לפסוק כמותו שזמן התשובה קיים עד הושענא רבה ועד אז ניתן לחזור בתשובה ולשנות את גזר הדין. הוא מקשר דברים אלו, לסיבה שמכוחה התפלל משה רבינו שרבי אליעזר יצא מחלציו כמובא בפסיקתא בשם רבי אחא[13].
פטירתו[עריכה]
לפני פטירתו של רבי אליעזר עמדו לידו רבי עקיבא וחבריו, והתיישבו בריחוק ארבע אמות בגלל הנידוי שנגזר עליו לאחר פרשת תנורו של עכנאי. רבי אליעזר הצטער מאוד על כל דברי התורה הרבים שידע ואיש לא בא ללמוד ממנו (מפני הנידוי), ואף חזה את מותם של חכמי הדור בכלל, ואת מותו ביסורים של רבי עקיבא: "שלך קשה משל כולם". מיד כשנפטר אמר רבי יהושע "הותר הנדר"[14].
רבי אליעזר נפטר ביום שישי, ואחרי יציאת השבת החל המסע ועבר דרך לוד, ונקבר בעלמא. רבי עקיבא ספד עליו מדברי אלישע על אליהו, אותם הדברים שאמר יואש: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו"[15].
למרות החרמתו, צוטט רבי אליעזר במשנה, בברייתא ובתלמוד פעמים רבות, וחכמי הדורות הבאים עוסקים רבות בהלכותיו.
קבר רבי אליעזר בן הורקנוס[עריכה]
זיהוי מקום קבר רבי אליעזר בן הורקנוס אינו מוסכם: לפי דעה רווחת מימי הביניים נמצא הקבר סמוך למושב עלמה, אך בתלמוד מתואר מסע הלווייתו שנע בין קיסרי ללוד, וזיהויים נוספים: בצפת ובעין זיתים.
- אתרים שנטען לזיהויים עם קבר רבי אליעזר בן הורקנוס
- לוד: לפי תיאור פטירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס בתלמוד (תבנית:בבלי) נראה שגופתו הועברה בדרך לקבורתה, ללוד. אך ייתכן שמתוארת רק תחנה במסע ההלוויה והיא המשיכה למקום אחר.
- עלמה: תיאור של קברו ליד עלמא מופיע לראשונה אצל יעקב השליח[16], ובספר "מסע דפלסטינה" של שמואל בן שמשון מתוארת סביבת הקבר, ומנהג הערבים המקומיים להדליק עליו שמן.
- צפת: מנחם החברוני תיאר במכתב את קברו של רבי אליעזר במערת רבי דוסא בן הרכינס שבצפת.
- עין זיתים: הנוסע מקנדיאה מתאר ברשימת הקברים שערך את קברו של רבי אליעזר ב"עיר זיטוני" המזוהה עם עין זיתים. גם הוא מתאר את העץ שגדל מעל הקבר.
- טבריה: מאז שנות ה-50 של המאה ה-20{{{1}}} צוין קברו של רבי אליעזר בן הורקנוס בחלקת התנאים שליד קבר רבן יוחנן בן זכאי בטבריה, אך זיהוי זה נעשה ללא כל מקור מוקדם.
מתלמידיו[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק דב גילת, משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה, תל אביב תשכ"ח
- תבנית:חכמים
- אבות דרבי נתן, פרקים ו' ט"ז
- דוד לוריא, הקדמה ומבוא לפרקי דרבי אליעזר, 1852
- ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל: חלק ב: עלמא: ערך: רבי אליעזר בן הורקנוסתבנית:הבהרה הוצאת 2007 ו-2011
קישורים חיצוניים[עריכה]
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.
- תבנית:תולדות תנאים ואמוראים
- אברהם ארזי, שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס, באתר דעת
- התנא אליעזר בן הורקנוס באתר "MyTzadik"
- אליעזר בן הורקנוס, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ מסכת אבות
- ↑ מסכת אבות
- ↑ הסיפור נלקח משם גם לפתיחת החיבור פרקי דרבי אליעזר. נמצא בנוסח ב'
- ↑ אבות דרבי נתן, מסכת סנהדרין
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ תוספתא, מסכת ערלה; מסכת ברכות; מסכת סוטה
- ↑ תבנית:תנ"ך
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ מאמרי הראיה, מכתבים,
- מאמרי הראיה/על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל ב'ויקיטקסט'.
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ על מסכת איכה יג:.
- ↑ בני יששכר מאמר חודש תשרי מאמר י"ב.
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ תבנית:תנ"ך; תבנית:תנ"ך; אבות דרבי נתן
- ↑ אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז (כת"י ב')
- ↑ אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב. תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו הלכה ג, שם מבואר שלמד לפניו שלוש עשרה שנים.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד ב
- ↑ תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב