גבעת פנחס (ישוב): הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
מ (ווייצמאן העביר את הדף גבעת פנחס לשם גבעת פנחס (ישוב)) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ITAMAR.jpg| | [[תמונה:ITAMAR.jpg|ימין|thumb|250px|קבר איתמר - המקור: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום]] | ||
[[תמונה:Pinchas1.jpg| | [[תמונה:Pinchas1.jpg|ימין|ממוזער|250px|תפילת עולי הרגל - צילם יהודה ליבמן]] | ||
[[תמונה:Pinchas2.jpg| | [[תמונה:Pinchas2.jpg|ימין|thumb|250px|צילם:יהודה ליבמן]] | ||
[[תמונה:Northern_views__Awerta_tombs_of_Eleazar_and_Phinehas_.jpg| | [[תמונה:Northern_views__Awerta_tombs_of_Eleazar_and_Phinehas_.jpg|ימין|thumb|250px|קברי אלעזר ופנחס מתחילת המאה ה-20 מקור : ספריית הקונגרס, אוסף אריק ואדית מאטסון שצולם בין השנים 1898-1946 | ||
]] | ]] | ||
'''גבעת פנחס''' הוא אתר מקראי ב[[חבל ארץ | '''גבעת פנחס''' הוא אתר מקראי ב[[חבל ארץ השומרון]] דרומית לעיר [[שכם]], ליד היישוב [[איתמר (יישוב)|איתמר]]. הגבעה היא בתחום הכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ה[[הילולה]] [[ה' בשבט]]. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של [[אהרון הכהן]] והכתרת בנו [[אלעזר הכהן]] ל[[כהן גדול]] תחתיו ב[[ראש חודש]] [[אב]]. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת [[תהילים]] ולתפילת ראש חודש [[ותיקין]] עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות. | ||
העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008) | העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008) | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==זיהוי מקום קבורתו של פנחס== | ==זיהוי מקום קבורתו של פנחס== | ||
ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו". | ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו".<ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>. | ||
גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא | גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא: ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים. | ||
===האם הייתה עיר כוהנים=== | ===האם הייתה עיר כוהנים=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref> | אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref> | ||
===זיהויים | ===זיהויים מהספרות=== | ||
יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט' | יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט' | ||
</ref> - סתם גבעה. | </ref> - סתם גבעה. | ||
אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, | אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, זיהה בטעות את גבעת פנחס באזור בית גוברין. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. <ref>יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק </ref>. | ||
===זיהויי נוסעים=== | |||
שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה. | שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה. | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref> | E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref> | ||
===המיקום החדש המוצע | ==הקריטריונים לזיהוי אתר מקראי== | ||
גלעד שני מסכם את עבודתו ומביא בשם אהרוני "לשם זיהויו של יישוב עתיק עלינו לבחון בקפדנות שלושה דברים - | |||
# הסביבה המתאימה לפי המקורות. | |||
# השם התפתחותו ושימורו בשטח. | |||
# הממצא הארכיאולוגי. | |||
לאור הקריטריונים נראה כי המקום המזוהה היום כגבעת פנחס בכפר עוורתא אינם תואמים את המיקום. המקורות הראשונים המזכירים את עוורתא כגבעת פינחס הם מימי הביניים - ראשית המאה ה- 13. אתרי הקבורה השומרוניים - כיוון המצבות, הכתובות והטיפול בקבר, מחשידים שהייתה לשומרונים מגמה, גם אם הייתה בשגגה, להראות את קברם של הכוהנים הגדולים בסמיכות להר גריזים, שלטענתם עליו היה המשכן בכניסה לארץ. השם גבעה או פנחס לא השתמר בשטח והממצא הארכיאולוגי לא תואם אתר מתקופת הברזל הראשונה - היא תקופת ההתנחלות. גם הסברא הפשוטה שבני ישראל נתנו לפינחס גבעה בסמיכות למשכן בשילה, אינה מתיישבת עם המיקום בעוורתא, המרוחקת כחמישה עשר ק"מ בקו אווירי משילה. | |||
==המיקום החדש המוצע== | |||
[[קובץ:Micumvadi_a_giv_.jpg|200px|thumb|left|ואדי אל ג'יב במקום השם ואדי חרמיה. 74 כשני ק"מ אווירי מג'בל נצביה מצוי מעיין שעד היום נקרא עין ג'יביא, והוא השריד האחרון המשמר את השם גבעה]] | [[קובץ:Micumvadi_a_giv_.jpg|200px|thumb|left|ואדי אל ג'יב במקום השם ואדי חרמיה. 74 כשני ק"מ אווירי מג'בל נצביה מצוי מעיין שעד היום נקרא עין ג'יביא, והוא השריד האחרון המשמר את השם גבעה]] | ||
שני | בעקבות חקירת המקורות המועטים שיש על גבעת פנחס מתקופת בית שני, ומהתקופה הרומית והביזנטית, הגעתי למסקנה שגבעת פינחס הייתה קיימת כיישוב בשם גבעה בתקופות אלו, ובמקום נבנתה כנסיה בתקופה הביזנטית. היישוב היה במרחק של כ- 20 מיל מירושלים ומתואר בין בית אל לשילה, ותחום החיפוש הצטמצם. | ||
# המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. | הצעתי לזהות את גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, מכיוון ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום: | ||
# השם גבעה השתמר באזור: | # המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. | ||
# השם גבעה השתמר באזור: | |||
## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. | ## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. | ||
## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. | ## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. | ||
## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. | ## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. | ||
# בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה. | # בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה. | ||
האתרים המוזכרים לא נחפרו וג'בל נצביה אפילו לא נסקר. השם תמנה לא השתמר בחורבת טרפין ומערת קבורה עם הכתובת "אלעזר" טרם נמצאה. נראה סביר להניח כי במבחן הזיהוי המקראי האתר בג'בל נצביה הוא המתאים ביותר. | |||
בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים<ref>[http://kehilot.moreshet.co.il/web/project/katava5.asp?id=11684 לב הארץ]</ref> : | |||
==תאור האתר בעוורתא== | |||
בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים<ref>[http://kehilot.moreshet.co.il/web/project/katava5.asp?id=11684 לב הארץ]</ref> ( בשנת 2009 הותרה גישה ליהודית בראש חודש אב רק לשני אתרים: לקבר אלעזר הכהן וקבר איתר הכהן): | |||
* א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ [[חרוב]] קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש [[גמחה| | * א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ [[חרוב]] קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש [[גמחה|גֻּמְחות]], אשר משערים שבהן היו כתובות [[שומרונים|שומרוניות]]. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול [[אלעזר]] בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג). לפי המסורת הערבית כאן קיברו של [[עזרא]] הסופר. | ||
* אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. | * אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. | ||
| שורה 79: | שורה 94: | ||
תמונה:PinchasC.png|גרפיטי באדום על המצבה | תמונה:PinchasC.png|גרפיטי באדום על המצבה | ||
</gallery> | </gallery> | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה אחרונה מ־22:49, 31 בדצמבר 2018
|
|
גבעת פנחס הוא אתר מקראי בחבל ארץ השומרון דרומית לעיר שכם, ליד היישוב איתמר. הגבעה היא בתחום הכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה ה' בשבט. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של אהרון הכהן והכתרת בנו אלעזר הכהן לכהן גדול תחתיו בראש חודש אב. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת תהילים ולתפילת ראש חודש ותיקין עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.
העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)
תולדות המקום[עריכה]
הכפר ידוע בשמו הנוכחי מתקופת המשנה ומצויים בו לפי המסורות היהודית והשומרונית הקברים של אלעזר בן אהרן, איתמר, פינחס, בנו אבישוע ושבעים הזקנים.
מקורה של הילולת "שבעים הזקנים" בה' בשבט הוא במגילת תענית ומובא בשולחן ערוך : בחמישה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע" . [1] . מימות הרמב"ן מתוארת במקומות שונים עליתם של גדולי ישראל ועולי רגל לארץ ישראל במערת שבעים הזקנים ומצבות קברם של אלעזר ופנחס בני אהרון הכהן.
עדות כתובה על הימצאות קברו אנו מוצאים בספרו של רבי אשתורי הפרחי ( 1280 - 1355 , חכם יהודי מתקופת הראשונים, חוקר ארץ ישראל והלכותיה). הוא כותב בספרו כפתור ופרח כי הגיע ל" עוורתא , אשר שם אלעזר ואיתמר ופנחס ושבעים הזקנים" - ומשם לשכם ומשם לעכו. [2]
חוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ בספרו מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כותב בשנת 1891 " הכפר עוורתא היא גבעת פנחס ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו." הוא מוסיף הערה כי "על ההר ממולו קבר איתמר" . [3]
זיהוי מקום קבורתו של פנחס[עריכה]
בספר יהושע כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). רש"י שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". הרד"ק מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו".[4].
גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, [5] דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא: ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים.
האם הייתה עיר כוהנים[עריכה]
הרלב"ג ומצודת דוד למדו מן הפסוק "אשר ניתן לו" כי היא ניתנה לפינחס או לאלעזר - הכהנים הגדולים. הרד"ק מדקדק מתוך המילה "ניתן" שמופיעה בפסוק שבני ישראל נתנו את הנחלה הזו כמו שנתנו לכלב וליהושע. [6]
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. [7]
זיהויים מהספרות[עריכה]
יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה" [8] - סתם גבעה.
אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, זיהה בטעות את גבעת פנחס באזור בית גוברין. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. [9].
זיהויי נוסעים[עריכה]
שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". [10] . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.
מאז, עד המאה ה-20 המסורות על מקום גבעת פנחס עוברות לעוורתא. כמו למשל הכרוניקה השומרונית מימי הביניים המזכירה את בבא רבה כבונה בתי כנסת ביישובים שונים, שאחד מהם נבנה ליד קברי הכוהנים הגדולים: "כנישת קרית עמרתה המקברים בתוכה הכוהנים הגדולים בני אהרון אלעזר ואיתמר ופינחס והשבעים הזקנים וגם אדונינו אבישוע בן פינחס ועוד אנשים רבים מזרע אהרון ע' ה' [עליו השלום] לעולם." [11]
הקריטריונים לזיהוי אתר מקראי[עריכה]
גלעד שני מסכם את עבודתו ומביא בשם אהרוני "לשם זיהויו של יישוב עתיק עלינו לבחון בקפדנות שלושה דברים -
- הסביבה המתאימה לפי המקורות.
- השם התפתחותו ושימורו בשטח.
- הממצא הארכיאולוגי.
לאור הקריטריונים נראה כי המקום המזוהה היום כגבעת פנחס בכפר עוורתא אינם תואמים את המיקום. המקורות הראשונים המזכירים את עוורתא כגבעת פינחס הם מימי הביניים - ראשית המאה ה- 13. אתרי הקבורה השומרוניים - כיוון המצבות, הכתובות והטיפול בקבר, מחשידים שהייתה לשומרונים מגמה, גם אם הייתה בשגגה, להראות את קברם של הכוהנים הגדולים בסמיכות להר גריזים, שלטענתם עליו היה המשכן בכניסה לארץ. השם גבעה או פנחס לא השתמר בשטח והממצא הארכיאולוגי לא תואם אתר מתקופת הברזל הראשונה - היא תקופת ההתנחלות. גם הסברא הפשוטה שבני ישראל נתנו לפינחס גבעה בסמיכות למשכן בשילה, אינה מתיישבת עם המיקום בעוורתא, המרוחקת כחמישה עשר ק"מ בקו אווירי משילה.
המיקום החדש המוצע[עריכה]
בעקבות חקירת המקורות המועטים שיש על גבעת פנחס מתקופת בית שני, ומהתקופה הרומית והביזנטית, הגעתי למסקנה שגבעת פינחס הייתה קיימת כיישוב בשם גבעה בתקופות אלו, ובמקום נבנתה כנסיה בתקופה הביזנטית. היישוב היה במרחק של כ- 20 מיל מירושלים ומתואר בין בית אל לשילה, ותחום החיפוש הצטמצם. הצעתי לזהות את גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, מכיוון ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:
- המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'.
- השם גבעה השתמר באזור:
- בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה.
- בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב.
- בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא.
- בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה.
האתרים המוזכרים לא נחפרו וג'בל נצביה אפילו לא נסקר. השם תמנה לא השתמר בחורבת טרפין ומערת קבורה עם הכתובת "אלעזר" טרם נמצאה. נראה סביר להניח כי במבחן הזיהוי המקראי האתר בג'בל נצביה הוא המתאים ביותר.
תאור האתר בעוורתא[עריכה]
בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים[12] ( בשנת 2009 הותרה גישה ליהודית בראש חודש אב רק לשני אתרים: לקבר אלעזר הכהן וקבר איתר הכהן):
- א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ חרוב קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש גֻּמְחות, אשר משערים שבהן היו כתובות שומרוניות. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול אלעזר בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג). לפי המסורת הערבית כאן קיברו של עזרא הסופר.
- אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר.
- אל עזיראת - על הגבעה המזרחית של הכפר בית קברות ובו שני מבנים חד כיפתי ודו כיפתי, המיוחסים לקבר פנחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש במיוחד לשומרונים. אבישוע הוא כותבו של ספר התורה הקדום אשר בידי השומרונים. ספר אבישע נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר. לפי מסורת העדה הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס.
- בצמוד למבנה הקבר מערה שבה לפי המסורת היהודית והשומרונית מצויים קברי שבעים הזקנים שהיו בבית דינו של משה במדבר סיני (במדבר: י"א , ט"ז-י"ז).
תמונות מגבעת פנחס[עריכה]
הקברים אינם מצויים בפיקוח. על אחדים מהן ניכרים סימני האלימות. מצבת ציונו של אלעזר הכהן נצבעה בירוק בצבעי האסלם. האתר מוזנח . אגודת שכם אחד, ועד המקומות הקדושים בשומרון פנו למנהל האזרחי ולמשרד הדתות אשר לצערנו לא הצליחו להביא לשיפור המצב. עד שנת 2008 אין שיפור במצבו של האתר. לדעת הגורמים האחראיים על השלטון המקומי לטפל באתר בהאת להסכמי אוסלו , אשר מחייבים את השמירה על המקומות הקדושים .
התמונות צולמו על ידי יהודה ליבמן
מצבת שבורה
מצבה שבורה
גרפיטי באדום על המצבה
לקריאה נוספת[עריכה]
- אריה יצחקי , מדריך ישראל - השומרון, משרד הבטחון ההוצאה לאור - כתר הוצאה לאור ', 1980 - עמ' 345
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הלכות תענית, סימן תק"פ
- ↑ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א : גבולות הארץ , בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
- ↑ המקור: א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א - מהדורת הוצאת הספרים אריאל - יולי 1979
- ↑ ראו גם :(מסכת בבא בתרא, פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')
- ↑ הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן
- ↑ בתוך הפרשיות שעוסקות בערים שצריכים עם ישראל לתת ללויים ניתן לראות שהשורש נ.ת.נ. מופיע כמילה מנחה פעמים רבות, ולכן סביר להניח, שהעם נתן לכוהנים הגדולים גבעה בהר אפרים.
- ↑ סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע.
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'
- ↑ יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק
- ↑ אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121
- ↑ יצחק מגן, בתי הכנסת השומרוניים ופולחנם, מתוך מחקרי יהודה ושומרון כרך שני, זאב ארליך ויעקב אשל [עורכים], אריאל, מכללת יהודה ושומרון, 1993, עמ' 261-262. המקור מובא בכרוניקת אדלר, מס' 4632. E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91.
- ↑ לב הארץ