רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
(←על תחיית המתים: Should be subsection of the above.) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Abarbanel.jpg|250px|שמאל|מוזער| רבי יצחק אברבנאל]] | ||
'''רבי יצחק אברבנאל''' | '''רבי יצחק ב"ר יהודה אברבנאל''' המכונה '''דון יצחק אברבנאל''' (מכונה בקיצור '''אברבנאל''') היה מגדולי מפרשי המקרא, מדינאי והוגה דעות בפורטוגל ובספרד. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת קצ"ז בליסבון שבפורטוגל, למשפחת אברבנאל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד ל[[דוד המלך]]". לפי מסורת משפחתית היא הגיעה לספרד מיד לאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]], והתיה לה מגילת יוחסין עד [[שבט יהודה]]"<ref>אוצר ישראל כרך א', עמ' 99 ואילך</ref>. התחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, [[רבי יוסף חיון]]. בצעירותו היה כבר בקיא ב[[פילוסופיה]], ובנערותו חיבר את החיבורים הפילוסופיים "עטרת זקנים" ו"צורת היסודות". הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לתפקיד שר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל. | |||
כשר אוצר, סייע ל[[פדיון שבויים|פדיון]] 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה שבמרוקו עם כיבושה על ידי הנוצרים. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בסביבות שנת רמ"ג העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד בפורטוגל, והוא נמלט ל[[טולדו]] שבספרד. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים]] מינו אותו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה לשר האוצר של ממלכות קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים. | |||
בשנת רנ"ב ניסה לפעול למניעת [[גירוש ספרד]]. על פי האגדה, לאחר שאברבנאל נתן למלך סכום נכבד של שוחד, נטה המלך להסכים לבטל את גזירת הגירוש, אולם טורקוומדה האינקוויזיטור הראשי הקנאי התפרץ לחדרו של המלך, השליך לפניו את הצלב שנשא, וזעק: "יהודה איש קריות מכר את אדוננו תמורת 30 מטבעות כסף, ואתה מוכן למכור אותו תמורת 30 אלפים. קח וצלוב!", ובכך גרם למלך לחזור בו מביטול הגזירה. בעקבות הגירוש, הוא היגר לאיטליה והתיישב בנאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בסביבות שנת רנ"ה נאלץ להימלט לסיציליה, וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי קורפו שביוון ללא כל רכוש. כשנה לאחר מכן עבר לעיירה מונופלי. בסביבות שנת רס"ג עבר לונציה, שם ניסה להשכין שלום בין מנהיגי העיר לבין סוחרים פורטוגזיים בנושאי מסחר. | |||
בכ"ט ב[[תשרי]] רס"ט בגיל 71. הוא נקבר בעיר פדובה, וחמישה ימים לאחר מכן נפטר [[רבי יהודה מינץ]] (מהר"י מינץ) מפדובה, שנקבר על ידו. כעבור כשנה פרצה מלחמה סביב העיר פדובה ובית העלמין היהודי נחרב, ולכן מקום קבורתם המדוייק לא נודע. | |||
== | ==כתביו== | ||
[[תמונה:Abarbanel.sefer.jpg|שמאל|200px|ממוזער| פירוש אברבנאל לנביאים ראשונים]] | |||
* פירוש נרחב על התנ"ך- בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו היתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות שעילהן הוא עונה ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו. | |||
הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב. הפירוש על התורה הודפס לראשונה בונציה בשנת של"ט. | |||
* | * '''[[ראש אמנה]]'''- חיבור פילוסופי העוסק בעיקרי האמונה, בתוספת שירים שכתב בנו [[רבי יהודה אברבנאל]]. | ||
* | * '''ימות עולם''' - על כוחו של עם ישראל ועל הגאולה | ||
* '''זבח פסח'''- פירוש על [[הגדה של פסח]]. חיבורו כולל מאה שאלות על ענייני [[פסח]] ו[[ליל הסדר]] | |||
* '''נחלת אבות'''- על [[מסכת אבות]]. ספר זה נכתב לבקשת בן זקוניו, שמואל, שהיה בסלוניקי. בפירוש הוא עמד על הירידה המוסרית שחלה בין ניצולי גירוש ספרד. | |||
* '''מעייני הישועה'''-בעוסק בעניינים [[משיח]]יים. בחלק הראשון טען כי בשנת רס"ג תגיע הגאולה, על פי דברים שנכתבו ב[[ספר דניאל]]. בשני כרכים נוספים '''שועות משיחו''' ו'''משמיע ישועה''' הוא מפרש את פסוקי התנ"ך שבהם רמזים לגאולה. בעזרתם ניסה לבסס את את ההשקפות והתחזיות שהשמיע ב"מעייני הישועה". | |||
* '''תשובות לשאול'''- תשובות ל-12 שאלות פילוסופיות שהציג לו תלמידו רבי שאול הכהן אשכנזי. תשובותיו מייצגות את ההתקפה העזה וכבדת המשקל ביותר על פרשני ה[[רמב"ם]]. | |||
==מתורתו== | |||
===על תחיית המתים=== | |||
במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב לדון בנושא [[תחיית המתים]]. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיית המתים תכלול גם את הגוף, במצבו כפי שהיה בעת פטירתו, בנוסף לנשמה. הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה", ואלו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צדיקים גמורים מהם נביאים מהם חכמי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך: | |||
* "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה." | |||
* "בדור התחייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם וגם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל". | |||
* "שיהיה זמן התחייה בזמן קיבוץ הגליות או קרוב אליו". | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* תולדות המחבר במבוא ל'''ספר זבח פסח''', אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב"ויניציאה" בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל ב'''אוצר פרושים וציורים של הגדה לפסח''' משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין, מחבר [[אוצר ישראל]] והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב | |||
* הערך "אַבְרַבַנְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96 | |||
* פרופ' בנציון נתניהו, '''דון יצחק אברבנאל- מדינאי והוגה דעות''' | |||
* אברהם שלום פרידרג, '''זכרונות לבית דוד''' | |||
* ש. ראבי, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37885&pgnum=1 תולדות השר דון יצחק אברבנאל]''', פאדגארזע תר"ס. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/abrabanel-p/abrabanel-p00.pdf '''זבח פסח'''] - כולל: פירוש בהגדות הפסח, כולל פרשיות ודרושים, וטעמים נכבדים חדשים, לא שערום הראשונים, מתוקים מדבש ונופת צופים - אתר "דעת | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/11787 מרכבת המשנה] - פירושו ל[[ספר דברים]] | |||
* אלי אשד [http://www.notes.co.il/eshed/16359.asp על ספרו של בנציון נתניהו על שר אוצר יהודי בספרד] - וכן אוסף קישורים מרשים כל דון יצחק אברבנאל | |||
* יחיאת צבי מושקוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/don-2.htm פרשנות המקרא לדורותיה] - משרד החינוך התרבות והספורט האגף לתרבות תורנית, התשנ"ח 1998, עמודים 117 - 130 - אתר דעת | |||
* אברהם מלמד, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryMN82/p_sf_043.pdf תורת העיקרים של אברבנאל] - אוניברסיטת תל אביב - מפעל תיעוד של יהודת האיסלם | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5197|מספר שנים=71}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אברבנאל}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:הוגי דעות]] | |||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:26, 11 בספטמבר 2019
|
|
רבי יצחק ב"ר יהודה אברבנאל המכונה דון יצחק אברבנאל (מכונה בקיצור אברבנאל) היה מגדולי מפרשי המקרא, מדינאי והוגה דעות בפורטוגל ובספרד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת קצ"ז בליסבון שבפורטוגל, למשפחת אברבנאל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד לדוד המלך". לפי מסורת משפחתית היא הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון, והתיה לה מגילת יוחסין עד שבט יהודה"[1]. התחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, רבי יוסף חיון. בצעירותו היה כבר בקיא בפילוסופיה, ובנערותו חיבר את החיבורים הפילוסופיים "עטרת זקנים" ו"צורת היסודות". הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לתפקיד שר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל.
כשר אוצר, סייע לפדיון 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארזילה שבמרוקו עם כיבושה על ידי הנוצרים. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בסביבות שנת רמ"ג העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד בפורטוגל, והוא נמלט לטולדו שבספרד. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים מינו אותו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה לשר האוצר של ממלכות קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים.
בשנת רנ"ב ניסה לפעול למניעת גירוש ספרד. על פי האגדה, לאחר שאברבנאל נתן למלך סכום נכבד של שוחד, נטה המלך להסכים לבטל את גזירת הגירוש, אולם טורקוומדה האינקוויזיטור הראשי הקנאי התפרץ לחדרו של המלך, השליך לפניו את הצלב שנשא, וזעק: "יהודה איש קריות מכר את אדוננו תמורת 30 מטבעות כסף, ואתה מוכן למכור אותו תמורת 30 אלפים. קח וצלוב!", ובכך גרם למלך לחזור בו מביטול הגזירה. בעקבות הגירוש, הוא היגר לאיטליה והתיישב בנאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בסביבות שנת רנ"ה נאלץ להימלט לסיציליה, וכל רכושו הוחרם. בהמשך הגיע לאי קורפו שביוון ללא כל רכוש. כשנה לאחר מכן עבר לעיירה מונופלי. בסביבות שנת רס"ג עבר לונציה, שם ניסה להשכין שלום בין מנהיגי העיר לבין סוחרים פורטוגזיים בנושאי מסחר.
בכ"ט בתשרי רס"ט בגיל 71. הוא נקבר בעיר פדובה, וחמישה ימים לאחר מכן נפטר רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) מפדובה, שנקבר על ידו. כעבור כשנה פרצה מלחמה סביב העיר פדובה ובית העלמין היהודי נחרב, ולכן מקום קבורתם המדוייק לא נודע.
כתביו[עריכה]
- פירוש נרחב על התנ"ך- בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו היתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות שעילהן הוא עונה ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו.
הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב. הפירוש על התורה הודפס לראשונה בונציה בשנת של"ט.
- ראש אמנה- חיבור פילוסופי העוסק בעיקרי האמונה, בתוספת שירים שכתב בנו רבי יהודה אברבנאל.
- ימות עולם - על כוחו של עם ישראל ועל הגאולה
- זבח פסח- פירוש על הגדה של פסח. חיבורו כולל מאה שאלות על ענייני פסח וליל הסדר
- נחלת אבות- על מסכת אבות. ספר זה נכתב לבקשת בן זקוניו, שמואל, שהיה בסלוניקי. בפירוש הוא עמד על הירידה המוסרית שחלה בין ניצולי גירוש ספרד.
- מעייני הישועה-בעוסק בעניינים משיחיים. בחלק הראשון טען כי בשנת רס"ג תגיע הגאולה, על פי דברים שנכתבו בספר דניאל. בשני כרכים נוספים שועות משיחו ומשמיע ישועה הוא מפרש את פסוקי התנ"ך שבהם רמזים לגאולה. בעזרתם ניסה לבסס את את ההשקפות והתחזיות שהשמיע ב"מעייני הישועה".
- תשובות לשאול- תשובות ל-12 שאלות פילוסופיות שהציג לו תלמידו רבי שאול הכהן אשכנזי. תשובותיו מייצגות את ההתקפה העזה וכבדת המשקל ביותר על פרשני הרמב"ם.
מתורתו[עריכה]
על תחיית המתים[עריכה]
במבוא לספר ישעיהו הוא הרחיב לדון בנושא תחיית המתים. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיית המתים תכלול גם את הגוף, במצבו כפי שהיה בעת פטירתו, בנוסף לנשמה. הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה", ואלו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צדיקים גמורים מהם נביאים מהם חכמי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך:
- "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה."
- "בדור התחייה יתבטלו כל מיני עבודה זרה וכל מיני צלמים ופסלים מן העולם וגם אמונת ישו תתבטל כי איש הוא ולא אל".
- "שיהיה זמן התחייה בזמן קיבוץ הגליות או קרוב אליו".
לקריאה נוספת[עריכה]
- תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב"ויניציאה" בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים של הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין, מחבר אוצר ישראל והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
- הערך "אַבְרַבַנְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
- פרופ' בנציון נתניהו, דון יצחק אברבנאל- מדינאי והוגה דעות
- אברהם שלום פרידרג, זכרונות לבית דוד
- ש. ראבי, תולדות השר דון יצחק אברבנאל, פאדגארזע תר"ס.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- זבח פסח - כולל: פירוש בהגדות הפסח, כולל פרשיות ודרושים, וטעמים נכבדים חדשים, לא שערום הראשונים, מתוקים מדבש ונופת צופים - אתר "דעת
- מרכבת המשנה - פירושו לספר דברים
- אלי אשד על ספרו של בנציון נתניהו על שר אוצר יהודי בספרד - וכן אוסף קישורים מרשים כל דון יצחק אברבנאל
- יחיאת צבי מושקוביץ, פרשנות המקרא לדורותיה - משרד החינוך התרבות והספורט האגף לתרבות תורנית, התשנ"ח 1998, עמודים 117 - 130 - אתר דעת
- אברהם מלמד, תורת העיקרים של אברבנאל - אוניברסיטת תל אביב - מפעל תיעוד של יהודת האיסלם
| תקופת חייו של רבי יצחק אברבנאל על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ אוצר ישראל כרך א', עמ' 99 ואילך