משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:14, 25 בספטמבר 2020

{{{כותרת}}}

הלכה היא השם הכללי למה שצריך לעשות לפי רצון ה'. מקורות ההלכה מתנ"ך, משנה, גמרא ומנהגי קהילות וספרי פוסקים הידועים הם יד החזקה לרמב"ם ושולחן ערוך. בעולם התורני "הלכה" הוא כינוי לפסקי הלכה למעשה.

{{{כותרת}}}

שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.

שולחן ערוך על ארבעה טורים בפירוש פרשני

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

{{{כותרת}}}

משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה/נושא 3

{{{כותרת}}}

מנהגים המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים.

בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.

{{{כותרת}}}

משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה/נושא 5

{{{כותרת}}}

משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה/נושא 6

{{{כותרת}}}

משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה/קדימה, לעבודה!

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 |title=התפתחות ההלכה
 |תוכן=
-'''מנהגים'''
-ה'''[[מנהג (יהדות)|מנהג]]''' הוא צורת התנהגות שהשתרשה ב[[הקהילה היהודית|קהילה היהודית]] כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, וב[[תלמוד]] נסמך [[רבי יוחנן]] על ה[[פסוק]]: {{ציטוטון|שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך}} כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מ[[תחפושת|התחפשות]] ב[[פורים]] שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך [[כפרות]] שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה ב[[חומרא דרבי זירא]] שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של [[טהרת המשפחה]]. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת ה[[כיפה (יהדות)|כיפה]], שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים.
-בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי ה[[מזרחים|ספרדים]] וה[[אשכנזים]], ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
 }}
@@ שורה 60: / שורה 57: @@
 |id=mp-tfp
 |title=נושא 4
-|תוכן={{{{שם הדף המלא}}/נושא 4}}
+|תוכן='''מנהגים'''
+ה'''[[מנהג (יהדות)|מנהג]]''' הוא צורת התנהגות שהשתרשה ב[[הקהילה היהודית|קהילה היהודית]] כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, וב[[תלמוד]] נסמך [[רבי יוחנן]] על ה[[פסוק]]: {{ציטוטון|שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך}} כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מ[[תחפושת|התחפשות]] ב[[פורים]] שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך [[כפרות]] שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה ב[[חומרא דרבי זירא]] שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של [[טהרת המשפחה]]. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת ה[[כיפה]], שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים.
+בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי ה[[מזרחים|ספרדים]] וה[[אשכנזים]], ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
 }}
 {{עמוד ראשי/תיבה

משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:14, 25 בספטמבר 2020

תפריט ניווט

חיפוש