משתמש:שמואל חיים/פורטל הלכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
הלכה היא השם הכללי למה שצריך לעשות לפי רצון ה'. מקורות ההלכה  מתנ"ך, משנה, גמרא ומנהגי קהילות וספרי פוסקים הידועים הם יד החזקה לרמב"ם ושולחן ערוך. בעולם התורני "הלכה" הוא כינוי לפסקי הלכה למעשה.
הלכה היא השם הכללי למה שצריך לעשות לפי רצון ה'. מקורות ההלכה  מתנ"ך, משנה, גמרא ומנהגי קהילות וספרי פוסקים הידועים הם יד החזקה לרמב"ם ושולחן ערוך. בעולם התורני "הלכה" הוא כינוי לפסקי הלכה למעשה.
}}
}}
__NOTOC__
 
<!-- right side -->
{| style="width: 99%; margin: auto;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| style="width:49%; min-width: 350px;" |
{|
|}
{{עמוד ראשי/תיבה
{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=
|רוחב=34
|רוחב=34
|צבע=כחול
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|id=mp-tfp
|title=פורטל הלכה
|title=שולחן ערוך
|תוכן={{טורים|מספר=3|תוכן=
|תוכן=
* א-ז  הלכות הנהגת אדם בבוקר
[[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.
* ח-כד  הלכות ציצית
 
* כה-מה  הלכות תפילין
 
* מו-נז  הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
<center><div style="font-size:18px; text-align:center; background-color:#DFDFFF; width:450px;">'''[[:קטגוריה:שולחן ערוך|'''שולחן ערוך על ארבעה טורים בפירוש פרשני''']]'''
* נח-פח  הלכות קריאת שמע
 
* פט-קכז  הלכות תפילה
'''[[:קטגוריה:אורח חיים|אורח חיים]] · [[:קטגוריה:יורה דעה (פרשני)|יורה דעה]] · [[:קטגוריה:יאיר השולחן אבן העזר|אבן העזר]] · [[:קטגוריה:יאיר השולחן חושן משפט|חושן משפט]]
* קכח-קלד  הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
</div>
* קלה-קמט  הלכות קריאת ספר תורה
</center>
* קנ-קנו  הלכות בית הכנסת
}}
* קנז-קסה  הלכות נטילת ידים
{{עמוד ראשי/תיבה
* קסו-קסח  הלכות בציעת הפת
|title=נושא 2
* קסט-קפא  הלכות דברים הנוהגים בסעודה
|תוכן={{{{שם הדף המלא}}/נושא 2}}
* קפב-רא  הלכות ברכת המזון
|רוחב=34
* רב-ריז  הלכות ברכת הפירות והריח
|צבע=סגול
* ריח-רלא  הלכות שאר מיני ברכות
|id=mp-tfp
* רלב-רלד  הלכות תפילת המנחה
|title=התפתחות ההלכה
* רלה-רלט  הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
|תוכן=
* רמ-רמא  הלכות צניעות
 
* רמב-תטז  הלכות שבת ועירובין
* תיז-תכח  הלכות ראש חודש
* תכט-תצד  הלכות פסח
* תצה-תקכט  הלכות יום טוב
* תקל-תקמח  הלכות חול המועד
* תקמט-תקסא  הלכות תשעה באב ושאר תעניות
* תקסב-תקפ  הלכות תענית
* תקפא-תרג  הלכות ראש השנה
* תרד-תרכד  הלכות יום הכיפורים
* תרכה-תרמד  הלכות סוכה
* תרמה-תרסט  הלכות לולב
* תער-תרפה  הלכות חנוכה
* תרפו-תרצז  הלכות מגילה
{{!}}}


|שם2=יורה דעה
|תוכן2={{{!}} class="wikitable"
{{!}}
* א-כז  הלכות שחיטה
* כח  הלכות כיסוי הדם
* כט-ס  הלכות טריפות
* סא  הלכות מתנות כהונה
* סב  הלכות אבר מן החי
* סג  הלכות בשר שנתעלם מן העין
* סד  הלכות חלב
* סה-סח  הלכות דם
* סט-עח  הלכות מליחה
* עט-פ  הלכות בהמות וחיות טהורות
* פא  הלכות דברים היוצאים מן החי
* פב  הלכות סימני העוף
* פג  הלכות דגים
* פד-פה  הלכות תולעים
* פו  הלכות ביצים
* פז-צז  הלכות בשר בחלב
* צח-קיא  הלכות תערובות
* קיב-קכב  הלכות מאכלי גויים
* קכג-קלח  הלכות יין נסך
* קלט-קנח  הלכות עבודה זרה
* קנט-קעז  הלכות ריבית
* קעח-קפב  הלכות חוקות הגויים וכישוף
* קפג-קצט  הלכות נדה
* ר-רב  הלכות מקוואות
* רג-רלה  הלכות נדרים
* רלו-רלט  הלכות שבועות
* רמ-רמא  הלכות כיבוד אב ואם
* רמב  הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם
* רמג-רמד  הלכות תלמיד חכם
* רמה-רמו  הלכות תלמוד תורה
* רמז-רנט  הלכות צדקה
* רס-רסו  הלכות מילה
* רסז  הלכות עבדים
* רסח-רסט  הלכות גרים
* ער-רפד  הלכות ספר תורה
* רפה-רצא  הלכות מזוזה
* רצב  הלכות שילוח הקן
* רצג  הלכות חדש
* רצד  הלכות ערלה
* רצה-שד  הלכות כלאים
* שה-שכא  הלכות פדיון בכור
* שכב-של  הלכות חלה
* שלא  הלכות תרומות ומעשרות
* שלב-שלג  הלכות מתנות עניים וכהונה
* שלד-שלה  הלכות נידוי וחרם
* שלו-שלט  הלכות ביקור חולים
* שמ  הלכות קריעה
* שמא-תג  הלכות אבילות
{{!}}}
|שם3=אבן העזר
|תוכן3={{{!}} class="wikitable"
{{!}}
* א-ו  הלכות פריה ורביה
* ז-כה  הלכות אישות
* כו-סה  הלכות קידושין
* סו-קיח  הלכות כתובות
* קיט-קנד  הלכות גיטין
* קנה  הלכות מיאון
* קנו-קסח  הלכות יבום
* קסט-קעו  הלכות חליצה ויבום
* קעז  הלכות אונס ומפתה
* קעח  הלכות סוטה
{{!}}}
|שם4=חושן משפט
|תוכן4={{{!}} class="wikitable"
{{!}}
* א-כז  הלכות דיינים
* כח-לח  הלכות עדות
* לט-עד  הלכות הלואה
* עה-צו  הלכות טוען ונטען
* צז-קו  הלכות גביית מלוה
* קז-קי  הלכות גביית חוב מהיתומים
* קיא-קטז  הלכות גביית חוב מנכסים משועבדים
* קיז-קכ  הלכות אפותיקי
* קכא  הלכות העושה שליח לגבות חובו
* קכב-קכח  הלכות הרשאה
* קכט-קלב  הלכות ערב
* קלג-קלט  הלכות חזקת מטלטלין
* קמ-קנב  הלכות חזקת קרקעות
* קנג-קנו  הלכות נזקי שכנים
* קנז-קע  הלכות שותפים בקרקע
* קעא-קעד  הלכות חלוקת שותפות
* קעה  הלכות מצרנות
* קעו-קפא  הלכות שותפים
* קפב-קפח  הלכות שלוחין
* קפט-רכו  הלכות מקח וממכר
* רכז-רמ  הלכות אונאה ומקח טעות
* רמא-רמט  הלכות מתנה
* רנ-רנח  הלכות מתנות שכיב מרע
* רנט-ערא  הלכות אבידה ומציאה
* ערב  הלכות פריקה וטעינה ודין הולכי דרכים
* רעג-ערה  הלכות הפקר ונכסי הגר
* רעו-רפט  הלכות נחלות
* רצ  הלכות אפוטרופוס
* רצא-שב  הלכות פקדון
* שג-שה  הלכות שומר שכר
* שו  הלכות אומנים
* שז-שיט  הלכות שוכר
* שכ-של  הלכות חכירות וקבלנות
* שלא-שלט  הלכות שכירות פועלים
* שמ-שמז  הלכות שאלה
* שמח-שנח  הלכות גניבה
* שנט-שעז  הלכות גזילה
* שעח-שפז  הלכות נזיקין
* שפח  הלכות מאבד ממון חבירו בידים ומוסר ומלשין
* שפט-תיט  הלכות נזקי ממון
* תכ-תכז  הלכות חובל בחבירו
{{!}}}
|רוחב=
|גבול=
|רקע=
|תוכן חלופי=
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|רוחב=34
|צבע=סגול
|id=mp-tfp
|title=נושא 3
|תוכן={{{{שם הדף המלא}}/נושא 3}}
}}
}}
{{DEFAULTSORT:מפתח השולחן ערוך}}
 
__ללא_תוכן_עניינים__
<!-- left side -->
__ללא_עריכה__
|
{{עמוד ראשי/תיבה
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=נושא 4
|תוכן='''מנהגים'''
ה'''[[מנהג (יהדות)|מנהג]]''' הוא צורת התנהגות שהשתרשה ב[[הקהילה היהודית|קהילה היהודית]] כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, וב[[תלמוד]] נסמך [[רבי יוחנן]] על ה[[פסוק]]: {{ציטוטון|שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך}} כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מ[[תחפושת|התחפשות]] ב[[פורים]] שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך [[כפרות]] שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה ב[[חומרא דרבי זירא]] שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של [[טהרת המשפחה]]. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת ה[[כיפה]], שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים.
 
בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי ה[[מזרחים|ספרדים]] וה[[אשכנזים]], ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=נושא 5
|תוכן=
'''מסורת'''
'''ה[[מסורת]] היהודית''' כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד ל[[מעמד הר סיני]], ואף עד [[בריאת העולם ]] כפי שמסופר ב[[ספר בראשית]]. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית [[מצה]], נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר ב[[תלמוד]] כי מקורה של כל ה[[תורה שבעל-פה]] ב[[מעמד הר סיני]], ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה".
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|רוחב=34
|צבע=סגול
|id=mp-tfp
|title=נושא 6
|תוכן='''[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]''' מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי ב[[פסיקת הלכה]] בכל תחום. בדומה ל[[חקיקת משנה]] המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות [[חז"ל]] לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע [[עבירה|עבירות]], תקנות הודאה והלל שמיתקנות על [[נס|ניסים]] (כגון חג [[פורים]]), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון [[קריאת התורה]].
סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת [[פרוזבול]]. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם [[תקנות הקהילה]] - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת ה[[תנאים]], ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל [[הקהילה היהודית|קהילה]] בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.
}}
{|
|}
|}
{|
|}
{{עמוד ראשי/תיבה
|רוחב=34
|צבע=חום
|id=mp-tfp
|title=קדימה, לעבודה!
|תוכן={{{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}}
}}
__NOTOC__

גרסה אחרונה מ־12:19, 25 בספטמבר 2020

{{{כותרת}}}

הלכה היא השם הכללי למה שצריך לעשות לפי רצון ה'. מקורות ההלכה מתנ"ך, משנה, גמרא ומנהגי קהילות וספרי פוסקים הידועים הם יד החזקה לרמב"ם ושולחן ערוך. בעולם התורני "הלכה" הוא כינוי לפסקי הלכה למעשה.

{{{כותרת}}}

שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.


{{{כותרת}}}
{{{כותרת}}}

מנהגים המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של הדתיים.

בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.

{{{כותרת}}}

מסורת המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד בריאת העולם כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה".

{{{כותרת}}}

תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.

סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.