שמיני עצרת: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חג | [[שמיני עצרת]] הוא חג שחל ביום כ"ב בתשרי, לאחר שבעת ימי חג ה[[סוכות]]. כיום נהגו לחגוג ביום שמיני עצרת את חג [[שמחת תורה]] ולשמוח בו את סיום קריאת כל חומשי התורה ב[[קריאת התורה]]. | ||
== המקור לחג == | == המקור לחג == | ||
"שמיני עצרת" נקרא כן, על שם הכתוב {{מקור|במדבר כט, לה|כן}}: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו". וכן נאמר {{מקור|ויקרא כג, לו|כן}}: "ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו". | |||
לאחר שבחג הסוכות הקריבו בבית המקדש שבעים פרים כנגד אומות העולם, בשמיני עצרת הקב"ה כביכול חוגג רק עם עם ישראל. בגמרא מביאים לדבר משל כי {{ציטוטון|משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך}}. רש"י מבאר את המשל שלאחר מספר ימים בו המלך (הקב"ה) חגג עם כל אומות העולם, הוא מבקש מהם להישאר ולחכות עוד יום איתו{{הערה|גם בזוהרח”ג אמור קד, ב מובא משל דומה על שלאחר שהמלך אירח אורחים רבים הוא מבקש מעם ישראל להישאר איתם עוד יום אחד לאחר שכל שאר האורחים הולכים, לפי שעם ישראל "אורחי האמונה" נמצאים באופן קבוע אצל המלך אך ביום העצרת ("הכינוס") מתאספים כולם וחוגגים עימו}}. | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ילקוט שמעוני פרשת פנחס בסוף רמז תשפ"ב|אנגלית=|תוכן=אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה והיה בנו של המלך טורח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים, עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה אלא טול תרנגול אחד וליטרא אחת של בשר, כך כל שבעת ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהן של אומות העולם, דאמר ר' פינחס: כל אותן שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהן מה טעם תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה בטוחים אנו בתפלה, וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני ואתם נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד ואיל אחד, וכיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסין להקב"ה ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו}} | |||
== ההבדלים בינו לבין חג סוכות == | == ההבדלים בינו לבין חג סוכות == | ||
שמיני עצרת, למרות שהוא סמוך לחג הסוכות, הינו חג בפני עצמו. לא נוהגת בו מצות סוכה ולא מצות [[ארבעת המינים]]. מברכים בו את ברכת [[שהחיינו]] ב[[קידוש]] או ב[[הדלקת הנרות]] לנשים. בארץ ישראל חוגגים ביום זה גם את [[שמחת תורה]]. בחוץ לארץ אוכלים בסוכה בשמיני עצרת, כי יום זה נחשב כספק היום השביעי של סוכות, אך אין מברכים לפני האכילה את ברכת "לישב בסוכה". את "שמחת תורה" חוגגים בחוץ לארץ למחרת "שמיני עצרת". ראה ערך: [[שמחת תורה]]. | |||
שמיני עצרת, למרות שהוא סמוך לחג הסוכות, הינו חג בפני עצמו. לא נוהגת בו מצות סוכה ולא מצות [[ארבעת המינים]]. מברכים בו את ברכת | |||
בגמרא מובא סימן להבדלים בין חג הסוכות לשמיני עצרת, שהוא "'''פזר קשב'''", דהיינו: '''פ'''יס - על הקרבנות של שמיני עצרת הוטל פיס נפרד מהפיס של חג הסוכות, וגם המשמרת שקיבלה פחות בסוכות, לא מפוצה בשמיני עצרת, מחמת שזהו פיס נפרד. '''ז'''מן - מברכים בו ברכת שהחיינו חדשה. '''ר'''גל - אין יושבים בו בסוכה, מפני שהוא רגל נפרד מסוכות. '''ק'''רבן - קרבנו שונה מהסדר של קרבנות המוסף של סוכות. '''ש'''יר - הלויים היו אומרים בו שירה שונה ("למנצח על השמינית" - {{מקור|תנ"ך:תהלים יב $תהלים יב}}) משירת הסוכות. '''ב'''רכה - ברכת קדושת היום שבו שונה מברכת קדושת היום של סוכות וכן התוספות ב[[ברכת המזון]] ([[תוספות]]). ויש מפרשים ([[רש"י]]) שהמלך היה מברך בו את העם, כמו ששלמה בירך בו את העם כמובא ב{{מקור|תנ"ך:מלכים א ח סו$מלכים א ח, סו}}. | בגמרא מובא סימן להבדלים בין חג הסוכות לשמיני עצרת, שהוא "'''פזר קשב'''", דהיינו: '''פ'''יס - על הקרבנות של שמיני עצרת הוטל פיס נפרד מהפיס של חג הסוכות, וגם המשמרת שקיבלה פחות בסוכות, לא מפוצה בשמיני עצרת, מחמת שזהו פיס נפרד. '''ז'''מן - מברכים בו ברכת שהחיינו חדשה. '''ר'''גל - אין יושבים בו בסוכה, מפני שהוא רגל נפרד מסוכות. '''ק'''רבן - קרבנו שונה מהסדר של קרבנות המוסף של סוכות. '''ש'''יר - הלויים היו אומרים בו שירה שונה ("למנצח על השמינית" - {{מקור|תנ"ך:תהלים יב $תהלים יב}}) משירת הסוכות. '''ב'''רכה - ברכת קדושת היום שבו שונה מברכת קדושת היום של סוכות וכן התוספות ב[[ברכת המזון]] ([[תוספות]]). ויש מפרשים ([[רש"י]]) שהמלך היה מברך בו את העם, כמו ששלמה בירך בו את העם כמובא ב{{מקור|תנ"ך:מלכים א ח סו$מלכים א ח, סו}}. | ||
==תפילת הגשם== | |||
== תפילת | |||
בשמיני עצרת מכריזים לפני [[תפילת מוסף]]: "משיב הרוח ומוריד הגשם". כמו כן, מתפללים "תפילת גשם", שבה משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיפתח את אוצרות המטר ויוריד גשמים בעיתם בתקופת החורף. | בשמיני עצרת מכריזים לפני [[תפילת מוסף]]: "משיב הרוח ומוריד הגשם". כמו כן, מתפללים "תפילת גשם", שבה משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיפתח את אוצרות המטר ויוריד גשמים בעיתם בתקופת החורף. | ||
החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "[[מחיה המתים]]" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה ב[[תפילת שחרית]] ביום א' של חג ה[[פסח]], ט"ו בניסן. | החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "[[מחיה המתים]]" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה ב[[תפילת שחרית]] ביום א' של חג ה[[פסח]], ט"ו בניסן. | ||
===זמן אמירת תפילת הגשם=== | |||
בעבר, נהגו בכל קהילות ישראל לומר את תפילת הגשם כחלק מחזרת הש"ץ של תפילת מוסף. אמנם, היו שחששו שפיוטי תפילת הגשם יהיו הפסק בין שלושת הברכות הראשונות של שמונה עשרה, שהן מוגדרות כברכה אחת ארוכה, ולכן קבעו לומר את תפילת הגשם לפני מוסף {{#makor-new:אורח חיים א נה|שות-הר-צבי-או"ח-א|נה|null}}. כיום, ברוב המקומות נוהגים לומר תפילת הגשם קודם מוסף, אך יש שנוהגים כמנהג המקורי בתוך התפילה, וכן מובא שה[[גר"א]] נהג (מעשה רב קי). | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/36118 הלכות שמיני עצרת ומשמעות היום] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2709 הקשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה] הרב דוד דב לבנון | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ימים טובים]] | |||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה:מועדים]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:58, 22 בספטמבר 2021
|
|
שמיני עצרת הוא חג שחל ביום כ"ב בתשרי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות. כיום נהגו לחגוג ביום שמיני עצרת את חג שמחת תורה ולשמוח בו את סיום קריאת כל חומשי התורה בקריאת התורה.
המקור לחג[עריכה]
"שמיני עצרת" נקרא כן, על שם הכתוב (במדבר כט, לה): "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו". וכן נאמר (ויקרא כג, לו): "ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
לאחר שבחג הסוכות הקריבו בבית המקדש שבעים פרים כנגד אומות העולם, בשמיני עצרת הקב"ה כביכול חוגג רק עם עם ישראל. בגמרא מביאים לדבר משל כי "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך". רש"י מבאר את המשל שלאחר מספר ימים בו המלך (הקב"ה) חגג עם כל אומות העולם, הוא מבקש מהם להישאר ולחכות עוד יום איתו[1].
|
אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה והיה בנו של המלך טורח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים, עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה אלא טול תרנגול אחד וליטרא אחת של בשר, כך כל שבעת ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהן של אומות העולם, דאמר ר' פינחס: כל אותן שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהן מה טעם תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה בטוחים אנו בתפלה, וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני ואתם נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד ואיל אחד, וכיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסין להקב"ה ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו |
|
| – ילקוט שמעוני פרשת פנחס בסוף רמז תשפ"ב | ||
ההבדלים בינו לבין חג סוכות[עריכה]
שמיני עצרת, למרות שהוא סמוך לחג הסוכות, הינו חג בפני עצמו. לא נוהגת בו מצות סוכה ולא מצות ארבעת המינים. מברכים בו את ברכת שהחיינו בקידוש או בהדלקת הנרות לנשים. בארץ ישראל חוגגים ביום זה גם את שמחת תורה. בחוץ לארץ אוכלים בסוכה בשמיני עצרת, כי יום זה נחשב כספק היום השביעי של סוכות, אך אין מברכים לפני האכילה את ברכת "לישב בסוכה". את "שמחת תורה" חוגגים בחוץ לארץ למחרת "שמיני עצרת". ראה ערך: שמחת תורה.
בגמרא מובא סימן להבדלים בין חג הסוכות לשמיני עצרת, שהוא "פזר קשב", דהיינו: פיס - על הקרבנות של שמיני עצרת הוטל פיס נפרד מהפיס של חג הסוכות, וגם המשמרת שקיבלה פחות בסוכות, לא מפוצה בשמיני עצרת, מחמת שזהו פיס נפרד. זמן - מברכים בו ברכת שהחיינו חדשה. רגל - אין יושבים בו בסוכה, מפני שהוא רגל נפרד מסוכות. קרבן - קרבנו שונה מהסדר של קרבנות המוסף של סוכות. שיר - הלויים היו אומרים בו שירה שונה ("למנצח על השמינית" - תהלים יב) משירת הסוכות. ברכה - ברכת קדושת היום שבו שונה מברכת קדושת היום של סוכות וכן התוספות בברכת המזון (תוספות). ויש מפרשים (רש"י) שהמלך היה מברך בו את העם, כמו ששלמה בירך בו את העם כמובא במלכים א ח, סו.
תפילת הגשם[עריכה]
בשמיני עצרת מכריזים לפני תפילת מוסף: "משיב הרוח ומוריד הגשם". כמו כן, מתפללים "תפילת גשם", שבה משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיפתח את אוצרות המטר ויוריד גשמים בעיתם בתקופת החורף.
החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה בתפילת שחרית ביום א' של חג הפסח, ט"ו בניסן.
זמן אמירת תפילת הגשם[עריכה]
בעבר, נהגו בכל קהילות ישראל לומר את תפילת הגשם כחלק מחזרת הש"ץ של תפילת מוסף. אמנם, היו שחששו שפיוטי תפילת הגשם יהיו הפסק בין שלושת הברכות הראשונות של שמונה עשרה, שהן מוגדרות כברכה אחת ארוכה, ולכן קבעו לומר את תפילת הגשם לפני מוסף אורח חיים א נה. כיום, ברוב המקומות נוהגים לומר תפילת הגשם קודם מוסף, אך יש שנוהגים כמנהג המקורי בתוך התפילה, וכן מובא שהגר"א נהג (מעשה רב קי).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הלכות שמיני עצרת ומשמעות היום הרב אליעזר מלמד
- הקשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה הרב דוד דב לבנון
הערות שוליים
- ↑ גם בזוהרח”ג אמור קד, ב מובא משל דומה על שלאחר שהמלך אירח אורחים רבים הוא מבקש מעם ישראל להישאר איתם עוד יום אחד לאחר שכל שאר האורחים הולכים, לפי שעם ישראל "אורחי האמונה" נמצאים באופן קבוע אצל המלך אך ביום העצרת ("הכינוס") מתאספים כולם וחוגגים עימו