רבי יוחנן: הבדלים בין גרסאות בדף

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי יוחנן נפחא המכונה גם בקיצור רבי יוחנן היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני, ראש הישיבה בטבריה. נזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

חייו[עריכה]

רבי יוחנן היה יפה תואר מאד, ובגמרא (בבלי בבא מציעא פד א): "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום, ויעטר זר של ורד אדום על פיו, ויניחנה בין חמה לצל. אותו זוהר מעין יפיו של רבי יוחנן הוא". כמו כן, מסופר (שם) כי פעם אחת שחה בירדן וראה את [[ריש לקיש, כשהיה עוד שודד, קופץ מצד אחד של הנהר לצדו השני. רבי יוחנן אמר לו "חילך לאורייתא" (כוחך לתורה), וריש לקיש ענה לו "יופיך לנשי" (יופיך לנשים). רבי יוחנן אמר לו שאם יחזור בתשובה יתן לו את אחותו שיפה אף יתר ממנו. מאז, נהיו ריש לקיש ורבי יוחנן חברים ובני- פלוגתא.

מתלמידיו[עריכה]

• רבי אבהו
• רבי אלעזר בן פדת
• רבי זירא
• רבי אמי
• רבי אסי
• רבי חייא בר אבא
• רבי אבין
• רבי בנימין בר יפת
• רבי שפטיה

תורתו[עריכה]

דורש שמות כרם פתחיה ר' פתחיה מנקין כרם שני גפן כא ענף א

• למה נקרא שמו כלאב ברכות ד:.
• למה נקרא שמה מצילה שבת קיג.
• למה נקרא שמה חמת מגילה ו..
• למה נקרא שמו אחשוורוש מגילה יא.
• למה נקרא שמו נחבי בן ופסי סוטה לה.
• למה נקרא שמו גלית סוטה מב:.
• למה נקרא שמו שבואל בבא בתרא קי.

כללים

• כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן פסחים כד:.
• כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר פסחים מג:.
• בכל מתרפאין חוץ מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים פסחים כה..
• כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי הוא בא לפרש סנהדרין כה..
• אין למדין מן הכללות ערובין כז..

כללי הלכה בדומה לסעיף הקודם, שאומר כללים.

• הלכה כסתם משנה שבת מב..
• הלכה כדברי המכריע חכם מדור מאוחר שפוסק כדעה אמצעית בין שתי דעות שבדור שלפניו שבת לט:.
• הלכה כרשב"ג במשנתנו בבא קמא סט..
• רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה ערובין מו:.

הלכה בסוגיות מסוימות בדומה לסעיף הקודם, שפוסק הלכות.

• הלכה כרבי יהודה בבין השמשות שבת לה..
• הלכה כרבי שמעון במוקצה שבת מה:.
• הלכה כרבי יהודה שמברך את כל ברכות ההבדלה על הכוס פסחים נד..
• הלכה כרבי יוסי ערובין מז:.
• הלכה בין באבן בין בפלך, והלכה כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו מועד קטן יט..
• הלכה כרבי יהודה תענית ד:.
• הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי מנחות נב:.
• הלכה כרבי יוסי יומא יג..

צריך ללמוד תורה ולא לעסוק במסחר מרגליות הים בהקדמה

• ולא מעבר לים היא - לא תימצא לא בסחרנים ולא בתגרנים ערובין נה..
• איזהו תלמיד חכם, כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו קהלת רבה פ"ז על הפסוק כי העושק יהולל חכם.
• רצה לעסוק במסחר ושמע מלאכי השרת שאומרים דקיימא ליה שעתא וחזר ללמוד תענית כא..
• מכר את כל נכסיו ונחלותיו כדי להתפרנס בשביל ללמוד תורה שיר השירים רבה פ"ח על הפסוק מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.

"משום כדי חייו" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים

• גיטין נט., בבא מציעא טז:, סב:

מחלוקת אמוראים בדעתו

• כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן בבא מציעא לח:.
• האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן חולין לד:.
• כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בכורות כב. ובעוד מקומות רבים.

"והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן" מסורת הש"ס יבמות טז: כמו בסעיף הקודם, שנחלקו אמוראים בדעתו.

• זאת אומרת מקבלים גרים מתרמוד יבמות טז:.
• מחלוקת בשראוה שנבעלה וכו' אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אין צריכה ממנו גט המגרש את אשתו ולנה עימו בפונדקי גיטין פא:.
• הלכה כדברי האומר כזית בניטל הכבד חולין מג..
• הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי בחביתי כהן גדול מנחות נב:.

"אלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאומרו"

• מלווה ד' חונן דל - כביכול עבד לווה לאיש מלווה בבא בתרא י..
• ותסיתני בו לבלעו חינם - כביכול אדם שמסיתין אותו וניסת בבא בתרא טז..
• ויעבור ד' על פניו - מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור ראש השנה טז..

"מוחלפת השיטה" ציינו לזה מסורת הש"ס וגליון הש"ס ביצה ג.

• מוקצה ביצה ג..
• האם רוק נחשב תלוש ערובין צט..
• רשב"ג חייש ליוהרא וחכמים לא ברכות יז:.
• רבי מאיר בכזית ורבי יהודה בכביצה ברכות מט:.
• כך היא הצעה של משנה ואיפוך קמייתא רבי ישמעאל ורבי עקיבא באיסור חלב שעל גבי הדקין ועל גבי הקיבה חולין מט:.
• ימין ושמאל בחליצה יבמות קד..
• בשמחת יום טוב בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא בכמה מקומות באותה סוגיא ביצה ט: י..

"ושניהם מקרא אחד דרשו"

• אלו עבודות מעכבות ביום הכיפורים - רבי יהודה ורבי נחמיה יומא ס..
• נשפך הדם - מהיכן חוזר יומא סא..
• האם דם מבטל דם - מחלוקת רבי יהודה וחכמים מנחות כב..
• מצוות פורים באדר ראשון מגילה ו:.
• מעשר בהמה ראש השנה ח..
• חציו לד' וחציו לכם ביצה טו:.
• ושלושתן מקרא אחד דרשו - איסורי חודש אב בתספורת ובכביסה תענית כט:.
• וכולן מקרא אחד דרשו - מהיכן קורא אדם את המגילה מגילה יט..
• לגירסת הר"ש הובא במסורת הש"ס - וכולן מקרא אחד דרשו בעניין מקצת זרע ישראל קידושין עח..

"אמרו דבר אחד" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים בדומה לסעיף הקודם, שמאחד דעות שונות.

• רבי יוסי הגלילי ובית שמאי אמרו דבר אחד מחוסר שחיטה מאימתי מקבל טומאה חולין עה..
• רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד מטמא וחוזר ומטמא חולין קכד:.
• בן בתירה ורבי נתן אמרו דבר אחד חי נושא את עצמו שבת צד..
• צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד יאוש בבא קמא סט:.

מחשיב את ארץ ישראל

• לצאת לחו"ל - אסור, לקראת אימו - איני יודע קידושין לא:.
• שלושה מנוחלי העולם הבא, ואלו הן: הדר בארץ ישראל וכו' פסחים קיג..
• רייק מכותחא דבבלאי היה נגעל ויורק מהמאכל של בני בבל שבת קמה:.
• "ירבו ימיכם" נאמר רק בארץ ישראל ברכות ח..
• "לב רגז" נאמר בבבל ולא בארץ ישראל נדרים כב..
• לדידי חזי לי חלב ודבש של ארץ ישראל כתובות קיא:.
• עד דאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא בכורות יח..
• חנניה מישאל ועזריה עלו לארץ ישראל סנהדרין צג., וחולק בזה על רב ושמואל.
• סנחריב זכה לקרותו אסנפר וכו' משום שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל סנהדרין צד..
• חנופה וגסות הרוח ירדו לבבל קידושין מט:, ובסנהדרין כד. אומרו רבי יוחנן בשם רשב"י.

"אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה" ציין לזה מסורת הש"ס חולין קלד.

• פסחים פד., חולין נה: עז., קכב:, קלד.

רבה בר בר חנה משמו[עריכה]

"זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)

בשם רשב"י[עריכה]

אגדתא

• לא היה אדם שקראו לקב"ה אדון עד שבא אברהם. מניין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו. לא היה אדם שהודה לקב"ה עד שבאה לאה. מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה. כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו. גדול שימושה של תורה יותר מלימודה ברכות ז:.
• כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים יבמות קד..
• כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים בבא קמא יז..
• זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל סנהדרין כד..
• היינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא דוד שיצא מרות המואביה היכה את מואב סנהדרין לט:.
• כפאתו אימו בת שבע את שלמה על העמוד ואמרה לו וכו' אביך ירא שמים הווה וכו' סנהדרין ע:.
• כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר יבמות צז. אך בסנהדרין צ: הגרסא "רבי שמעון בר יהוצדק".

מקרב רשעים וגוים[עריכה]

מקרב רשעים וגויים תפארת יוסף בראשית ב-ו ד"ה ונראה

• לעולם תהא אימת המלכות עליך דכתיב וכו' וירץ לפני אחאב. וניצבת לקראתו על שפת היאור - מלך הוא והסבר לו פנים זבחים קב. למסקנה.
• היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר - נחשבים בניו לפריה ולבכורה. גם בנים מגויותו נחשבים לבניו יבמות סב..
• ענה לריש לקיש: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי על עם ישראל אלא אפילו לא למד אלא חוק אחד סנהדרין קיא..
• מיכתב היכי כתבי בפסק דין במקום שיש מחלוקת הדיינים זכאי, משום לא תלך רכיל חושש לרכילות סנהדרין ל..
• אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו להיות עדי שקר ? מכות ה:.
• קירב את ריש לקיש והשיא לו את אחותו בבא מציעא פד..
• מזבח מכפר על שבעים אומות סוכה נה:.
• אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? מגילה י:.
• היה עומד לפני זקנים גויים קידושין לג..
• הפסיק את העשן שעלה מקברו של אלישע בן אבויה חגיגה טו:.
• נכרים שבחו"ל לאו עובדי כוכבים הם אלא מנהג אבותיהן בידיהן חולין יג:.
• מפני מה זכה ירבעם למלכות סנהדרין קא:, מפני מה זכה עומרי למלכות, מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה שם קב:.